יצחק אלבאליה
רבי יצחק בן ברוך אלבאליה (ד'תשצ"ה, 1035 – ד'תתנ"ד, 1094) חכם ספרדי תלמודי במחצית השנייה של המאה ה-11 ויועץ למלך העבאדי (אנ') אל-מעתמד (אנ').
| לידה |
1035 קורדובה, ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1094 (בגיל 59 בערך) גרנדה |
| השקפה דתית |
יהדות |
  | |
קורות חייו
עריכהנולד לרבי ברוך, בקורדובה בחודש אייר שנת ד'תשצ"ה (1035). משפחת אביו היא מהוותיקות ביהדות ספרד, אשר לפי המסורת גלתה שם בימי חורבן בית שני, משום שאבי המשפחה יודע היה לרקום פרוכות לבית המקדש, ולבקשת מושל ספרד הגלה לשם טיטוס אותו ואת משפחתו[1]. בתחילה למד אצל חכם בשם רבי פריגורס, ולאחריו למד תורה מספר שנים אצל רבי שמואל הנגיד עד לפטירתו בשנת ד'תתט"ו. ומאז היה לחברו הקרוב של בנו, רבי יהוסף הנגיד עד שנרצח בשנת ד'תתכ"ז.
שנתיים לאחר מכן, בשנת ד'תתכ"ט (1069), נקרא על ידי מלך הטאיפה של סביליה (אנ') אל-מעתמד לשרתו כאיצטגנין החצר, ולאחר מכן אף עלה והיה ליועץ המלך, ומעמדה זו השפיע רבות לטובת עמו, עד שסמכוהו לרב ספרד הדרומית, אז עבר להתגורר בעיר סביליה, ושם אף לימד את תלמידו רבי יוסף אבן מיגאש.
בשנים האחרונות לחייו התגלעה מחלוקת קשה בינו ובין חברו רבי יצחק אלפסי, הרי"ף. אכן קודם פטירתו קרא לבנו, רבי ברוך בן יצחק אבן אלבאליה, שהיה בן 17 שנים, וציווה אותו שילך לפייס את הרי"ף, וילמד תורה מפיו, וכן עשה (ראה בערכו).[2]
נפטר בגרנדה בחודש ניסן ד'תתנ"ד (1094) קודם היותו בן חמישים ותשע שנים, ונקבר בקורדובה.
| תקופת חייו של הרב יצחק אלבאליה על ציר הזמן |
|---|
 |
חיבוריו
עריכהחיבר חיבור גדול לפרש את כל ההלכות הבלתי מבוארות שבתלמוד, וקראו בשם "קופת הרוכלים", אך נפטר קודם זקנותו ולא זכה לסיימו, חיבור זה אבד מאתנו. כמו כן כתב ספר בענייני קידוש החודש ונקרא "סוד העיבור" ושלחו לידידו רבי יהוסף הנגיד, אף ספר זה אבד ולא הגיע אלינו. כן חיבר מספר פיוטים ורבי יהודה אלחריזי משבח את פיוטיו.
משפחתו
עריכה- בנו רבי ברוך. שהיה אף הוא מגדולי החכמים בדורו.
- בן בתו הרב אברהם בן דאוד הלוי (הראב"ד הראשון) הכותב עליו בספרו, "ספר הקבלה" שהיה חכם אף בחכמה יוונית ובעוד מדעים.
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ ספר הקבלה לראב"ד הראשון, רבי אברהם בן דאוד הלוי.
- ^ ראו גם תשובתו בשו"ת תמים דעים (סימן רכד) שם הוא משיב על דברי הרי"ף בעניין עשיית ציצית מפשתן ומכנהו "הרב הגדול".