יצחק גברא
רבי יצחק גברא (בערך ה'תרכ"ה – כ"א בתמוז ה'תש"י) המכונה "פועל הישועות מעגור" נקרא בשמו של אביו רבי יצחק גברא, היה מרבני וראשי יהדות תימן בתימן, ורב העיר אסוואד (או סווד) השוכנת צפונית מערבית לצנעא, ואחר כך כשעלה לישראל היה מראשוני המתיישבים במושב עגור ומחשובי קהילת העולים במקום.
 | |
| לידה |
1865 ה'תרכ"ה אסוואד, תימן |
|---|---|
| פטירה |
1950 (בגיל 85 בערך) ה'תש"י עגור, ישראל |
| תאריך עלייה | ה'תש"ט (1949) |
| רבותיו | אביו רבי יצחק גברא |
| צאצאים | בנו הרב דוד גברא נכדו הרב יחיאל גברא |
הרב המשיך שושלת רבנים משפחתית מיוחסת, (דור 17 של רבנים)[1]. לאחר פטירת אביו, אחיו הגדול רבי אברהם התמנה לרב, עד לפטירתו בשנת ה'תש"ב, ולאחר מכן, כממשיכם של אביו ואחיו, שימש כרב הקהילה באסוואד.
עליתו ארצה
עריכהלאחר עלייתו לישראל במרבד הקסמים שהה תקופה במעברת עין-שמר (שער מנשה) שבשרון משם עבר למושב עגור באזור השפלה הדרומית שראשוני מתיישביו היו עולים מתימן, כשרבי יצחק כרב הקהילה, דאג לשלומם ברוחניות ובגשמיות, ופעל רבות לבניית מקווה טהרה במושב.
פטירתו
עריכהבצוואתו ביקש להיקבר סמוך לעץ חרוב שהיה מול ביתו ”רצוני להיקבר כאן בגבעה מול ביתי, פה אשב כי אוותיה”, וכן הודיע לאשתו לפני פטירתו שבקרוב תסתלק מהעולם.
נקבר בערב שבת סמוך לכניסת השבת בקצה המושב עגור, כפי שביקש, סמוך לעץ החרוב. על מצבתו חרוט ”המפורסם בניסים בחייו ולאחר מותו”. אשתו, שנפטרה 90 יום לאחריו, נקברה בסמוך אליו. המקום אינו בית קברות רשמי, ומלבד קבריהם ישנו קבר נוסף של ילד ששמו אינו ידוע.
כיוון שלא מדובר בשטח המיועד לקבורה ניסו מספר פעמים, מיד לאחר פטירתו, ואף בשנים מאוחרות יותר, להעביר את קברו. אך בכל פעם נגרם נזק למנסים, וכך נשאר הקבר במקומו עד היום[2].
פרסומו
עריכה
במשך השנים, נטשו המתיישבים התימנים של עגור את המושב[3], והתיישבו במקום עולים מכורדיסטן[4], בתקופה זו חלקת הקבר שהייתה מאחורי בתי המושב וללא מצבה, לא הייתה ידועה. הסימן היחיד היה שורת אבנים סביב הקבר, ועליהם צמחה עשבייה שהסתירה את קיומו. אגדות רבות מסופרים על תקופה זו איך נשמר הקבר בשלמותו[5]. כשבסופם, בשנות ה-70 למאה ה-20, סיפרה הדיירת שגרה בבית הסמוך שחלמה שרבי יצחק בא ושאל אותה למה לא מתפללים על קברו שתחת החרוב שבחצרה, ובירך אותה שיוולדו לבתה שלשה ילדים. לאחר החלום, הדיירת פינתה את העשבייה הרבה שהייתה סביב לקבר, וגילתה אותו. ולאחר שנולד לבתה בנה הבכור, קראה לו על שם רבי יצחק. בן זה מתגורר בבית הסמוך לקבר, ודואג לתחזוקת המקום.
בשנים האחרונות התפרסם מאוד המקום, ורבים מגיעים להתפלל שם[6].
ביום ההילולא שלו מגיעים אלפים בהסעות מרחבי הארץ להתפלל במקום[7].
משפחתו
עריכה- בנו מורי יחיא נפטר י' שבט תשנ"ב 1992
- בנו רבי דוד גברא היה רב העיר יבנה, נפטר כ"ה באב תשמ"ו 1986
- בנו של רבי דוד, רבי יחיאל גברא משמש כרב במועצה האזורית גדרות
קישורים חיצוניים
עריכה- הרב יוסף חיים אוהב ציון כתבה על הצדיק מאתר JDN
- דנצ'וּ ארנון, הצדיק התימני ממושב עגור, בבלוג "עונג שבת", 16 באוגוסט 2024
- באתר מורשת יהודי תימן על רבי יצחק גברא
הערות שוליים
עריכה- ^ ראה בהרחבה ערכים רבים באנציקלופדיה לחכמי תימן
- ^ כתבה על הניסיון להזיז את קברו ברדיו קול חי 19 יולי 2022
- ^ מ. סייר, אין מנוחה ב"נחלה"..., מעריב, 17 במאי 1960
- ^ שפי גבאי, עולי כורדיסטן מתערים בישראל, דבר, 13 ביולי 1962
- ^ הרב שמשון פינקוס מספר על כך בערוץ 2000
- ^ ההילולה בשנת תשע"ב באתר JDN
- ^ תמונות מההילולה בשנת תשע"ג באתר כיכר השבת
| תקופת חייו של הרב יצחק גברא על ציר הזמן |
|---|
 |