ישעיהו רפאלוביץ
הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ (1870 – 1956) היה מראשוני הצלמים היהודים בארץ ישראל, ומהראשונים שהנציחו את נופי הארץ מנקודת ראות עברית-ציונית. בעיקר הגדיל לעשות בצילום המושבות הראשונות של העלייה הראשונה ואף פרסם אלבום בשם זה "ארץ-ישראל והמושבות". היה המייסד והנשיא הראשון של אגודת אחוה העולמית, הרב הראשי לברזיל ורב הצבא הבריטי בארץ ישראל.
קורות חיים
עריכה
_%D7%A9%D7%A0%D7%99_%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%97%D7%AA%D7%9F_%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C_%D7%9B%D7%9C%D7%99_-PHG-1023892.png)
נולד בעיירה בוהופול, פלך פודוליה, של האימפריה הרוסית, בכ"ה בניסן תר"ל (1870), לאביו משה, סוחר, תלמיד-חכם ומשכיל, דור שביעי לרבי זלמן מירלס רבן של קהילות אה"ו ולרבי חיים רייצס שנשרף על קידוש השם בלבוב בשנת תפ"ח (1728), ודור תשיעי לרבי דוד הלוי סגל (בעל "טורי זהב").
בשנת תרמ"ב עלה ארצה עם הוריו ואחיו שמואל רפאלי והתיישבו בירושלים. רפאלוביץ למד בישיבת עץ חיים ונשא לאשה את שרה (בתו של ישראל דוב פרומקין). בעודו אברך צעיר שאף להכניס רוח חדשה ביישוב הישן בירושלים ולהרחיב את היישוב העברי בארץ. לשם כך שהה בשנת תר"ן עשרה חדשים בסלט שבירדן וניסה לרכוש שם קרקעות לצורכי התיישבות עברית.
בתרנ"ד 1894 החל ללמוד את מלאכת הצילום.
בתרנ"ה השתתף ביסוד אגודת 'אחוה', כדי לשפר את החיים הציבוריים והכלליים ביישוב הירושלמי וליצור איחוד בין העדות השונות, והיה נשיאה הראשון במשך שלוש שנים. אחר כך יסד את חברת "ישוב ארץ הקודש" במטרה להעביר צעירים מירושלים לעבודה חקלאית ולעזור להתנחלותם על הקרקע. ב-1898 יצא ללימודים בחו"ל, בלונדון השתלם בצילום וכאשר חזר לירושלים נענה ליוזמתו של משה אליהו זקס שטען בפניו כי כדי שלא יאמרו שהציונות החדשה מבית מדרשו של הרצל התחילה את בניין ארץ ישראל יש לצלם את כל המושבות שנוסדו ולהפיץ התמונות באלבום מפואר, רפאלוביץ בעזרת צלם נוסף נדדו בארץ ישראל והפיקו אלבום מפואר על ארץ ישראל העתיקה והחדשה בלוית טקסטים בעברית, אנגלית וגרמנית.
למד בבית המדרש לרבנים בברלין ובאוניברסיטה בלונדון והוסמך לרבנות ולדוקטור לפילוסופיה. מ-1904 עד 1924 נתמנה לרב בליברפול והיה חבר בוועד העיר, חבר ועד אגודת הרבנים באנגליה וחבר מועצת החברה האנגלית לספרות ופילוסופיה. ב-1924 נבחר לרב הראשי בברזיל והיה גם נציג יק"א בברזיל.
נפטר בתל אביב, ב-י"ט בסיוון תשט"ז (29 במאי 1956).[1]
פעילותו כרבה הראשי של יהדות ברזיל
עריכההיה פעיל בציונות מראשיתה, השתתף כציר בקונגרסים ציוניים בבזל, בלונדון, בווינה, בקרלסבד ובציריך. חזר לארץ ישראל ב-1935 והשתקע בתל אביב. בשנת 1940 מונה לרב הצבא הבריטי בארץ ישראל.[2]
פרסומיו וחיבוריו
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- דוד תדהר (עורך), "ישעיהו רפאלוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 216
- ז. בן טובים, לבאו של הרב ישעיהו רפאלוביץ, דואר היום, 8 בספטמבר 1927
ישעיהו בן משה ראפאלאוויטש (1870-1956), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ע"פ דוד תדהר (עורך), "הרב ד"ר ישעיהו רפאלוביץ- השלמה", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ח (1957), עמ' 3191
- ^ מנוי רב לחיילים היהודים, הצופה, 13 ביוני 1940