פתיחת התפריט הראשי

יהושע משולח

עיתונאי ישראלי
(הופנה מהדף י. משולח)
יהושע משולח
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יהושע משולח (28 במרץ 1907כ"ג בתמוז תש"מ 7 ביולי 1980[1]) היה עיתונאי ישראלי.

אודותעריכה

נולד בשנת 1907 בעיר דובנו שבפולין (כיום באוקראינה) לסוחר יוסף, ולשרה לבית פרנס. בילדותו למד ב"חדר" ובבית ספר רוסי. בהמשך התגורר בקלבאן (Klewan), בפלך רובנו, ווהלין, שסבו יהושע, אביו של יוסף, היה רבה עד 1883.[2]

היה עסקן ציוני, בקק"ל וב"החלוץ". בעיתונות החל לעסוק כשהיה בן כשבע עשרה. משולח כתב בעיתון היידי הווהלינאי "וואלינער לעבן" מאז שנת 1924. בשנת 1926 עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. עבד בבית חרושת לזבל כימי, ואחר כך בבית מלאכה לספרים שהפיץ ספרים וספרות בעברית.

החל לכתוב ב-1929 בעיתונות הארצישראלית, ב"הארץ", "דבר", "תשע בערב" ("העולם הזה" בראשית דרכו), וגם בעיתונים הומוריסטיים שונים.

בקיץ שנה זו שוטט בכפרים ובערים ערביים בדרום ישראל, וישב כמה שבועות בחברון. בדיווחיו מתקופה זו הוא מתאר את שאירע טרם מאורעות תרפ"ט.[3]

משנת 1945 ועד קום המדינה ב-1948 היה עורך מדור ביקורת הרדיו, "בשולי התוכניות", בעיתון "הגלגל", שבועון תחנת הרדיו המנדטורית "קול ירושלים". הוא הציע להקריא ב"קול ירושלים", שהיה פעיל בה, פרק יומי מן התנ"ך.[4] כמו כן כתב ביקורות רדיו ב"דבר" מ-1936 ועד קום המדינה, וערך את המדור שנושאו היה רדיו ב"דבר לילדים". כתב גם בעיתון "המדינה" שפורסם למשך תקופה לא ארוכה בשנת 1948. מאז החל להופיע "הדור", בנובמבר 1948, היה משולח חבר מערכת העיתון, וכתב במדורי העיתון השונים. שימש חבר בוועדת השירותים של אגודת העתונאים.

בשנות ה-50 הצטרף למערכת "דבר" והיה כתבה הכלכלי והכתב לענייני תיירות. הוא ניהל מאבקים ציבוריים רבים עליהם כתב בכתבותיו השבועיות ודיבר בהרצאותיו,[5] ביניהם למען שיפור הבטיחות בדרכים,[6] שהגיע אף לכנסת,[7] בנושא "שוק יהודי משותף" (על משקל "שוק אירופי משותף"),[5] עליו יצא ספר זמן קצר לאחר מותו,[8] להגדלת הצריכה של פירות וירקות,[9] וכו'.

בשנת 1963 הוענק למשולח ולעמי שמיר "פרס אילת" על ידי עיריית אילת ולשכת התיירות לאילת.[10]

לקראת סוף חייו התגורר בפלורידה. גם בארצות הברית קידם את המיזמים שלו.[11] בשנת 1980 נפטר משולח בתל אביב מהתקף לב, והוא בן 73.[12] נקבר בבית הקברות חולון לצד אשתו.[13]

היה נשוי לשרה בת אברהם יעקב ודינה אלבלינג (נפטרה ט"ו בחשוון תשנ"ה), משוררת שכתבה שלושה ספרי שירה ("שירים של סבתא", "מיתרי כינורי" ו"שירי תפילתי"),[14] ואב לשניים.

ספריועריכה

  • שוק יהודי משותף: מבצע מיאמי, ספריית מן המוקד, תל אביב: עם עובד תש"מ

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה