ישיבת התפוצות
ישיבת התפוצות (מכונה לעיתים גם ישיבת הר ציון) היא ישיבה חרדית, על הר ציון בירושלים, ליד מתחם דורמיציון. הישיבה נוסדה בידי הרב מרדכי גולדשטיין כישיבה לחוזרים בתשובה אמריקאים בשנת תשכ"ה - 1965. עם השנים הפך אופייה ישראלי יותר ונוסדו לצדה גם ישיבה קטנה וישיבה גדולה "תורת ישראל" לישראלים. לאחר פטירת הרב מרדכי גולדשטיין, בכסלו תשע"ז (דצמבר 2016), עומד בראשות הישיבה בנו הרב יצחק, והמשגיח בישיבה הוא בנו הרב יוסף.
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| מוטו | דבקות בלמוד תורה |
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תקופת הפעילות | ה'תשכ"ז (1967) – הווה |
| מייסדים | הרב מרדכי גולדשטיין |
| בעלי תפקידים | |
| מנכ"ל | בצלאל יעקבזון ,משנה סיני בנימין |
| ראש הישיבה | הרב יצחק גולדשטיין |
| תלמידים | |
| כ-200 | |
| מיקום | |
| מיקום | הר ציון בירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′18″N 35°13′45″E / 31.7718038°N 35.2292812°E |
| Diasporayeshiva.org | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   ישיבת התפוצות | |
  | |
תולדות הישיבה ואופייה עריכה
הרב מרדכי גולדשטיין, (יליד 1930), בוגר ישיבות 'חפץ חיים' ולייקווד בארצות הברית, הקים את הישיבה בשנת תשכ"ה. היא שכנה תחילה בעזרת נשים של ישיבת ישיבת חברון כנסת ישראל, בשכונת גאולה, ובהמשך עברה למתחם בית היתומים דיסקין. הייתה זו הישיבה הראשונה שנועדה לתלמידי ישיבות שגרים בחו"ל. בשנת התשכ"ח - 1968, לאחר ניסיון קצר של השתכנות בבית כנסת הרמב"ן ברובע היהודי, עברה הישיבה להר ציון, ביוזמת מנכ"ל משרד הדתות שמואל זנוויל כהנא. הישיבה השתכנה במבנה ששימש כבית כנסת. מתחת מבנה זה ממוקם מרתף השואה.
הישיבה הוקמה עבור חוזרים בתשובה וכמה מהבולטים בהם בשנות השבעים למדו בה. רבים מהלומדים בשנים הראשונות היו ילדי פרחים. הרב מרדכי גולדשטיין הוביל אווירה ששילבה ערכים אוניברסליים כדוגמת "Peace & love" עם מחויבות לעולם הערכים היהודי ולימוד התורה. הישיבה עודדה מעורבות של תלמידיה בתחומים כמו מוזיקה וקולנוע. אופי זה משך אליה שחקנים, אמנים ואנשי רוח. בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, פעלה בישיבה להקת ישיבת התפוצות (אנ'), מחלוצות ז'אנר הרוק היהודי. הלהקה קיימה מדי מוצאי שבת מסיבות מלווה מלכה רבות משתתפים בקבר דוד.
בין רבני הישיבה בעבר נתן למנות את הרב שרגא פייבל פרנק, רבה של שכונת ימין משה.
לישיבה קשר הדוק עם היישוב מיצד: רבים מתלמידי הישיבה מגיעים משם מדי יום, ובני משפחת גולדשטיין, שהתגוררו ביישוב, נושאים תפקידים בישיבה. ביישוב אף פעלה שלוחה של הישיבה. שלוחות נוספות פעלו בפקיעין ובמתחם מערת אליהו הנביא בחיפה[דרוש מקור].
מינהל מקרקעי ישראל תבע בבית המשפט את פינוייה של הישיבה מן אחד המבנים שבה הישיבה שוכנת בטענה שהיא פלשה למקום. בית משפט השלום בירושלים דחה בשנת 2012 "צו סילוק פולש" שהגיש המינהל וקבע כי על התביעה להתנהל בהליך משפטי רגיל[1].
לישיבה נוכחות בתרבות הישראלית. הספר "אל תוך האש" של יאיר דרעי מתרחש ברובו בישיבה ובסביבתה וגיבור העלילה הוא תלמיד בישיבה. גם הרומן "החצי השני של הלילה" של שפרה קורנפלד, שהוריה היו קשורים לישיבה, מתרחש ברובו בסביבתה של הישיבה בשנות השבעים[2]. כמה קטעי סרטים ותוכניות טלוויזיה הוסרטו בישיבה, בהם הסרט "הגונב מגנב פטור" וסדרות הטלוויזיה "פעם בחיים" ו"בני ערובה"[דרוש מקור]. כמו כן הוסרט במתחם הישיבה הסרט "סיפור אחר" של אבי נשר.
מוסדות הישיבה עריכה
- ישיבת תורת ישראל מיועדת עבור בחורי ישיבה ליטאיים ישראליים. זהו המרכיב העיקרי של הישיבה כיום.
- ישיבת התפוצות שבה לומדים כיום בעיקר חוזרים בתשובה וגרי צדק ממדינות דרום אמריקה. הישיבה מפעילה סניפים[דרושה הבהרה] בעולם. מתקיימת בה גם מסגרת לימודית עבור פנסיונרים וכולל אברכים. ניתוח הטקסט התלמודי נעשה בין השאר על פי מחשבת הרמח"ל. כמו כן בישיבה מכון הוראה ודיינות. רב העיר באר שבע הרב יהודה דרעי העביר תקופת הרב מרדכי גולדשטיין שיעורים שבועיים בישיבת תפוצות עשרות שנים.
- ישיבת תורה מציון - עבור בחורים שהתקשו להשתלב במסגרות הישיבתיות הרגילות. בישיבה לומדים כשלושים בחורים. היא מנוהלת על ידי הרב יחזקאל רפופורט ונשיאה הרוחני הוא הרב אריה שפירא.
- ישיבת השיבנו עבור נוער מתמודד. בראשות הישיבה עומד הרב שלמה חנן והמשגיח הוא הרב הלל גולדשטיין, בוגר הישיבה. במקביל ללימוד עובדים התלמידים או משרתים במסלול צבאי דתי.
- ישיבת נפש החיים - בית מדרש ללימודי קבלה במתחם קבר דוד המלך. בראשותו עומד הרב יעקב אברהם שפהרד. בית המדרש מוציא ספרי קבלה.
- מכון רוני מיועד לנשים ולנערות בתהליכי גיור מתקדמים, בעיקר ממדינות דרום אמריקה,המכון נמצא ברחבת בית הכנסת החורבה.
- מרכז חינוכי ארמון המלך דוד מקיים סיורים והדרכות בנושאי יהדות לקבוצות חיילים וסטודנטים.
- הישיבה מנהלת את מוזיאון מרתף השואה, הנמצא סמוך אליה באותו מבנה. בתחקיר עיתונאי בדצמבר 2022 עלה שהישיבה הזניחה מאוד את המוזיאון, והשתמשה בחלל לאפסון ציוד ומזרנים[3].
- בעבר ניהלה הישיבה גם את אתר קבר דוד המלך הסמוך. כיום מנהל את המקום המרכז הארצי למקומות הקדושים. הישיבה מנהלת מאבק נגד מסירתו של קבר דוד לידי הוותיקן[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ חזקי שטרן, בית המשפט קבע: ישיבת התפוצות לא תסולק מהר ציון, באתר כיכר השבת, 18 ביוני 2012
- ^ קובי בן-שמחון, שפרה קורנפלד, בת 31, באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
- ^ איתי שינקמן, כך הפך חדר הנצחה לזכר נרצחי השואה למחסן של ישיבה, באתר כאן, דצמבר 2022