אוגוסטוב
אוגוסטוב (Augustów) היא עיר בצפון מזרח פולין, בסמוך לביאליסטוק, ובה כ-30,000 תושבים (נכון ל-2011). אוגוסטוב היא אתר בריאות ונופש פופולרי.
 סמל אוגוסטוב | |
 | |
| כיכר העיר | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 פודלסיה |
| ראש העיר | קזימייז' קוזוכובסקי |
| תאריך ייסוד | 1546 |
| על שם |
זיגמונט השני אוגוסט, מלך פולין  |
| שטח | 80.93 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 29,494[1] (31 במרץ 2021) |
| קואורדינטות | 53°51′00″N 22°58′00″E / 53.85°N 22.966666666667°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.um.augustow.pl | |
  | |
תולדות העיר
עריכההעיר מוזכרת לראשונה במסמך משנת 1496, ובשנת 1557 הוענקו לה מעמד וזכויות של עיר על ידי המלך זיגמונט השני. עד 1569 השתייכה אוגוסטוב לדוכסות הגדולה של ליטא. עם הקמת האיחוד הפולני-ליטאי השתייכה העיר לממלכת פולין, אך בית הקברות שלה נותר בשטח דוכסות ליטא. בפלישות הטטריות בשנת 1656 נהרסה העיר ובשנים שלאחר מכן הכתה בעיר מגפה.
ב-1795 סיפחה פרוסיה את אוגוסטוב במסגרת חלוקת פולין.
בסוף המאה ה-19 קושרה אוגוסטוב לרשת מסילות הברזל. ב-1914, במלחמת העולם הראשונה, ניטשו קרבות באוגוסטוב בין הצבא הרוסי לצבא הפרוסי. ב-1919 ניטש שוב קרב בעיר, הפעם כחלק מסכסוך טריטוריאלי בין פולין העצמאית לבין ליטא.
בשנת 1939 כבש הצבא האדום את אוגוסטוב ותושבים רבים נשלחו לגלות בקזחסטן. בין השנים 1941–1944 הייתה העיר כבושה על ידי הצבא הגרמני. בשנות המלחמה ובמהלך הקרבות נהרס רוב שטח העיר. לאחר המלחמה ניהלו השלטונות הסובייטיים קרבות נגד כוחות השחרור הלאומיים הפולניים.
יהודי אוגוסטוב
עריכהתולדות הקהילה
עריכההתיעוד הראשון של יהודים בעיר הוא במסמך משנת 1564. בשנת 1578 הותר ליהודי העיר לעסוק במסחר, ואלו השתלבו בסחר הדגים שבאזור העיר. במאה ה-17 קהילת העיר הייתה פעילה בדיוני ועד ארבע הארצות, וסכסוך בינה ובין קהילת טיקטין אף נזכר במסמך משנת 1674. לקראת סוף המאה ה-18 ישבו בעיר כחמישים משפחות יהודיות, והחל מאמצע המאה ה-19 גדל מספר היהודים באופן משמעותי. בשנות הארבעים של המאה ה-19 הוקם בעיר בית כנסת מרכזי.
בעקבות מלחמת העולם הראשונה התדלדלה האוכלוסייה היהודית בעיר בשל הגירה, ומצבה הכלכלי הורע, בשל ניתוק קשרי המסחר עם רוסיה. בשנות העשרים והשלושים פעלו בעיר ארגונים יהודיים מגוונים, מאגודת ישראל ועד הבונד, וכן תנועות נוער ציוניות, ובהן החלוץ, השומר הצעיר ובית"ר. בשנות השלושים גברה האנטישמיות בעיר, ואירעו מספר מקרים של הכאת יהודים ברחוב, פרסום כרוזים אנטישמיים וקריאות לחרם על חנויות היהודים.
טרם פרוץ מלחמת העולם השנייה חיו באוגוסטוב כ-3,000 יהודים, כשליש מאוכלוסיית העיר.
בשואה
עריכהעל-פי הסכם ריבנטרופ–מולוטוב נכללה אוגוסטוב באזור שבשליטת הסובייטים, ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נהרו אליה פליטים יהודים רבים ממקומות שנותרו בתחום הכיבוש הגרמני. בתחילת 1940 נעצרו כמה תושבי העיר, ובהם גם יהודים, והוגלו למחנות עונשין בסיביר. כמו כן, פעילות הארגונים היהודיים בעיר הופסקה, וגורשו ממנה רבים מהפליטים היהודים שהגיעו אליה.
ביום 22 ביוני 1941 כבשו הגרמנים את העיר, והחלו ברציחות אקראיות של יהודיה, שמנו אז כ-2,400 נפש. בימים הראשונים נרצחו כ-30 גברים יהודים, וכעשרה ימים לאחר מכן נורו כ-100 יהודים נוספים. כמו כן, הוציאו הגרמנים להורג את כל בעלי המומים בעיר. ביום 15 באוגוסט 1941 נרצחו ביער שצבו שמצפון לעיר בין 800 ל-900 גברים יהודים נוספים.
בסוף אוגוסט 1941 הוקם גטו בפרבר המזרחי של העיר, בצריפי עץ, בו הושמו כ-2,000 יהודים, בעיקר נשים, ילדים וזקנים, וכן כמאה פליטים נוספים שהגיעו לעיר. על הגטו, אשר היה מוקף גדר תיל, שמרו אנשי המשטרה הפולנית. יהודי הגטו צוו לשאת טלאי צהוב, והועסקו בעבודות כפייה במפעלי האזור ובבתי הגרמנים.
ביום 2 בנובמבר 1942 הועברו כל יהודי הגטו ברגל ובעגלות למחנה מעבר בקרבת הכפר בוגושה שליד גראייבו, במרחק 40 ק"מ מהעיר, ושם הוחזקו בתנאי רעב, שמהם רבים נפטרו. באמצע דצמבר 1942 צורפו חלק מיהודי העיר לטרסנפורט של כ-5,000 יהודים לטרבלינקה, ובתחילת ינואר 1943 גורשו יתר יהודי העיר לאושוויץ, ורובם נספו זמן קצר לאחר מכן.
במאי 1943 הביאו הגרמנים לעיר קבוצת זונדרקומנדו יהודית לטשטוש עקבות הרצח ביער שצבו וביער קלווביצה שליד העיר, תוך שריפות גופות הנרצחים. בקיץ 1943 איתרו הגרמנים בעיר מספר משפחות יהודיות שהתנצרו שנים רבות לפני המלחמה, והוציאו אותן להורג בבית הקברות היהודי של העיר.
מקהילת העיר שרדו לאחר השואה רק מספר עשרות. בתי הכנסת של העיר נהרסו בזמן המלחמה, ובית העלמין שלה נחרש.
רבני העיר
עריכה- רבי שלום שכנא - כיהן בעיר לפני שנת ה'תקצ"ז, 1837
- רבי יוסף ב"ר ברוך - כיהן בעיר באמצע המאה ה-19
- רבי שמואל אביגדור תוספאה - כיהן בעיר בין השנים ה'תרי"א, 1851 - ה'תרי"ב, 1852. נאלץ לעזוב את כס הרבנות באוגוסטוב לאחר מאבק עם אחד מתקיפי הקהילה, והחליף את רבי יצחק אלחנן ספקטור ברבנות העיר ניאסוויז'
- רבי ישראל איסר שפירא - יליד העיר, כיהן ברבנות העיר בין השנים ה'תרי"ד, 1854 - ה'תרכ"ט, 1869, אז עקר לטובת רבנות העיר מזריטש בה כיהן עד פטירתו. חיבר שו"ת "עזרת ישראל"
- רבי משה יצחק הלוי - רבן של ערים ועיירות רבות בליטא, הגיע לכהן כרב העיר בשנת ה'תרכ"ט, 1869, ונפטר כשנה לאחר מכן בקיץ ה'תר"ל, 1870. הוא נחשב לאחד מגדולי רבני ליטא ונקרא בפי כל ר' משה איצל פוניבז'ר, על שם העיר פוניבז' שבה כיהן כרב במשך כמה שנים
- רבי יהודה ליב גורדין - כיהן כאב בית הדין בעיר בין השנים ה'תרמ"ז, 1887 - ה'תרנ"ו, 1896
- רבי כתריאל אהרן נאטאן - חתנו של ר' משה איצל, כיהן ברבנות העיר לסירוגין במשך 51 שנים, בין השנים ה'תר"ל, 1870 - כסלו ה'תרפ"ב - 1921
- רבי יצחק קוסובסקי - כיהן ברבנות העיר בשנים ה'תרפ"ב, 1922 - ה'תרפ"ה, 1925, אז עזב לטובת רבנות וולקוביסק
- רבי עזריאל זליג נח קושלבסקי - רבה האחרון של העיר לפני השואה, הגיע לעיר כבחור בן 18 בשנת 1885 והשתקע בה. בשנת ה'תרס"ז (1907) התמנה בה כדיין ולאחר עזיבת הרב קוסובסקי, כרב ואב"ד. נפטר מאפיסת כוחות בעת פינוי יהודי העיר למחנה ההשמדה טרבלינקה. בנו היה הרב יקותיאל עזריאלי, רבה של זכרון יעקב במשך קרוב לשישים שנה. נכדו היה יעקב אבן חן, עיתונאי, סופר ומשורר מניצולי הטבח בכפר עציון.
מלבד רבני העיר התרכזה בעיר שכבת למדנים, אברכים צעירים שהגיעו אליה והסתופפו בבתי מדרשותיה. מהם נודעו: רבי יוסף זכריה שטרן שהתגורר בה בשנות ה-50 של המאה ה-19; ר' אלכסנדר זיסקינד מימון, שפרסם מאמרי מחקר תורני, תחת הפסבדונים "א"ז בר"מ" בשבועון "המגיד" בתקופה שנערך בידי ידידו דוד גורדון; רבי מנחם קרקובסקי, לימים רבה של נובהרדוק ומגיד ומו"צ בווילנא. מילידי העיר היה גם הרב יהושע בלומנטל המכונה ר' יהושע'לה חריף, שכיהן כראש ישיבה ורב של עיירות וערים ברחבי ליטא, בהן גם לזדיי, מריאמפולה, ביאליסטוק (כאב"ד), ינובה וקמניץ הליטאית[2].
קישורים חיצוניים
עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אוגוסטוב (בפולנית)- אוגוסטוב (Augustów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ספר יזכור לקהילת אוגוסטוב, בספריית העיר ניו יורק
- אוגוסטוב באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "אוגוסטוב", באתר השטעטל הווירטואלי
- לאורה קרגו ואלז'בייטה רויובסקה, אוגוסטוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 864–866), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ County Population Census Counts 31 March 2011.
- ^ בנו היה הגאון מטבריג, ר' אברהם אהרן בורשטין.