פתיחת התפריט הראשי

יקותיאל עזריאלי

הרב יקותיאל עזריאלי (קושלבסקי) (י"א באדר ב' תר"ס; 12 במרץ 1900 - י"ג בטבת תשנ"ג; 6 בינואר 1993) היה רבה של זכרון יעקב במשך כשישים ושלוש שנה; מניצולי פרעות תרפ"ט.

הרב יקותיאל עזריאלי
Rabbi Yekutiel Azrieli.JPG
הרב יקותיאל עזריאלי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 12 במרץ 1900
י"א באדר ב' תר"ס
פטירה 6 בינואר 1993 (בגיל 92)
י"ג בטבת תשנ"ג
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות זכרון יעקב
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק רבנות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדותיועריכה

נולד באוגוסטוב שבפלך סובלק לרב עזריאל זליג נח קושלבסקי, ששימש רבה של העיר, ולשרה, בת יהודה גילדה. בצעירותו למד אצל אביו, שהיה תלמיד חכם ידוע וחיבר סדרת ספרים על הש"ס ("עין צופים", "ממעונות אריות" ו"לבוש עדנים"). לאחר מכן למד בישיבת סלבודקה בקובנה.

בחנוכה תרפ"ה (נובמבר 1924) עלה ארצה עם קבוצת בחורי הישיבה מישיבת סלבודקה אשר היוו את גרעין היסוד של ישיבת חברון בעיר חברון.

בבוקר יום שבת י"ח באב תרפ"ט שהה בביתו של אליעזר דן סלונים, מנהל סניף בנק אפ"ק בחברון ומראשי הציבור היהודי בעיר. בבית התאספו עשרות מיהודי העיר בתקווה למצוא בו מקלט מן הפורעים הערבים. כמו כן התארחו בבית משפחת סלונים הורי אשתו של אליעזר דן סלונים, רבה של זכרון יעקב אברהם יעקב אורלנסקי ורעייתו ובתם מינה חיה. בעיצומה של תפילת שחרית פרצו הפורעים הערבים לבית וטבחו ביושביו. הרב אורלנסקי ואשתו, בתם חנה ובעלה אליעזר דן סלונים ונכדם הקטן אהרון סלונים נהרגו. קושלבסקי הציל את מינה חיה אורלנסקי בכך שהוא דחף אותה לחדר צדדי. הוא עצמו נפגע ברגלו מפגיעת פגיון אולם הוא שרד וכעבור זמן החלים מפצעיו.

לאחר הקמתה מחדש של ישיבת חברון בירושלים המשיך קושלבסקי ללמוד בה. באדר תרצ"א (1931) נשא לאישה את מינה חיה אורלנסקי (נפטרה בי"ט אדר א תשמ"ו). לאחר מכן למד בהיכל התלמוד בתל אביב, וכעבור זמן קצר התמנה בהמלצת הראי"ה קוק לרבה של זכרון יעקב כממלא מקום מקום חותנו שנהרג בפרעות. היה חבר המועצה של מרכז חינוך התורה בארץ ישראל שפעל בתל אביב ואיגד את מוסדות החינוך הדתיים בארץ ישראל.

הרב קושלבסקי שימש רבה של זכרון יעקב במשך כשישים שנה, והיה אחראי על הקמת תשתית שירותי הדת במושבה. בין השאר היה אחראי על כשרות היקב בזכרון יעקב. כמו כן היה חבר הנהלת מדרשיית נעם בפרדס חנה הסמוכה. במהלך כהונתו עיברת את שמו מקושלבסקי לעזריאלי, על שם אביו עזריאל.

בשנת 1955 נסע לאנגליה בשליחותו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג לצורך גיוס עזרה ותמיכה למוסדות הדת בארץ ישראל.

לאחר פטירתו מונה לרב העיר הרב מרדכי אברמובסקי, שהיה ממקורביו.

משפחתועריכה

בניו של הרב עזריאלי עזבו את זכרון יעקב. בנו יהודה אריה עזריאלי היה עיתונאי בעיתון הצופה וחבר מועצת העיר חיפה מטעם המפד"ל. בסוף ימיו התגורר בשכונת רחביה בירושלים. בנו עו"ד ישראל זאב עזריאלי מתגורר ברחובות. נכדו אילון שמואל קושלבסקי (עזריאלי), בן בנו ישראל זאב, שב להתגורר בזכרון יעקב והוא מאברכי הקהילה החרדית במקום.

לקריאה נוספתעריכה

  • ישראל עזריאלי, 'קוים לדמותו של אבא - הרב זצ"ל', בתוך: זיכרון יקותיאל, כרך א, זכרון יעקב תשנ"ה, עמ' קעה-ריג