יצחק בואינו
הרב יצחק בואינו (סביב ה'ש"פ, 1620 - לפני ה'תנ"ה, 1695) היה פוסק הלכה, אב בית הדין ורבה של ירושלים במאה השבע עשרה. מחבר הספר 'שלחן מלכים'.
קורות חייו
עריכהנולד לאביו רבי אברהם. מקור המשפחה ככל הנראה מפורטוגל.[1] גדל בירושלים, ולמד אצל רבי ישראל בנימין[2] ורבי יצחק צבאח.[3] סביב שנת ה'שצ"ט, נשא את ריקא בת רבי דוד בואינו שהיה מעשירי ליוורנו.[4] לאחר שנה, אשתו נפטרה, וזמן קצר לאחר מכן, גם ביתו היחידה נפטרה עמה.[5] לא יאוחר משנת ה'תל"ז, שימש כאב בית הדין בירושלים, כשלצידו מכהנים הרב משה בן חביב, ורבי משה בן יעיש.[6] בשנים ה'תל"ט-ה'ת"ם[7] שהה בליוורנו שבאיטליה, ונשא ונתן בהלכה עם רבי יעקב ששפורטש, ועם שאר חכמי ליוורנו כדוגמת הרבנים: אהרן אלחדב, אברהם קאנסינו, יעקב ישורון לופיס, שמואל קושטא, אלישע מטירנו ואלישע נאווי. בדצמבר 1680, חתם יחד עם חכמי קהילת ליוורנו על אגרת חריפה כנגד רבי יעקב ששפורטש.[8]
הרב נפטר בין השנים תנ"א לתנ"ה.[10]
חיבורו
עריכההרב יצחק ליקט את חידושי הדינים של מהריק"ש והרדב"ז וסידרם על סדר ה'שולחן ערוך'. לאחר מכן צירף לחיבורו חידושי דינים מחכמי ארץ ישראל מהדורות שקדמוהו, וחידושים אישיים שלו. בין החכמים שליקט, יש למנות את הרבנים: אברהם אזולאי, משה גלנטי, שמואל גרמיזאן, אברהם אמיגו, חזקיה די סילווא, ועוד.[11] חידושי ההלכה הללו נקבצו על ידו לספר "שלחן מלכים". סביב שנת ה'תנ"א, סיים לסדר את הספר לדפוס, וזכה לקבל הסכמות מחכמי ירושלים, חברון ומצרים. מסיבה לא ידועה, הספר לא נדפס בזמנו. כיום הספר נדפס בשני כרכים על 'אורח חיים' ו'יורה דעה' על ידי מכון ירושלים (תשע"א, תשע"ב).
הערות שוליים
עריכה- ^ ראו: מאיר בניהו, 'דור אחד בארץ', עמ' נא.
- ^ ראו: מאיר בניהו, מבוא ל'מאמרים - רבי שמואל גרמיזאן חייו וחיבוריו', עמ' ז. ובהערה 19 שם.
- ^ שלחן מלכים או"ח סימן תיז אות ט.
- ^ ראו: מאיר בניהו, 'דור אחד בארץ', עמ' קעה.
- ^ ראו שו"ת רבי יוסף מליריאה סימן כא.
- ^ ראו שו"ת מהר"ם בן חביב מפתחות אה"ע סימן ו.
- ^ שנת תל"ט - ראו שו"ת אהל יעקב סימן נא. שנת ה'ת"ם - ראו: כ"י ספריית היברו יוניון קולג', סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית Ms. 164 עמ' 24 [עימוד דיגיטלי]. ב'דברי פתיחה' לספר שלחן מלכים (עמ' 7), כתב בטעות שהשנה שהיה בליוורנו הייתה תמ"ה, אך זו טעות, משום שבכתב יד מצוין שהתשובה הייתה בשנת 'המ"ת' ליצירה, כלומר יש להחסיר ה' בשביל חשבון האלפים, כך שיוצא שהתשובה הייתה בה' אלפים ת"ם.
- ^ ראו ספונות חלק ט עמ' קפט.
- ^ הקדמת המחבר לספר 'שלחן מלכים'.
- ^ ראו הקדמה ל'שלחן מלכים' עמ' 7.
- ^ לרשימה המליאה ראו 'דברי פתיחה לספר שלחן מלכים', עמ' 8.