ישראל חיים יוסף אליקים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

רבי ישראל חיים יוסף אליקים (סופיהא' באייר תקנ"א בירושלים), היה מרבני סופיה, חיבר פירוש על הרמב"ם, שם יוסף. בסוף ימיו עלה לירושלים.

מידת הענווה בלטה אצלו. את ספרו פתח במילים: "זה קרבן עני מנחת חוטא אשר חיברתי פה עיר תהלה סופיאה יע"א עני אני במדות ובדעות, שפל אנשים, בטל במיעוטו מדרך כף רגל לכל העובר, איש צעיר חיים יוסף אליקים". גם בנו מתארו בענווה, כתב עליו: "הרב המובהק חסיד ועניו מאוד".

בסוף ימיו עלה לירושלים, ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. על מצבתו נכתב: "איש הבינים, חכם לב, צדיק באמונתו".

ספרו "שם יוסף" הוא פירוש על הרמב"ם, הודפס בשנת תקכ"ט בסלוניקי. הספר הוכנס למאגר פרויקט השו"ת בין מפרשי הרמב"ם.

מחידושיועריכה

בפירושו הוא חוקר האם יש שכר לאשה שמקיימת מצוות עשה שהזמן גרמן שהיא פטורה ממנה. הוא מוכיח ממה שכתב הרמב"ם לגבי מצוות לימוד תורה[1]: "אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו, ואף על פי שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה..." שיש לאשה שכר כשמקיימת מצוות אלה, שאם בלימוד תורה שציוו לא ללמדה מקבלת היא שכר, קל וחומר שבמצוות שלא ציוו עליה שלא לעשותן שתקבל שכר[2].

משפחתועריכה

בנו, רבי יחיאל יעקב אליקים, היה חתנו של רבי דוד מג'אר.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר מדע, הלכות תלמוד תורה, פרק א', הלכה י"ג.
  2. ^ פירושו להלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יג. וראו שם שהקשה על כך מדברי המשנה במשנה, מסכת סוכה, פרק ב', משנה א': "אמר רבי שמעון: מעשה בטבי עבדו של רבן גמליאל שהיה ישן תחת המטה, ואמר להן רבן גמליאל לזקנים: ראיתם טבי עבדי שהוא תלמיד חכם, ויודע שעבדים פטורין מן הסוכה, לפיכך ישן הוא תחת המטה". לדבריו, אם מי שאינו מצווה מקבל שכר על קיום המצווה היה צריך טבי לישון תחת הסוכה ולא תחת המיטה. קושיה זו הוא מתרץ על פי דברי תוספות בתלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ', עמוד ב' (דיבור המתחיל ראיתם) שטבי לא רצה לתפוס מקום שמיועד לשינה של תלמידי חכמים המחויבים בסוכה, ומאידך רצה להיות קרוב אליהם כדי לשמוע את דבריהם. ומכאן המסקנה שיש שכר למי שאינו מצווה ועושה בזמן שהוא מקיים מצווה.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.