פתיחת התפריט הראשי

ירחמיאל צימבל

ירחמיאל צימבל (1900 לערך - 21 בפברואר 1971) היה חלוץ וחקלאי. מלוחמי הקרב על תל חי ומוכתר מושב תל עדשים.

ירחמיאל צימבל
Tel Hai 1920 Tzimbal.png
חצר תל חי, 1920. צימבל יושב שני משמאל
לידה 1900
בראנסק, פולין
פטירה 21 בפברואר 1971 (בגיל 71 בערך)
תל עדשים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקצוע חקלאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

צימבל נולד בעיירה בראנסק שבפולין למשפחת סוחרים דלת אמצעים, בנם של אברהם טוביה ואלקה ריבה צימבל. (הוריו נספו בשואה עם אחותו הצעירה ומשפחתה בשנת 1942.)

בצעירותו למד צימבל בחדר, ובשנת 1913 עלה לארץ ישראל עם אחותו שושנה (לימים אשתו של בכיר ההגנה, קלמן רדין). לאחר עלייתו שיקר בנוגע לשנת לידתו, על מנת להתקבל ולעסוק בעבודה חקלאית חלוצית. יחד עמו בפרדסי ראשון לציון ופתח תקווה עבדו לוי אשכול ואברהם הרצפלד. לאחר מכן היה זמן מה בין ראשוני העגלונים בירושלים.

כעבור כשבע שנים מעלייתו ביקש להתיישב עם חבריו מקבוצת הפועלים ביהודה, אך הופנה על ידי מרכז הסתדרות הפועלים החקלאיים לתל חי.[1] בעת המאורעות בתל-חי (1 במרץ 1920) השתתף בקרבות ההגנה על החצר, ובשעת נפילתו של יוסף טרומפלדור שהה לצדו. אחותו התיישבה גם היא בתל חי ולקחה חלק בלחימה, אשר תועדה על ידה ביומנה הפרטי ששימש עדות לספרים רבים המגוללים את פרטי הקרב.

בליל ה-2 במרץ הצטרף צימבל כמלווה לשיירת הפצועים שיצאה לצידון.[2] שהותו בלבנון נמשכה עד להשגת רישיונות כניסה לארץ ישראל ולאחר שובו ארצה היה צימבל בין חברי "קבוצת תל חי בראש פינה".[3] במהלך תקופה זו נערכו הבחירות לאספת הנבחרים הראשונה והוא נבחר לשמש חבר ועדת הבחירות המחוזית של צפון הארץ. בעקבות החלטת ועדת הבחירות המרכזית על ביטול מחוז מטולה ונטילת זכות ההצבעה מיושביו, היה צימבל בין המוחים על ההחלטה ובמסגרת מערכת בחירות הפגנתית שערכו במחוז נבחר בבחירות המחאה כנציג תל חי.[4]

בתקופת שהותו בתל-חי נשא לאישה את זהבה רוז'נסקי, חלוצה עולה מפולין ואחות בביתניה. בשנת 1923 נולדה בתם הבכורה רות, הילדה הראשונה של תל-חי, וזמן קצר לאחר מכן, בעקבות איחוד כפר גלעדי ותל חי, עברו לתל עדשים והקימו משק חקלאי. בביתם קלטו את משפחת רעייתו ובשנים מאוחרות יותר את ילדי עליית הנוער.

שנים ארוכות היה צימבל מוכתר המושב וקיים קשרים עם היישובים הערבים הסובבים ונציגי הבריטים. מאוחר יותר נבחר גם לחבר המועצה האזורית עמק יזרעאל וחבר הוועד הפועל של המועצה. בשנת 1947 נבחר להנהלת האגודה השיתופית "אלומה" לפלחה ולמטעים משותפים.

צימבל נפטר ב-21 בפברואר 1971. במותו הותיר שלוש בנות ובן. בנו גדעון צימבל היה סגן ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל וחלל מלחמת יום הכיפורים. בתו יעל נישאה לסופר, המשורר והמחנך מיכאל דשא.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נקדימון רוגל, היוצאים אל ארץ צפון - ראשיתן של קבוצות הפועלים באצבע הגליל (1916 - 1920), עמוד 122. ראו גם: מכתב אל המרכז החקלאי של אחדות העבודה, 7/7/1919, החתום על ידי צימבל ושניאור שפושניק ומצוי בארכיון תנועת העבודה, IV-121, תיק 3.
  2. ^ נקדימון רוגל, פרשת תל-חי, עמוד 281.
  3. ^ רוגל, היוצאים אל ארץ צפון, עמוד 147.
  4. ^ רוגל, פרשת תל-חי, עמוד 357, בו מובאת אגרת המחאה של הוועדה המחוזית של צפון הארץ אל ועדת הבחירות המרכזית ובה פירוט תוצאות ההצבעה לנציגי תל חי, כפר גלעדי וחמארה.