ישעיהו זילברשטיין
רבי ישעיהו זילברשטיין (ה'תרי"ח, 1858 - כ"ה בתמוז ה'תר"ץ, 21 ביולי 1930) היה רב הונגרי שכיהן כרב וראש ישיבה בקהילה האורתודוקסית בווייטצען (ואץ). מחבר הספר "מעשי למלך" על משנה תורה לרמב"ם.
 | |
| לידה |
1858 סנטה, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 1930 (בגיל 72 בערך) ואץ, הונגריה |
| תקופת הפעילות |
? – 21 ביולי 1930 |
| רבותיו |
חיים צבי מנהיימר |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד בזנטה לרב דוד לייב זילברשטיין שכיהן כרב העיר. בהיותו כבן שנה או שנתיים עלתה המשפחה לארץ ישראל ושהתה בה במשך שמונה שנים. בתקופת שהותו כילד בירושלים, למד בתלמוד תורה עץ חיים. לאחר מכן למד מפי רבי משה יהודה לייב זילברברג ורבי מאיר אוירבך. בגיל 11 בערך שב עם משפחתו להונגריה, שם למד בישיבותיהם של אביו, של רבי חיים סופר במונקאטש, של רבי אברהם יהודה שוורץ מברגסס ושל רבי חיים צבי מנהיימר מאונגוואר. קיבל מהרב מנהיימר היתר הוראה. בטרם נישא נבחר למלא מקום אביו ברבנות טרבש, אך סירב לשאת בתפקיד. נישא לבתו של הרב משה צבי שטרן מאלישטבה וסרדהלי, ועסק במסחר בואץ, תוך שהוא מסייע לאביו בהוראה בישיבה המקומית. לאחר פטירת אשתו נישא ללאה בתו של הרב משה סג"ל פולק רבה של בוניהד.
בשנת ה'תרנ"ו, 1896, התמנה כרבה של העיר ואץ (ווייטצען), והחזיק במשרתו זו עד פטירתו בכ"ה בתמוז ה'תר"ץ, 21 ביולי 1930. הוא המשיך את ישיבתו של אביו, ובישיבתו למדו מאות בחורים ורבים מבוגריה כיהנו במשרות רבניות ותורניות.
בשבתו בוואץ' כיהן כראש הוועדה הרוחנית של כתב העת 'תל תלפיות' שהוציא תושב העיר הרב דוד צבי קצבורג. כתב העת היה מהחשובים שיצאו בהונגריה ושימש במה תורנית לפולמוסים חשובים ומכוננים בהיסטוריה היהודית בהונגריה, כדוגמת היחס לציונות, תוקפם של נישואים אזרחיים, גיור של בני זוג של מתבוללים ועוד. הוא הרבה לפרסם מאמרים ותגובות בכתב העת. תפקידו כראש הוועדה הרוחנית העניק לו כפי הנראה יכולת וטו על התכנים המתפרסמים, ובכך איפשר לו לעצב במידה רבה את גבולות השיח ההלכתי בהונגריה.[1] לאחר שהרב קצבורג והרב שלמה זלמן ברודי כתבו ב'תל תלפיות' מספר מאמרים בשבח התנועה הציונית, הורה לרב צקבורג לחדול מכך, ומאז קיבל כתב העת גישה לעומתית לציונות. הרב זילברשטיין עצמו כתב ב'תל תלפיות' דברי נאצה כנגד התנועה הציונית.[2]
לצד עבודתו הרבנית, היה פעיל בלשכה המרכזית האורתודכסית בבודפשט, אליה היה נוסע מדי שבוע לעיסוק בענייני ציבור. היה מהלוחמים נגד הציונות והמזרחי, ופרסם כרוזים כנגדם. מאידך, חתם על "קול קורא" לרכישת קרקעות בארץ ישראל וקניית אתרוגים מארץ ישראל.
משפחתו עריכה
- בנו דוד לייב זילברשטיין (ה'תרמ"ה-ה'תש"ד; 1885–1944), ממלא מקומו ברבנות ואץ ומחבר "יד דוד". נספה בשואה.[3]
- בנו הרב אהרן זילברשטיין – רבן של קרצקי (או') (קערעצקי)[4] ובלד. נספה בשואה.[5]
- חתנו היה הרב יוסף יונה צבי הורוביץ, אב"ד פרנקפורט דמיין ובסוף ימיו בארצות הברית.
- חתנו הרב חיים אהרן דוד דייטש - אב"ד יארמאט, בעל "תבואות הגורן". נספה בשואה.
ספריו עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- שמואל הכהן וינגרטן, הישיבות בהונגריה דברי ימיהן ובעיותיהן, ירושלים תשל"ז, עמ' 81
- אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך א, ירושלים תשל"ט, עמ' 221–224
- שלמה שפיצר, מורשת רבני הונגריה, חדרה תשמ"ז, עמ' 54
- שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, מכון ירושלים תשס"ט, עמ' 145–146
קישורים חיצוניים עריכה
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' ישעיה זילברשטיין זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 49, באתר היברובוקס
- כתביו
- Adam S. Ferziger, Silberstein, Yesha‘yahu, אתר YIVO
- וכתורה הזאת, וואיטצען תר"ס, באתר היברובוקס
- מעשי למלך - חלק ראשון, וואיטצען תרע"ג, באתר היברובוקס
- מעשי למלך - חלק שני, אונגוואר תר"ץ, באתר היברובוקס
ישעיה בן דוד יהודה ליב זילבערשטיין (1858-1930), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים עריכה
- ^ ד"ר יואב שורק, הרב משה שמואל גלזנר, המורד מבפנים באורתודוכסיה ההונגרית
- ^ גאולה בת יהודה, איש המאורות עמ' 244.
- ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך א, ירושלים תשל"ט, עמ' 224; יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 508
- ^ מארמרוש, תל אביב תשמ"ג, עמ' 250–251
- ^ אברהם פוקס, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, כרך א, ירושלים תשל"ט, עמ' 308
