ישראל איסר איסרלין (שער משפט)
הרב ישראל איסר איסרלין (בערך תק"י -תקפ"ט, 1829) היה רבה של ויניצה (אז האימפריה הרוסית, כיום אוקראינה). מפורסם בשל ספריו שער משפט על שולחן ערוך חושן משפט ושער דעה על הלכות ריבית.
| לידה |
1750 תק"י  |
|---|---|
| פטירה |
1829 (בגיל 79 בערך) תקפ"ט ויניצה, האימפריה הרוסית |
| מקום קבורה |
ויניצה |
| מדינה |
אוקראינה |
| תקופת הפעילות |
?–1829 |
| השתייכות |
תנועת החסידות |
| חיבוריו | שער משפט, שער דעה, ועוד |
  | |
ביוגרפיה
עריכהאין ידועים פרטים רבים עליו. אביו היה ר' זאב וולף. היה מיוחס למהרש"א, ולרבי יהודה החסיד, לרבי הלל בן נפתלי הירץ (ה"בית הלל") ועוד. היה מחותנו של רבי יחזקאל לנדא, בעל ה"נודע ביהודה"[1].
היה מקורב לגדולי החסידות, כהחוזה מלובלין, ורבי לוי יצחק מברדיצ'ב. צדיקים אלו, הפליגו בשבחו[2].
לפי תשובותיו, נראה שכיהן ברבנות החל משנת תק"ל (1770)[3].
קברו חודש לאחרונה על ידי אגודת אהלי צדיקים[4]
ספריו
עריכהספריו, שחוברו על השולחן ערוך, זכו להצלחה רבה. לצד היותם ספרי פסיקה, הם נחשבים לספרים למדניים, ועוסקים בפלפול בסוגיות התלמוד ודברי הראשונים והאחרונים, עד להלכה למעשה. היו שאמרו שספרו היה נחשב לספר המרכזי על חושן משפט, אילולי פורסם הספר קצות החושן (שני הספרים דומים בסגנונם)[5]. המחבר מזכיר את ספר קצות החושן בחלק השני של שער משפט, וכנראה שהגיע לידיו בין הוצאת החלקים. כמו כן הוא מזכיר בחלק השני את ספר שער המלך. את ספר נתיבות המשפט אינו מזכיר, וכפי הנראה בתשובותיו סימן ל"ח לא הכירו. בראשית שו"ת שם אריה ישנה התכתבות עם רבי ישראל איסר הנפרסת על ארבעה סימנים, כשבסימן הרביעי כותב המחבר שעד שנשלחה תשובתו לרבי ישראל איסר, הוא כבר הסתלק מהעולם[6]
- שער משפט - חלק א' מוהילוב, תק"ע, חלק ב' תקע"ב.
- שער דעה - יצא לאור יחד עם שער משפט.
- שו"ת נחלת אבות - יצא לאור בפרשבורג בשנת תרכ"ו, על ידי נכדו עוזר צוזמיר.
- דרישת הארי - 8 דרשות שאמר בעירו. יצא לאור על ידי הרב שלום גוטמן רבה של יאס. בסוף הספר נדפס גם קונטרס שאגת הארי, על הלכות פסח.
ספרי שער משפט, שער דעה ושו"ת נחלת אבות יצאו במהדורה חדשה, הכוללת הערות ודיונים בדברי המחבר מספרים שדנו באותם נושאים ומספרים שדנו בדבריו, על ידי שמואל אביטן, ירושלים תשס"ה.
משפחתו
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ כך כתב בשער משפט סימן ל"ה ס"ק א' ובתשובות נחלת אבות סימן ר'. יש אומרים שרבי יצחק בנו של הנודע ביהודה היה חתנו.
- ^ הסכמת רבה של ויניצא, הרב משה נתן רובינשטיין. פורום "אידישע וועלט פארומס".
- ^ כאן.
- ^ ויניצה: הוקם ציון על קברו של הרה"ק בעל 'שער המשפט', באתר "אהלי צדיקים".
- ^ כאן.
- ^ שו"ת שם אריה. אתר היברובוקס.