ישכר תמר

רב

הרב ישכר תָּמָר (במקור: תֶּמֶר; זדונסקה וולה, אלול ה'תרנ"ו, 1896תל אביב ה' באדר ה'תשמ"ב, פברואר 1982) היה רב בכמה קהילות במערב אירופה ובתל אביב. בהשקפותיו השתייך לציונות הדתית. חיבר פירוש ארוך לתלמוד הירושלמי בשם עלי תמר.

ישכר תמר
הרב ישכר תמר
הרב ישכר תמר
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה אוגוסט 1896
זדונסקה וולה, פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 בפברואר 1982 (בגיל 85)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים דוד תמר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד בזדונסקה וולה שבפולין למייטא ור' צבי הירש, מצאצאי רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות" ומצאצאי רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר בעל "מגן אברהם". למד בישיבות בפולין ובגליציה. בין רבותיו נמנים הרב שאול משה זילברמן מויירושוב (סב אשתו), הרב מאיר יחיאל הולשטוק האדמו"ר מאוסטרובצה, הרב מאיר דן פלוצקי, ובייחוד הרב פנחס יהושע בומבך מאושפיצין[1]. לאורך חיבוריו שיבץ הרב תמר מדברי רבותיו.

לאחר תקופת לימודיו, וכן הרבצת תורה בעיר מולדתו צ'חאנוב, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגר לברסלוי שבגרמניה. לאחר מכן, כנראה בשנת תר"פ, הפליג לאנגליה לבקשת הרב ד"ר לאו יונג ועבר בה בין כמה קהילות כתשעה חודשים. בסיום תקופה זו, החל משנת תרפ"ב, שב לברסלוי והחל לכהן בה כרב "קהילת שלום" של יהודי פולין בעיר. לצד עבודתו הרבנית, סייר בספריות אירופאיות רבות, במטרה להרחיב את השכלתו המחקרית. כן שימש מרצה לתלמוד ב"בית המדרש לתלמוד" של הרב ד"ר יונה כהן בברסלוי.

בתרצ"ג (1933), עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה, עלה לישראל בסיועו של הראי"ה קוק, התיישב בתל אביב ושימש שם כרב בית הכנסת "עונג חיים" בשכונת פלורנטין, במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו. אשתו וילדיו קיבלו את אישור העלייה רק כשנה אחרי שעלה ארצה. באותה תקופה התגורר בבית אבי חותנו, הרב שאול זלמן זילברמן מויירושוב, והושפע ממנו רבות.

הרב תמר עסק רבות בתלמוד הירושלמי, עליו חיבר את הפירוש 'עלי תמר'. פירושו הוא לקט נרחב של הערות מסוגים שונים: הערות למדניות, הערות הלכתיות, הערות היסטוריות ומדעיות, הערות בלשון חז"ל ואחרות, כסדר התלמוד הירושלמי. עם זאת, ספרו הגדול לא נערך במטרה להוצאה לאור, והכרך הראשון נדפס לראשונה בידי בני משפחתו בשנה ה-83 לחייו. את הספר ערך חתנו הרב אברהם צבי רבינוביץ, ומהדורתו החדשה פורסמה על ידי נכדו, הרב משה אליעזר רבינוביץ', רבו של היישוב בית חגי. על פירוש זה זכה הרב תמר בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תש"מ. פירושו הוכנס לפרויקט השו"ת.

הרב תמר נפטר בתל אביב ביום ה' באדר ה'תשמ"ב (1982).

ספרייתו של הרב תמר נתרמה לישיבת הר עציון[2].

משפחתועריכה

הרב תמר נישא לשרה פריידל (נפטרה בשנת ה'תשמ"ט)[3], בת מינדל והרב אברהם צבי זילברמן, רבה של פראשקה (נספה בשואה)[4], בנם של חנה והרב שאול משה זילברמן. מנישואים אלה, נולדו לו כמה צאצאים:

  • פרופ' דוד תמר – חוקר היסטוריה יהודית[5]
  • חנה – נישאה לרב אברהם צבי רבינוביץ', אביו של הרב משה אליעזר רבינוביץ' הרב הנוכחי של היישוב בית חגי
  • יעקב קופיל – נישא למרים[6]. בנם אליעזר תמר נספה באסון מחניים בעת שירותו הצבאי
  • אביבה הדסה – נישאה לאברהם יצחק ניסנבוים (נפטרה בשנת התשמ"ד)[7].
  • עליזה
  • שושנה

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב אברהם צבי רבינוביץ, 'עם הספר' – תולדות המחבר, עלי תמר – על סדר נזיקין ומסכת נדה, הוצאת עתיר תשמ"ג
  • דוד תמר, 'על הראי"ה קוק ב"עלי תמר"', זיכרון ראי"ה, עורך: יצחק רפאל, הוצאת מוסד הרב קוק תש"מ, עמ' רטו-רכד
  • הנ"ל, 'בית אבא ז"ל', אשכולות תמר, ירושלים תשס"ב, עמ' 375–387
  • הנ"ל, 'ארץ ישראל ומדינת ישראל ב'עלי תמר' – על דמותו ופועלו של הגאון רבי ישכר תמר', שם, עמ' 365–371

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה