פתיחת התפריט הראשי
אלטרמן

יצחק אלטרמן (לעיתים אלתרמן; 3 ביוני 1881, ו' בסיוון תרמ"א2 בפברואר 1939, י"ג בשבט תרצ"ט) היה מחנך, מורה, משורר ופזמונאי עברי. אביו של המשורר נתן אלתרמן.

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

יצחק אלטרמן נולד בשנת 1881 באוברוביצ'י (רו') (מחוז הומל) שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) לאריה. קיבל חינוך מסורתי, ואחר-כך למד בבית ספר כללי.

לימד ב"חדר מתוקן" בוורשה של המספר, המשורר והמתרגם הציוני אהרן לובושיצקי, והיה פעיל באגודת "חובבי שפת עבר". בוורשה ייסד בשנת 1910, עם חברו יחיאל היילפרין, בית-ספר לגננות עבריות ("הקורסים הפרֶבֶּלים"), במטרה שהן תלמדנה את הילדים עברית.

מבין תלמידותיו של אלטרמן ניתן למצוא בין היתר את המשוררת היידית קדיה מולודובסקי, אשר לימודיה במוסד של יצחק אלטרמן מוכיחים את ניסיונו של האחרון למצוא את שביל הזהב בין השפה העברית ובין היידיש בתקופת מלחמת הלשונות. בין האורחים שפקדו את ביתו של אלטרמן ניתן למנות את י"ל פרץ, חיים נחמן ביאליק, חנה רובינא ועמיתו המחנך יחיאל היילפרין.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה עבר למוסקבה וייסד וניהל קורסים עבריים לגננות מטעם רשת "תרבות". לאחר מכן העתיק מקום מגוריו לאודסה וביחד עם חברו יחיאל הלפרין ייסד סמינריון לגננות. כתב שירים ומחזות קצרים אשר הועלו בחגים השונים.
בעקבות פריצת מלחמת האזרחים ברוסיה עבר לקייב, וגם שם המשיך עם קורסי הגננות. אבל בעקבות השתלטות הבולשביקים על המדינה נסגרו כל בתי הספר של "תרבות", ובתוכם גם הקורסים לגננות. בספטמבר 1921 השתתף בקונגרס הציוני ה-12 שנערך בקרלסבד. בשנת 1920, יצא מרוסיה במשלחת מרכז ההסתדרות הציונית במוסקבה לעזרת הפליטים היהודים שעברו את הגבול בסביבות נהר הדנייסטר, ונשלח לעבר הגבול הרומני לקישינוב, לדון עם השלטונות ברומניה על הקלת מצב הפליטים שם. בין השנים 19201925 נותר בקישינוב, וייסד גם שם בית-ספר לגננות (1922).

בשנת 1925 עלה לארץ ישראל, התיישב בתל אביב והתמנה למפקח כללי על גני הילדים בארץ ישראל. בשנת 1934 מונה למנהל מחלקת החינוך של עיריית תל אביב.

פרסם ספר שירי משחק עבריים לטף עבור הגננות, הכולל הוראות על אופן המשחק. באחד מהם, "משחקים פרֶבֶּליים - שירים, משחקים ומחזות לגני ילדים ולבתי ספר" (התפרסם לראשונה בווילנה ב-1913, ושוב בוורשה ב-1922), פורסם גם השיר הנודע "יש לנו תיש".[1] השיר הופיע בספר בליווי תווי הנגינה והוראות המשחק, ועם השנים נוצרו לו גרסאות שונות ויותר מלחן אחד (אשכנזי וספרדי).

כמו כן, ערך בין השנים 19171918 יחד עם יחיאל היילפרין את "הגנה: מכתב-עתי לענייני גן-הילדים העברי להלכה ולמעשה", שיצא לאור "פעם בשני חודשים", ובו הופיעו תווים לשירי ילדים, ובהשתתפותו הקבועה של יעקב פיכמן.

היה נשוי לבֶּלָּה ליבוביץ, ונולדו להם שני ילדים: המשורר נתן אלתרמן ולאה.

יצחק אלטרמן נפטר בשנת 1939, בגיל 58, ונטמן בשדרת הסופרים והעסקנים בבית הקברות טרומפלדור. בשנת 1967 נפטרה אלמנתו בלה.[2]

פרסומיועריכה

יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ

יֵשׁ לָנוּ תַּיִשׁ, לַתַּיִשׁ יֵשׁ זָקָן, לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְזָנָב לוֹ קָטָן.

יֵשׁ לוֹ קַרְנַיִם – קַרְנַיִם לִנְגֹּחַ; יֵשׁ לוֹ טְלָפַיִם לִבְעֹט וְלִבְרֹחַ.

אֵין מַזִּיק כָּמוֹהוּ; לֹא יָנוּם, לֹא יִישַׁן; בְּעֵדֶר הַצֹּאן הוּא גַּם רֹאשׁ וְגַם רִאשׁוֹן.

יֵשׁ עֵז לוֹ – זוּגָתוֹ, הִיא טִפְּשָׁה וּסְכָלָה; אַךְ חָלָב הִיא נוֹתְנָה כָּל יוֹם קַנְקַן מָלֵא.

לַתַּיִשׁ, לָעֵז בֵּן קָטָן – גְּדִי. יָפֶה הוּא וְחָבִיב, אוֹתוֹ אוֹהֵב אֲנִי.

  • משחקים פרבלים: שירים משחקים ומחזיות לגני ילדים ולבתי ספר; ערֻכים ומעֻבדים על ידי י. אלתרמן; עם תוי זמרה מעֻבדים על ידי הקומפוזיטור מ. קנטור-קרויץ, וילנה: יהודיה, תרע"ג. (תווים)

לקריאה נוספתעריכה

  • 'יצחק אלתרמן (תרמ"א–תרצ"ט)', בתוך: דוד לוין (עורך), על הראשונים: לכבוד י"ב אישים-מחנכים, תל אביב: מרכז הסתדרות המורים, תשי"ט, עמ' 35 ואילך.
  • דן לאור, אלתרמן: ביוגרפיה, תל אביב: עם עובד ('ספרית אפקים'), תשע"ד 2013. (ביוגרפיה על בנו הכוללת מידע רב על אודותיו, ראו באינדקס, עמ' 874)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מילות השיר "יש לנו תיש" והאזנה לו, באתר זמרשת
  2. ^ בלה אלתרמן, דבר, מודעת אבל, 22 במרץ 1967 (מודעה).