ישראל חריף מסטנוב

רבי ישראל חריף מסטנוב (כנראה ה'תנ"ו[1]ז' בשבט ה'תקמ"א) היה רב ומקובל חסידי, תלמידו של הבעל שם טוב.

תולדותיועריכה

נולד לרב שלמה. סבו רבי אברהם מסטנוב היה רב מפורסם[2]. נישא לבתו של רבי יחיאל ממיקולייב (צאצא של רבי יחיאל מנמירוב שנרצח בפרעות ת"ח ות"ט). התפרסם כחריף ועל כן כונה כך.

היה לוחם גדול נגד הפרנקיסטים שהתפשטו בזמנו ברחבי גליציה. במכתבו של רבי אריה לייב מבולחוב מסופר שהפרנקיסטים היו כותבים את מכתביהם בהצפנה ולא הצליחו להבין את דבריהם רק רבי ישראל הצליח לגלות את הצופן וכך גילו את מעלליהם.

בצעירותו היה מתנגד לבעל שם טוב אך בהמשך התקרב אליו והיה לאחד מגדולי תלמידיו. סיפור התקרבותו על פי המסורת החסידית הוא שפעם העלילו עליו לשלטונות והיה צריך להימלט מעירו והגיע למז'יבוז' ושהה אצל הבעל שם טוב. פעם איחר לארוחת צהריים והבעל שם טוב נכנס לחדרו לראות למה לא מגיע, אמר לו רבי ישראל שעוסק בדברי תוספות קשה ושאלו את שאלותיו. הבעל שם טוב תירץ לו את כל קושיותיו ומאז נעשה לתלמידו המובהק. רבי יעקב ישראל מצ'רקס סיפר שכשהיה הבעל שם טוב מגיע לסטנוב היה מתארח אצל רבי ישראל.

ילדיו היו רבי דוד אב"ד סטנוב, סמטרוטש וזבניץ ורבי אלקנה אב"ד פלטישאן.

יחס גדולי דורו אליועריכה

כונה על ידי אנשי עירו "רבי ישראל חריף" על שם חריפותו שהייתה בולטת אפילו בסטנוב שהייתה עיר של תלמידי חכמים גדולים. בין המסכימים על ספרו "תפארת ישראל" שהודפס שנים רבות לאחר פטירתו מופיעים רבי יוסף שאול נתנזון, רבי שלמה קלוגר, רבי ישעיה שור, רבי אהרן מצ'רנוביל, רבי יצחק מסקווירא, רבי מנחם מנדל מויז′ניץ, רבי דוד מטולנא, רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי מנחם נחום משטפנשט ורבי דוד משה מצ'ורטקוב.

רבי יוסף שאול נתנזון כותב בהסכמתו שרבי ישראל חריף ניצח בוויכוח תלמודי את רבי אריה לייב גינצבורג ה"שאגת אריה" שהיה נחשב בדורו לגדול הלמדנים.

רבי אהרן מצ'רנוביל כותב בהסכמתו ל"תפארת ישראל" שהחזקת הספר בבית היא סגולה.

ספריועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ שנת לידתו לא מפורסמת, אם כי בהסכמת הרב ישעיה שור רבה של יאשי לספר תפארת ישראל הוא כותב כי שמע מסבו שרבי ישראל היה בן 85 בפטירתו לפי זה נולד בשנת תנ"ו.
  2. ^ הקדמה ספרו תפארת ישראל