בגדי שבת הם בגדים מכובדים שאותם לובשים היהודים הדתיים בשבתות ובחגי ישראל וכן גם בחולי מועד לשם הדגשת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו. הרבה נוהגים גם לצחצח את הנעליים או אף להחליף אותן בנעליים המיוחדות לשבת ולחג. לבישת בגדי שבת היא חלק ממצוות כבוד שבת.

חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים
ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים

מקור הדין וטעמו עריכה

השוני בניקיון הבגדים ויופיים היה קיים כבר בימי חז"ל[1].

בתלמוד מבואר שטעם החיוב ללבוש בגדים מיוחדים בשבת הוא מפני כבוד השבת: "'וכבדתו'[2] - שלא יהיה מלבושך של שבת כמלבושך של חול. אמר רב הונא: אם יש לו להחליף יחליף, ואם אין לו להחליף - ישלשל בבגדיו"[3] (לפי רש"י - מנהג העשירים באותה תקופה היה לשחרר את קיפולי בגדיהם כלפי מטה, כיוון שידיהם לא עוסקות במלאכה והם אינם חוששים שהבגד יתלכלך). יש שלמדו מכך לימינו שמי שאין לו בגדים מיוחדים לשבת צריך להשתדל ליפות את בגדו לקראת שבת.

הרמ"א מביא טעם נוסף ללבוש בגד מיוחד לשבת, כדי שיזכיר לו ששבת היום, וכך לא יבוא לידי חילול שבת[4].

האר"י הסביר את הרעיון מאחורי ההכנות לשבת בכלל ובגדי השבת בפרט: "כל מי שרוצה להיכנס לפני המלך, קודם שייכנס צריך להתקין עצמו להראות לפני המלך בלבוש נאה, כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק[5]"[6].

הרבי מאפטא הדגיש, על בסיס "מדרש פליאה", את גודל השכר אפילו על ניקוי הנעליים בערב שבת, כסמל למספר העצום של מצוות שהאדם יכול לצבור בעולם הזה[7].

לפי ספר הזוהר, בשבת יש ללבוש בגדים לבנים, ואכן מנהג זה רווח בארץ ישראל בקרב המקובלים. רוב הדתיים מסתפקים בחולצה לבנה ולא בכל הבגדים לבנים כמנהג המקובלים.

מנהגים שונים עריכה

בציבור הדתי מתבטאת ההקפדה על בגדי שבת מיוחדים לגברים בדרך כלל בהליכה עם חולצה לבנה ומכנסיים כהים או בהירים, השונים ממכנסי החול.

בציבור החרדי, שבו הגברים נוהגים ללכת במשך כל השבוע לבושים חולצה לבנה, חליפה שחורה ומגבעת, מקפידים על בגדים מיוחדים לשבת.

בקהילות החסידים יש חליפה מיוחדת הנקראת בעקיטשע או קפוטה וכובע מיוחד לשבת – שטריימל.

בעבר היו שנהגו שלא ללבוש בגדי שבת בשבת חזון[8].

בגדי השבת בתרבות הישראלית עריכה

סיפור ילדים מפורסם, שמוטיב בגדי השבת מרכזי בו, הוא "שמלת השבת של חנה'לה". חנה'לה עוזרת לזקן לסחוב את שקו, ותוך כדי כך מלכלכת את שמלת השבת החדשה. כשהיא חוזרת הביתה בבכי על כך שלא יהיו לה בגדים יפים לשבת, הופכים הכתמים לכוכבים מבריקים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת בבא קמא, פרק ד', הלכה ב' ותוספות בבא קמא, לז, ד"ה הרי.
  2. ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ג, עמוד א'.
  4. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ש"א, סעיף ט"ז. ובשולחן ערוך הרב סעיף י"ד, על פי הכלבו סימן ל"א (ל, א).
  5. ^ מגילת אסתר, פרק ד', פסוק ב'
  6. ^ הובא בסידורו של יעקב עמדין, חלק מוסך השבת . מהד' אלטונא 1745, עמ' של"ג ע"ב.
  7. ^ חיים אברהם דייטשמאן, רזין דאורייתא, ורשה תר"נ, דף ה', עמוד א.
  8. ^ שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תרצג