יעקב שמחה רפיש

רב פרוסי, ראב"ד קעמפנא

רבי יעקב שמחה רפיש (בכתיב יידי: רעהפיש; ה'תקס"ז, 1807 - כ"ו בניסן ה'תרל"ז, 9 באפריל 1877) היה ראב"ד ורב העיר קמפנו (אנ') בפרוסיה. ממקורביו של רבי עקיבא איגר[1], ומחבר הספרים "שערי שמחה" ו"משכן העדות".

תצלום דיוקנו של הרב יעקב שמחה רפיש,
ראשית שנות השבעים של המאה ה-19 לערך

ביוגרפיה עריכה

נולד בראביץ' שבפרוסיה לרב משה רפיש. למד מפי רבי אליעזר ליפמן ראוויטשער [=מראביץ'] שהיה דיין בליסא. נישא לבת העיר קמפנו (אנ') הסמוכה לפוזנא ועבר להתגורר בעיר.

בגיל צעיר (בסביבות 1827) התמנה כראש בית הדין של קמפנו. לאחר פטירת רב העיר, רבי יוסף שמואל לנדוי (מחבר "משכן שילה"[2] ו"גורן אטד"[3]) בשנת ה'תקצ"ו, 1835, מילא את מקומו עד שנת ה'ת"ר, 1840. בפברואר 1840 התמודד מולו בבחירות לרבנות העיר, המלבי"ם, וניצח. הוא שב למשרת הראב"ד ושיתף פעולה עם המלבי"ם בהנהגת הקהילה. בסך הכל כיהן ברבנות בקמפנו במשך חמישים שנה, בישיבה שניהל בעיר העביר שיעורים קבועים ורבים מתלמידיו נסמכו לרבנות.

במשרה זו כיהן עד פטירתו בכ"ו בניסן ה'תרל"ז, 9 באפריל 1877.

כתביו עריכה

 
"דרוש" מאת יעקב שמחה רעהפיש, 1839 קרוטושין. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1

ספרו "משכן העדות" העוסק בענייני עדות זכה להסכמתו של רבה של פוזנא, רבי עקיבא איגר, ושל חתנו רבי משה סופר. הרב רפיש היה אז בן שלושים, אך בחייו נדפסו רק המבוא וההסכמות לצורך גיוס "פרענומעראנטן", והוא לא הצליח להדפיס את ספריו. ספרו "שערי שמחה" נדפס לאחר פטירתו בידי ידידו-תלמידו הרב אברהם בנימין זילברברג מווירשוב וספרו "משכן העדות" נדפס בידי בנו הרב חיים יעקב נפתלי זילברברג שהיה אף הוא תלמידו של הרב רפיש.

מלבד ספריו, נשתמרו תשובות אליו וממנו בספרי רבני זמנו, כמו: שו"ת שואל ומשיב של רבי יוסף שאול נתנזון (תליתאה, ג, אבן העזר קיד), זבד טוב של רבי דב בריש פופרש מברודי, אגודת אזוב מדברי (פיוטרקוב תרל"ט) של רבי מיכאל דב ויינגוט.

תלמידיו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • ישראל אברהם גרינבוים, רבי (יעקב) שמחה רעהפיש, בתוך: חכמי פולין, ירושלים תשס"ט עמ' רכד-רכה
  • Daniel Lewin, Rabbi Jacob Simchah Rehfisch and the Jewish community of Kempen (Posen), Montreal, 1962.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא יעקב שמחה רפיש בוויקישיתוף
 
"ספר שערי שמחה" מאת יעקב שמחה רעהפיש, 1877 ורשה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 1
ספריו

הערות שוליים עריכה

  1. ^ לפי עדות בנו, שו"ת רבי שלמה איגר ב, כתבים סימן סב.
  2. ^ יוסף שמואל לנדא, משכן שילה, תרפ"ט, באתר היברובוקס
  3. ^ יוסף שמואל לנדא, גורן אטד, תקצ"ז, באתר היברובוקס
  4. ^ הרב שלמה אברהם רזכטה, בכורי שלמה, א, פיוטרקוב תרנ"ד, אבן העזר סימן ג אות ח.