יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)

רב ספרדי

רבי יצחק אבוהב (14331493; ה'קצ"ג - ה'רנ"ג), רב ומחבר שעסק בתלמוד הבבלי, בהלכה, בקבלה ובפילוסופיה. מכוּנה "אחרון גאוני קסטיליה", כדי להבדילו מרבי יצחק אבוהב מחבר ספר מנורת המאור.

רבי יצחק אבוהב ("אחרון גאוני קסטיליה")
לידה 1433
ה'קצ"ג
טולדו, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1493 (בגיל 60 בערך)
ה'רנ"ג
פורטו, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1493 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות רבני קסטיליה, ראשונים
תחומי עיסוק תורה, תלמוד, הלכה, אגדה, מוסר
רבותיו רבי יצחק קנפנטון
תלמידיו רבי יעקב בירב ורבי אברהם זכות
חיבוריו ביאורים לפירושיהם של רש"י (לא נדפס) ורמב"ן על התורה, פירושים לכמה ממסכתות מהתלמוד הבבלי, "נהר פישון" (דרשות על התנ"ך), קובץ הגהות על ספר משנה תורה של הרמב"ם, ביאור לטור אורח חיים, "מגן אלהים" (פירוש למסכת אבות המיוחס לרבי יצחק אבוהב)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

הרב עמד בראשות ישיבה בעיר טולדו בדור גירוש ספרד ורבו היה רבי יצחק קנפנטון. בין תלמידיו היו רבי יעקב בירב, רבי אברהם זכות ורבי יצחק אברבנאל.

היה חותנו של רבי שמואל סיריליו (אבן-סיד)[1].

בזמן גירוש ספרד בשנת ה'רנ"ב (1492), יצא לפורטוגל על מנת לנהל משא ומתן עם מלך פורטוגל ז'ואו השני על שיכונם של מגורשי ספרד בפורטוגל. לאחר גירוש ספרד עבר לעיר פורטו שבצפון פורטוגל, ושם נפטר כעבור שבעה חודשים, והוא בן פחות משישים שנה.

בעיר צפת ישנו בית כנסת הקרוי "אבוהב", על שם ספר תורה עתיק יומין שנמצא בבית הכנסת וכתיבתו מיוחסת לרבי יצחק אבוהב עצמו. בספר התורה, ובבית הכנסת בכלל, נקשרו מסורות עממיות רבות.

אוזכר פעמים רבות על ידי רבי יוסף קארו בחיבורו "בית יוסף" לאורח חיים, מהם בביטויי הערכה מופלגים, כדוגמת "רבינו הגדול מהר"י אבוהב". בהקדמתו כותב הבית יוסף: ”והנה בא לידי ביאור רוב ספר אורח חיים לרבנו הגדול כמה"ר יצחק אבוהב ז"ל.”. ביאורו לתחילת טור אורח חיים הוצא לאור מכתב יד על ידי הרב ד"ר הושע רבינוביץ' וצורף למהדורת הטור של מכון ירושלים.

תקופת חייו של הרב יצחק אבוהב על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן
ויהי מן הגזרה ההיא והלאה רבו האנוסים בספרד... ומאז מתו רוב חכמי ספרד ונתבטלו הישיבות ושמם העולם ונשתכחה התורה כמעט.
ויקם... הרב הגדול ר' יצחק קנפנטון ז"ל ... ועשה תלמידים הרבה ועשה סייג לתורה.
ומגדולי תלמידיו וידידיו היו ארבעה אשר מהם שתו כל העולם מים חיים וטובים והמה בכתובים. שם הראשון... הרב ר' יצחק אבואב ז"ל ... החכם ר' יצחק דליאון ... ר' יוסף חיון נכה רגלים ז"ל, והנהר הרביעי הוא פרת שמימיו פורין ורבין החכם ר' שמעון מימי ... ומן ארבעתם יצאה תורה בספרד ובפורטוגאל ובארץ המערב. לכל המקום אשר הלכו שם, הלכה ברכה לרגלם בגבורה ולולי הם כבר כלתה תורה.

– רבי אליהו קפשאלי, סדר אליהו זוטא, א, עמ' 179

ספריו עריכה

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ כללי שמואל פרק הפ"א סי' שנה.
  2. ^ דפוס ירושלים תשל"ג (באתר היברובוקס).