יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)
רבי יצחק אבוהב (1433–1493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג) היה רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה. מכוּנה "אחרון גאוני קסטיליה", כדי להבדילו מרבי יצחק אבוהב, מחבר הספר מנורת המאור.
לידה |
1433 ה'קצ"ג טולדו, ספרד |
---|---|
פטירה |
1493 (בגיל 60 בערך) ה'רנ"ג פורטו, פורטוגל |
מדינה | ספרד |
תקופת הפעילות | ?–1493 |
השתייכות | רבני קסטיליה, ראשונים |
תחומי עיסוק | תורה, תלמוד, הלכה, אגדה, מוסר |
רבותיו | רבי יצחק קנפנטון |
תלמידיו | רבי יעקב בירב ורבי אברהם זכות |
חיבוריו | ביאורים לפירושיהם של רש"י (לא נדפס) ורמב"ן על התורה, פירושים לכמה ממסכתות מהתלמוד הבבלי, "נהר פישון" (דרשות על התנ"ך), קובץ הגהות על ספר משנה תורה של הרמב"ם, ביאור לטור אורח חיים, "מגן אלהים" (פירוש למסכת אבות המיוחס לרבי יצחק אבוהב) |
תולדות חייו
עריכההרב עמד בראשות ישיבה בעיר טולדו בדור גירוש ספרד ורבו היה רבי יצחק קנפנטון. בין תלמידיו היו רבי יעקב בירב, רבי אברהם זכות ורבי יצחק אברבנאל.
היה חותנו של רבי שמואל סיריליו (אבן-סיד)[1].
בזמן גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492), יצא לפורטוגל על מנת לנהל משא ומתן עם מלך פורטוגל ז'ואו השני על שיכונם של מגורשי ספרד בפורטוגל. לאחר גירוש ספרד עבר לעיר פורטו שבצפון פורטוגל, ושם נפטר כעבור שבעה חודשים, והוא בן פחות משישים שנה.
בעיר צפת ישנו בית כנסת הקרוי "אבוהב", על שם ספר תורה עתיק יומין שנמצא בבית הכנסת וכתיבתו מיוחסת לרבי יצחק אבוהב עצמו. בספר התורה, ובבית הכנסת בכלל, נקשרו מסורות עממיות רבות.
אוזכר פעמים רבות על ידי רבי יוסף קארו בחיבורו "בית יוסף" לאורח חיים, מהם בביטויי הערכה מופלגים, כדוגמת "רבינו הגדול מהר"י אבוהב". בהקדמתו כותב הבית יוסף: ”והנה בא לידי ביאור רוב ספר אורח חיים לרבנו הגדול כמה"ר יצחק אבוהב ז"ל.”. ביאורו לתחילת טור אורח חיים הוצא לאור מכתב יד על ידי הרב ד"ר הושע רבינוביץ' וצורף למהדורת הטור של מכון ירושלים.
תקופת חייו של הרב יצחק אבוהב על ציר הזמן |
---|
|
” | ויהי מן הגזרה ההיא והלאה רבו האנוסים בספרד... ומאז מתו רוב חכמי ספרד ונתבטלו הישיבות ושמם העולם ונשתכחה התורה כמעט. ויקם... הרב הגדול ר' יצחק קנפנטון ז"ל ... ועשה תלמידים הרבה ועשה סייג לתורה. ומגדולי תלמידיו וידידיו היו ארבעה אשר מהם שתו כל העולם מים חיים וטובים והמה בכתובים. שם הראשון... הרב ר' יצחק אבואב ז"ל ... החכם ר' יצחק דליאון ... ר' יוסף חיון נכה רגלים ז"ל, והנהר הרביעי הוא פרת שמימיו פורין ורבין החכם ר' שמעון מימי ... ומן ארבעתם יצאה תורה בספרד ובפורטוגאל ובארץ המערב. לכל המקום אשר הלכו שם, הלכה ברכה לרגלם בגבורה ולולי הם כבר כלתה תורה. |
“ |
– רבי אליהו קפשאלי, סדר אליהו זוטא, א, עמ' 179 |
ספריו
עריכה- ביאורים לפירושיהם של רש"י (לא נדפס) ולפירוש הרמב"ן לתורה דפוס ונציה, שנת ש"ח (1548)[2]
- פירושים לכמה ממסכתות התלמוד הבבלי. חידושיו למסכת ביצה הובאו בשו"ת מהר"ם גאלאנטי (נדפס שנית בתוך ספר שיטת הקדמונים על מסכת ביצה, ירושלים: אורייתא, תשי"ט).
- בכתב יד קיימברידג' (Add. 488) נמצאים חידושיו למסכת כתובות.
- בכתב יד אוקספורד 2361 נמצאים חידושיו על מסכת ברכות.
- בשיטה מקובצת למסכת בבא מציעא, דף נ'. קטעים נוספים לפרק "הזהב" הובאו בספר "מהררי נמרים".
- ספר נהר פישון ובו דרושים על התורה ושאר ספרי המקרא (ירושלים?: חמו"ל, תשמ"ב).
- ספר דרשות בכתב-יד (נ"י קולומביה, 442 (X893) מספר 50).
- ביאור לטור אורח חיים, מכון אור המזרח - מכון ירושלים, ירושלים, תשס"ג (מהדורה שנייה. נדפס גם בסוף כרכי הטור של חלק אורח חיים, הוצאת מכון ירושלים).
- י"ש שפיגל, ספר מגן אלהים : פירוש על מסכת אבות / מיוחס לרבי יצחק אבוהב, פתח תקווה, תשס"ז.
לקריאה נוספת
עריכה- א' איזנבך, רבינו יצחק אבוהב זצ"ל וחיבורו על הטור, צפונות א, ג (תשמ"ט) עמ' כא-כב.
- הושע רבינוביץ, מהר"י אבוהב ושיטתו בפרשנות התלמוד, רמת-גן תשנ"ב
- הנ"ל, דרשה לא נודעת לרבי יצחק אבוהב השני : דרשה לפרשת בשלח, הגיגי גבעה ה (תשנ"ז) עמ' 29–34.
- הנ"ל, מבוא, לביאור טור אורח חיים מהר"י אבוהב, מכון ירושלים, תשס"ג., באתר אוצר החכמה
- הנ"ל, רבינו הגדול מהר"י אבוהב (השני), אלקנה תשע"ג
- יעקב שפיגל, מבוא לספר מגן אלהים, פתח תקווה תשס"ז.
קישורים חיצוניים
עריכה- "אֲבוּהָב, יִצְחָק", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמוד 19, באתר היברובוקס
- "יצחק אבוהב", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- בתי כנסת ספרדיים, באתר ynet, 11 באוגוסט 2003 - על בית הכנסת אבוהב בצפת
- יצחק אבוהב (1433-1493), ה-2, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ כללי שמואל פרק הפ"א סי' שנה.
- ^ דפוס ירושלים תשל"ג (באתר היברובוקס).