ספר המדע

החלק הראשון מספר משנה תורה לרמב"ם

ספר המדע הוא הספר הראשון מתוך ארבעה עשר הספרים הכלולים במשנה תורה, שהוא הקודקס ההלכתי שכתב הרמב"ם.

ספר המדע
Mishneh Torah, manuscript.jpg
מידע כללי
מאת רמב"ם עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הלכה עריכת הנתון בוויקינתונים
סדרה
סדרת ספרים משנה תורה
הספר הבא ספר אהבה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרמב"ם מגדיר את נושאי הספר[1]: ”ספר ראשון. אכלול בו כל המצוות שהן עיקר דת משה רבנו, וצריך אדם לידע אותם תחילת הכול, כגון ייחוד שמו ברוך הוא, ואיסור עבודה זרה. וקראתי שם ספר זה ספר המדע.”

מבנה הספר ותוכנועריכה

הפסוק הפותח את הספרעריכה

כדרכו ביתר הספרים, בפתיחת הספר הרמב"ם מציב פסוק המכוון לתוכנו של הספר. בספר המדע, הפסוק הפותח הוא מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ, וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב[2], מספר תהלים.

במורה הנבוכים[3] מחלק הרמב"ם את סוגי המצוות והוא מגדיר את הקבוצה השנייה כך: ”ראיתי לחלק המצוות לפי זאת הכונה אל ארבעה עשר כללים:
הכלל הראשון כולל המצוות אשר הם דעות שרשיות והם אשר ספרנום ב"הלכות יסודי התורה". ומן הכלל הזה עוד התשובה והתעניות כמו שאבאר. ולא יאמר בנתינת הדעות האמיתיות והמועילות באמונת התורה 'מה תועלתם', כמו שבארנו:
הכלל השני כולל המצוות הנתלות באיסור עבודה זרה והם אשר מנינו אותם ב"הלכות עבודה זרה". ודע שכלאי בגדים וערלה וכלאי הכרם הם גם כן מזה הכלל, כמו שיתבאר. וסיבת זה הכלל גם כן ידועה, מפני שהוא לאמת הדעות האמתיות ולהשאירם לנצח בהמון:
הכלל השלישי כולל המצוות התלויות בתיקון המידות והם אשר ספרנום ב"הלכות דעות". וידוע שבטוב המדות תשלם חברת בני אדם וקיבוציהם אשר הוא הכרחי לסידור ענייני בני אדם:”

נמצא שהלכות דעות כוללות בעיקרם שתי מטרות: הראשונה והשנייה דעות שרשיות, לאמת את הדעות האמתיות. והשנייה היא תיקון המידות.

הנושאים הכלולים בספרעריכה

הספר עוסק במספר נושאים, והוא מחולק לחמישה נושאים, ובלשונו של הרמב"ם "הלכות":

המצוות המבוארות בספרעריכה

בספר המדע התבארו מצוות רבות: 75 מצוות מתוך תרי"ג המצוות מתוכן 16 מצוות עשה, ו59 מצוות לא תעשה.

המצוות לפי סדר חלוקת ההלכות:

  • הלכות יסודי התורה - נכללו בו 10 מצוות, מתוכם 6 מצוות עשה ו4 מצוות לא תעשה: (א) לידע שיש שם אלוה. (ב) שלא יעלה במחשבה שיש שם אלוה זולתי יי. (ג) לייחדו. (ד) לאהבו. (ה) ליראה ממנו. (ו) לקדש שמו. (ז) שלא לחלל את שמו. (ח) שלא לאבד דברים שנקרא שמו עליהם. (ט) לשמוע מן הנביא המדבר בשמו. (י) שלא לנסותו.
  • הלכות דעות - נכללו בו 11 מצוות, מתוכם 5 מצוות עשה ו6 מצוות לא תעשה: (א) להדמות בדרכיו. (ב) להדבק ביודעיו. (ג) לאהוב את רעים. (ד) לאהוב את הגרים. (ה) שלא לשנוא אחים. (ו) להוכיח. (ז) שלא להלבין פנים. (ח) שלא לענות אמללין. (ט) שלא להלוך רכיל. (י) שלא לנקום. (יא) שלא לנטור.
  • הלכות תלמוד תורה - נכללו בו 2 מצוות עשה, והם: (א) ללמוד תורה, (ב) לכבד מלמדיה ויודעיה.
  • הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - נכללו בו 51 מצוות, מתוכם 2 מצוות עשה ו-49 מצוות לא תעשה: (א) שלא לפנות אחר עבודה זרה. (ב) שלא לתור אחר הרהור הלב וראיית העיניים. (ג) שלא לגדף. (ד) שלא יעבוד אותה כדרך עבודתה. (ה) שלא ישתחוה לה. (ו) שלא לעשות פסל לעצמו. (ז) שלא לעשות פסל אפילו לאחרים. (ח) שלא לעשות צורות אפילו לנואי. (ט) שלא להדיח אחרים אחריה. (י) לשרוף עיר הנידחת. (יא) שלא לבנותה. (יב) שלא ליהנות מכל ממונה. (יג) שלא להסית יחיד לעובדה. (יד) שלא לאהוב המסית. (טו) שלא לעזוב שנאתו. (טז) שלא להצילו. (יז) שלא ללמד עליו זכות. (יח) שלא ימנע מללמד עליו חובה. (יט) שלא להתנבא בשמה. (כ) שלא לשמוע מן המתנבא בשמה. (כא) שלא להתנבא בשקר, ואפילו בשם יי. (כב) שלא לגור מהריגת נביא שקר. (כג) שלא לישבע בשם עבודה זרה. (כד) שלא לעשות אוב. (כה) שלא לעשות ידעוני. (כו) שלא להעביר למולך. (כז) שלא להקים מצבה. (כח) שלא להשתחוות על אבן משכית. (כט) שלא ליטע אשרה. (ל) לאבד עבודה זרה וכל הנעשה בשבילה. (לא) שלא ליהנות בעבודה זרה ובכל משמשיה. (לב) שלא ליהנות בציפויי נֶעבד. (לג) שלא לכרות ברית לעובדי עבודה זרה. (לד) שלא לחון עליהם. (לה) שלא ישבו בארצנו. (לו) שלא להדמות במנהגותן ובמלבושן. (לז) שלא לנחש. (לח) שלא לקסום. (לט) שלא לעונן. (מ) שלא לחבור חבר. (מא) שלא לדרוש אל המתים. (מב) שלא לשאול באוב. (מג) שלא לשאול בידעוני. (מד) שלא לכשף. (מה) שלא להקיף פאת ראש. (מו) שלא להשחית פאת הזקן. (מז) שלא יעדה איש עדי אישה. (מח) שלא תעדה אישה עדי איש. (מט) שלא לכתוב קעקע. (נ) שלא להתגודד. (נא) שלא לעשות קורחה על מת.
  • הלכות תשובה - והיא מצוַת עשה אחת, והיא שישוב החוטא מחטאו לפני יי ויתוַדה.

הרמב"ם פותח את ספרו בלשון זו:

יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו

יש שכתבו[4] שהרמב"ם פתח בכוונה בלשון זו, על מנת לרמז בראשי התיבות את שם הויה.

פסקים ייחודייםעריכה

  • הגדרת העולם הבא – הרמב"ם מבאר שהעולם הבא הוא מקום שבו קיימות נשמות בלבד, והן מתענגות שם בהשגת האלוקים[5]: ”העולם הבא אין בו גוף וגויה, אלא נפשות הצדיקים בלבד בלא גוף כמלאכי השרת. הואיל ואין בו גויות אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא דבר מכל הדברים שגופות בני אדם צריכין להן בעולם הזה... כך אמרו חכמים הראשונים העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא תשמיש אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהן ונהנין מזיו השכינה.”

הראב"ד השיג על כך, שמדברי הרמב"ם הללו משמע שאין תחיית המתים לגוף. לדברי הרמב"ם הללו היה קשר לעמדתו של הרמ"ה בפולמוס הרמב"ם.

פרשני הספרעריכה

נושאי כלי הרמב"םעריכה

פירושים נוספיםעריכה

מהדורות מבוארותעריכה

  • הרמב"ם המבואר - מהדורת חיטריק.
  • משנה תורה להרמב"ם המבואר - הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
  • הרמב"ם המבואר - מפעל משנה תורה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

ספר המדע: הלכות יסודי התורה, הלכות דעות, הלכות תלמוד תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, הלכות תשובה.