חסידות רחמסטריווקה

חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: רחמסטריבקה או רחמסטריווקא), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטריבקה[1] שבאוקראינה, היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (המכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל. כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים, ובני רבי חי יצחק טברסקי מכהנים כאדמו"רים בארצות הברית.

חסידות רחמסטריווקה
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצה תנועת החסידות
מקום ייסוד רוטמיסטריבקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד המאה ה־19 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד יוחנן טברסקי (רחמסטריווקה) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
במרכז נראה רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקא
רבי ישראל מרדכי
רבי חי יצחק טברסקי האדמו"ר מרחמסטריווקא בארצות הברית
אוהל אדמו"רי רחמסטריווקה בבית הקברות היהודי בהר הזיתים

תולדות החסידות

עריכה

רבי יוחנן נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולפייגא בת רבי דוד לייקעס, תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לחנה בתו של הרב פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו.

ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם ברחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.

רבי דוד מזלטיפולי

עריכה

הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד (-י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי וחסידיו היו מרובים. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.

שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:

רבי מרדכי מרחמסטריווקה

עריכה

בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"ף, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות בי"ז באייר ה'תר"ף.[3] נטמן באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.

שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:

רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה

עריכה

בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'תר"ג[4] - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, 1936) כיהן ברחמסטריווקה. חסידיו היו בעיקר מהמוני העם. נישא לחוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים. חתנו היה רבי חיים משה מהורניסטייפול.

שנים מבניו מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו שולחנות (טישים) משותפים, ובמסמכים הרשמיים צוין שהחסידות "בנשיאות כ"ק האדמורים שליט"א":

בנים נוספים היו:

רבי יוחנן מרחמסטריווקה ירושלים

עריכה
בנו של רבי דוד בן רבי מנחם נחום, רבי יוחנן (י"ז באב תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקא. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם. הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות.
  • רבי ישראל מרדכי (ז' בסיוון תרפ"ט, 1929 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 2004) מילא את מקום אביו. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים".
  • רבי חי יצחק (ד' באלול תרצ"א, 1931 - כ"ט באב תשפ"ג, 2023), בנו השני של רבי יוחנן, כיהן באדמו"רות רחמסטריווקה בארצות הברית. היה חתנו של רבי יעקב יוסף מסקווירה. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא, ולאחר פטירת אביו עבר לבורו פארק ופתח בית מדרש והחל להתנהג באדמו"רות. לחצרו יש רשת תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד. בשנות ה'תש"ע נפתחה בבורו פארק גם ישיבה קטנה "עסק התורה". בהלווייתו הוכתרו בניו על ידי בן דודו רבי דוד טברסקי למלא את מקום אביהם בהנהגת החסידות.

רבי זאב מרחמסטריווקה

עריכה

בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב וולף (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נישא לבת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זושא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נישא בשנית לבתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי.[6] היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסיוע ידידו הראי"ה קוק אחרי שנת תר"צ. חתנו, בעל בתו מרגלית, היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצא ספרו "זוהר אור בהיר".

אחד מבניו היה רבי נחום משה אב"ד קובלה, חתן דודו רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק, שנספה בשואה עם משפחתו.

החסידות כיום

עריכה
 
רבי דוד (ימין) ורבי חי יצחק (שמאל) בחנוכת הבית בירושלים

כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים. רבי דוד משה טברסקי כאדמו"ר בבורו פארק. רבי יששכר דוב טברסקי, רבי מנחם נחום טברסקי כאדמו"רים בלייקווד ורבי יעקב יוסף טברסקי, כאדמו"ר במונסי.

בישראל

עריכה
 
רבי דוד טברסקי בטיש של מוצאי שביעי של פסח

לאחר שרבי ישראל מרדכי נפטר, סירב רבי דוד להתמנות לאדמו"ר והציע לחסידי אביו שיקבלו את מרות דודו או שימנו לאדמו"ר את אחיו הרב נחמן יוסף. בסופו של דבר קיבל על עצמו את התפקיד בהוראת דודו. רבי דוד הוא תלמיד של רבי משה אריה פריינד, שהיה חסיד סאטמר, ובדעותיו נוטה לדעותיו של רבו. בשונה מאביו, אינו מורה להשתתף בבחירות בנימוק שאינו רוצה להתערב בפוליטיקה. כמו כן הורה למוסדותיו להפסיק ליטול כסף מתקציבי מדינת ישראל.[7]

מרכז מוסדות החסידות הנמצא בשכונת גבעת משה כולל בית כנסת, ישיבה גדולה ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין בית הכנסת. הישיבה הקטנה נמצאת ברחוב דוד ילין בשכונות מקור ברוך-זיכרון משה. בשלהי שנת תשע"ח נפתחה ישיבה קטנה של החסידות גם בביתר עילית. לחסידות מאות חסידים, רובם דור ראשון בחסידות.

ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות רחמיסטריווקא", בניהול בן דודו של האדמו"ר. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ואת מוסדות החינוך והחסד שלה. מכון "מעיין הברכה" מוציא את דברי תורתם של האדמורי"ם, כולל עלון שבועי. בתי כנסת נוספים של החסידות קיימים בבני ברק, במודיעין עילית, שלושה בבית שמש ושלושה בביתר עילית.

בארצות הברית

עריכה
 
רבי מנחם נחום טווערסקי (אוקוויין) עם הרב ירוחם אולשין, מראשי ישיבת לייקווד

לאחר פטירת רבי יוחנן בכ' בכסלו ה'תשמ"ב (16 בדצמבר 1981), עבר רבי חי יצחק לבורו פארק והחל לכהן כאדמו"ר.

בעת פטירתו בכ"ט באב ה'תשפ"ג מנתה החסידות כ-750 משפחות ברחבי ארצות הברית, רובם דור ראשון בחסידות. לחסידות תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד, ישיבה קטנה וישיבה גדולה בבורו פארק בשם "עסק התורה", וכן בית ספר לבנות, וכוללי אברכים.

לאחר פטירתו הוכתרו בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים:

  • רבי דוד משה טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה בורו פארק.
  • רבי יששכר דב טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה לייקווד.
  • רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה במונסי.
  • רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי, מכהן כאדמו"ר מראחמיסטריווקא וויליאמסבורג
  • רבי יעקב יוסף טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה בלינדן.
  • רבי מנחם נחום טווערסקי, מכהן כאדמו"ר "רחמיסטריווקא - אוקוויין" לייקווד.[8]
  • רבי יעקב יוסף טברסקי, נכדו הגדול של רבי חי יצחק, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה במונסי, מכונה "האדמו"ר מרחמסטריווקה ספרינג וואלי".

חסידים בולטים

עריכה
  • המקובל הרב יצחק משה ארלנגר, מחבר ספרים
  • הרב יעקב וינגרטן, מחבר הביאור "הסידור המפורש" ועוד
  • אברהם סלונים, עסקן ציבורי

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה