יצחק קנפנטון
רבי יצחק בן יעקב קנפנטון (ה'ק"כ, 1360 - א' בתמוז ה'רכ"ג, יוני 1463) היה מגדולי חכמי ספרד בדור שלפני הגירוש, היה ראש ישיבה, מקובל, רופא, מתמטיקאי, ואיש ציבור.
| לידה | 1360 |
|---|---|
| פטירה |
יוני 1463 (בגיל 103 בערך) פניאפייל, ספרד  |
| מדינה |
כתר קסטיליה |
| תקופת הפעילות |
? – 1463 |
| תלמידיו |
יצחק די ליאון, יצחק קארו, יצחק אבוהב, שם טוב אבן שם טוב (השני) |
  | |
קורות חייועריכה
נולד בקסטיליה שבספרד בשנת ק"כ (1360) לאביו רבי יעקב שהיה מתלמידיו של רבי חסדאי קרשקש.
רבי יצחק קנפנטון עמד בראש ישיבה גדולה בסמורה שבצפון-מערב ספרד. תלמידיו היו מגדולי חכמי ספרד בדור של גירוש ספרד ובהם: רבי יצחק די ליאון, רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה), רבי יצחק קארו, רבי שמואל ולנסי, רבי שמעון מיימי הקדוש, רבי יוסף בן אברהם חיון, רבי שלמה טורטייל, רבי משה אל פרנגי, רבי שם טוב אבן שם טוב (השני), רבי יוסף עוזיאל, רבי משה חלגאווה, רבי משה אל ולנסי ששימשו בסוף ימיו, וייתכן שאף רבי יצחק עראמה.
רבי אליהו קפשאלי (1490 - 1555) מתאר את השפעתו הרבה בהעמדת תלמידים ובהרבצת תורה בתקופתו:
ויהי מן הגזרה ההיא והלאה רבו האנוסים בספרד... ומאז מתו רוב חכמי ספרד ונתבטלו הישיבות ושמם העולם ונשתכחה התורה כמעט. זאת ועוד אחרת, כי אף אחרי שחזרו ונתישבו רוב יושבי ספרד פנו אל החכמות החיצוניות וטבעו בטיט הי״ון... ולא שתו לבם רק להתכבד בין הגוים, וביניהם חצי מדבר יונית וחצי מדבר עברית, ויעזבו את התורה בקרן זווית... ולא היה א׳ מעיר ושנים ממשפחה אשר היו עוסקים בתלמוד.
ויקם ה' מושיע לישראל את האשל הגדול, עוז ומגדול, סיני ועוקר הרים, אמיץ לבו בגבורים, החכם הרב הגדול ר' יצחק קפנ"טון ז"ל והחזיר כהנים לעבודתם ולוים לדוכנם וישראל למעמדם, והחזיר עטרה ליושנה ולאיתנה, ועשה תלמידים הרבה ועשה סייג לתורה.
ומגדולי תלמידיו וידידיו היו ארבעה אשר מהם שתו כל העולם מים חיים וטובים והמה בכתובים. שם הראשון, עוקר הרים וטוחנן זה בזה, בוצינא קדישתא ופלפלא חריפא, הרב ר' יצחק אבואב ז"ל ... החכם ר' יצחק דליאון ... ר' יוסף חיון ז"ל, והנהר הרביעי הוא פרת שמימיו פורין ורבין החכם ר' שמעון מיימי ... ומן ארבעתם יצאה תורה בספרד ובפורטוגאל ובארץ המערב. לכל המקום אשר הלכו שם, הלכה ברכה לרגלם בגבורה ולולי הם כבר כלתה תורה.
— סדר אליהו זוטא
נפטר בזקנה מופלגת בשנת רכ"ג (1463) בגיל 103 בפניאפייל (אנ') שבספרד. רבי אברהם זכות מספר בספרו "ספר יוחסין השלם" שזכה לראותו כשהיה בן שש או שבע "ומי שרואה פניו כמקבל פני שכינה".[1]
כתביועריכה
ספרו היחיד שהגיע לידנו הוא דרכי התלמוד[2] העוסק בכללים ללימוד סוגיות התלמוד באופן שיטתי ומסודר. כללים אלו יושמו בדרך הלימוד בישיבתו של רבי יעקב בירב בצפת במאה ה-15. מהדורה מבוארת של הספר על ידי הרב ישראל אריאל יצאה בשנת תשע"ט בהוצאת מכון המקדש.
מסורות בתורת הקבלה נמסרות בשמו על ידי מקובלים מאוחרים, אך רעיונותיו הקבליים לא נשמרו בכתב.
לקריאה נוספתעריכה
- דוד אברהם, לקורותיו של ר' יצחק קנפנטון מגדולי חכמי ספרד במאה הט"ו, קריית ספר, כרך נא תשל"ו, עמ' 324–326
קישורים חיצונייםעריכה
יצחק בן יעקב קנפנטון (1360-1463), דף שער בספרייה הלאומית- יצחק קנפנטון, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- שלמה טולידאנו, כללי הגמרא לר' יצחק קנפנטון
- יעקב לוי, רבי יצחק קנפנטון סיכום ספרו "דרכי התלמוד", באתר "דעת"
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "יצחק קנפנטון", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמוד 962, באתר היברובוקס
- דרכי התלמוד, ויניציאה שכ"ה, 1565, באתר היברובוקס
- דרכי התלמוד, ירושלים תשמ"א, 1981, באתר היברובוקס
הערות שולייםעריכה
- ^ ר' אברהם אבן זכות, 'ספר יוחסין השלם', מהדורה פיליפאווסקי, לונדון תרכ"ז (1867) עמ' 226
- ^ דרכי התלמוד
| תקופת חייו של הרב יצחק קנפנטון על ציר הזמן |
|---|
 |