יצחק גברא
רבי יצחק גברא (בערך ה'תרכ"ה - כ"א בתמוז ה'תש"י) המכונה "פועל הישועות מעגור" נקרא בשמו של אביו רבי יצחק גברא, היה מרבני וראשי יהדות תימן בתימן, ורב העיר אסוואד השוכנת צפונית מערבית לצנעא, ואחר כך כשעלה לישראל היה מראשוני המתיישבים במושב עגור ומחשובי קהילת העולים במקום.
 | |
| לידה |
1865 ה'תרכ"ה אסוואד, תימן |
|---|---|
| פטירה |
1950 (בגיל 85 בערך) ה'תש"י עגור, ישראל |
| תאריך עלייה | ה'תש"ט (1949) |
| רבותיו | אביו רבי יצחק גברא |
| צאצאים | בנו דוד גברא |
היה נצר לשושלת רבנים מיוחסת ומפוארת, (דור 17 של רבנים) ונודע כתלמיד חכם השולט בכל רזי התורה בנגלה ובסתר. לאחר פטירת אביו, אחיו הגדול רבי אברהם התמנה לרב, עד לפטירתו בשנת ה'תש"ב, כממשיכם של אביו ואחיו, שימש מאז כרב הקהילה באסוואד.
לאחר עלייתו ארצה במרבד הקסמים שהה תקופה במעברת עין-שמר (שער מנשה) שבשרון משם עבר למושב עגור באזור השפלה הדרומית שראשוני מתיישביו היו עולים מתימן, כשרבי יצחק דואג לשלומם ברוחניות ובגשמיות, ופעל רבות לבניית מקווה טהרה במושב.
צוואתו הפילאית
עריכהתקופה קצרה לאחר שהגיע לעג'ור, בכ"א לחודש תמוז ה'תש"י, חש כי קיצו קרב. וציווה לקרוביו ”רצוני להיקבר כאן בגבעה מול ביתי, פה אשב כי אוותיה”, והצביע אל תחת עץ חרוב ואמר ”עוד תעזבו כאן והוא יהיה הסימן שלכם”. והוסיף לצוות להם, שלא יהרהרו אחר דבריו, ונתן להם סימן, שייקבר בערב שבת בן השמשות ובזמן קבורתו ירד גשם – למרות שהיה זה בחודש תמוז. בנוסף, הודיע לאשתו שבקרוב תסתלק מהעולם.
קבורתו
עריכה
נקבר בערב שבת סמוך לכניסת השבת בקצה המושב עגור, תחת עץ החרוב. אשתו שנפטרה 90 יום לאחריו, נקברה בסמוך אליו.
המקום אינו בית קברות רשמי, ומלבד קבריהם ישנו קבר נוסף של ילד ששמו לא ידוע.
כיוון שלא מדובר בשטח המיועד לקבורה ניסו מספר פעמים, מיד לאחר פטירתו, ואף בשנים מאוחרות יותר, להעביר את קברו. אך בכל פעם נגרם נזק למנסים, וכך נשאר הקבר במקומו עד היום.
על מצבתו חרוט ”המפורסם בניסים בחייו ולאחר מותו”.
פרסומו
עריכה
במשך השנים, נטשו המתיישבים התימנים של עג'ור את המושב, ולאחר זמן התיישבו במקום עולים מכורדיסטן, אשר לא ידעו על הצדיק וקברו. חלקת הקבר הייתה מאחורי בתי המושב וללא מצבה, רק שורת אבנים הקיפו סביב את הציון ועליהם צמחה עשבייה שהסתירה את קיומו.
אגדות רבות מסופרים על תקופה זו איך נשמר הקבר בשלימותו[1]. כשבסופם, בשנות ה-70 למאה ה-20, הדיירת שגרה בבית הסמוך חלמה שרבי יצחק בא ושאל אותה למה לא מתפללים על קברו שתחת החרוב שבחצרה, ולראיה בירך אותה שיוולדו לבתה שלשה ילדים. לאחר החלום, הדיירת פינתה את העשבייה הרבה שהייתה סביב לקבר, וגילתה אותו. ולאחר שנולד לבתה בנה הבכור, קראה לו על שם רבי יצחק.
בשנים האחרונות התפרסם מאד המקום, ורבים מכל שכבות הציבור מגיעים להתפלל במקום[2] ולבקש שבזכות הצדיק יזכו לישועות. ביום ההילולא שלו מתקיים מערך תחבורה ממספר ערים בארץ, לאלפי האנשים הפוקדים את המקום[3].
הבן יצחק, שנולד מברכת הצדיק, מתגורר כיום בבית הסמוך לקבר, ומתחזק את המקום לרווחת המתפללים הרבים.
קיים שילוט הכוונה למקום מהכניסה למושב עגור.
לקריאה נוספת
עריכההרב יוסף חיים אוהב ציון כתבה על הצדיק מאתר JDN
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב שמשון פינקוס מספר על כך בערוץ 2000
- ^ ההילולה בשנת תשע"ב באתר JDN
- ^ תמונות מההילולה בשנת תשע"ג באתר כיכר השבת
| תקופת חייו של הרב יצחק גברא על ציר הזמן |
|---|
 |