כביש אבוד

סרט משנת 1997

כביש אבודאנגלית: Lost Highway) הוא מותחן פסיכולוגי אפל משנת 1997 שביים דייוויד לינץ'. את התסריט כתב לינץ' יחד עם התסריטאי בארי גיפורד. גיפורד הוא גם הסופר שכתב את הספר "לב פראי", שעל בסיסו ביים לינץ' ב-1990 סרט באותו השם. בסרט מופיעים בתפקידים הראשיים השחקנים ביל פולמן, פטרישה ארקט ו- בלת'זר גטי. זהו גם הסרט האחרון בו הופיע השחקן ההוליוודי הוותיק רוברט בלייק. סרט זה הוא גם שיתוף הפעולה הראשון של לינץ' עם צלם הקולנוע פיטר דמינג, שצילם לאחר מכן גם את סרטו של לינץ' מלהולנד דרייב ואת העונה השלישית של סדרת הטלוויזיה טווין פיקס (2017).

כביש אבוד
Lost Highway
Lost Highway Filmlogo.png
בימוי דייוויד לינץ' עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מארי סוויני עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט דייוויד לינץ', בארי גיפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה מארי סוויני עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ביל פולמן
מינק סטול
גאי סינר
ג'ורדי וייט
נטשה גרגסון וגנר
מרילין מנסון
סקוט קופי
לסלי בגה
גרג טרוויס
ליסה בויל
מייקל שיימוס ויילס
הת'ר סטיבנס
אמנדה אנקה
ג'ק קהלר
ג'ובני ריביסי
רוברט לוג'יה
ג'ק נאנס
בלת'זר גטי
פטרישה ארקט
הנרי רולינס
ריצ'רד פריור
מיכאל מאסי
גארי ביוסי
רוברט בלייק
דרו ברימור
דייוויד לינץ'
פ. ויליאם פרקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אנג'לו בדלמנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פיטר דמינג עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Ciby 2000 עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה October Films, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 10 באפריל 1997 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 135 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה נאו-נואר, פילם נואר, סרט דרמה, סרט מותחן, סרט בלשי, סרט אימה עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו losthighway
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

את פסקול הסרט הפיק טרנט רזנור, סולן להקת Nine Inch Nails, והוא כולל שירים של דייוויד בואי, מרילין מנסון, לו ריד וכן מוזיקה מקורית של המלחין הקבוע של לינץ' אנג'לו בדלמנטי.

הסרט יצא לאקרנים בארצות הברית ב-21 בפברואר 1997 ובישראל ב-7 במרץ 1997, ועל אף שנכשל בקופות הפך ברבות השנים לסרט פולחן[1], במיוחד בקרב מעריציו של דייוויד לינץ'. זהו הראשון מבין טרילוגיית סרטים[2] של לינץ' העוסקים בצד האפל של לוס אנג'לס ותעשיית הסרטים שבה. השניים האחרים הם מלהולנד דרייב ואינלנד אמפייר, אך בניגוד לשניים האחרים סרט זה נוגע דווקא בתעשיית הפורנו האמריקנית, בעוד השניים האחרים עוסקים וגם תוקפים את הוליווד ישירות. המשותף הנוסף לכל שלושת הסרטים הוא שבמרכזם עומדת דמות אשר אישיותה ונפשה הולכת ונעלמת לעולם של פנטזיות וחלומות אשר הופכים לסיוט הזוי שבסופו מתפרקת הפנטזיה והדמות המרכזית מתה.

הסרט עוקב אחר דמותו של נגן הסקסופון פרד מדיסון (ביל פולמן), הנאשם ברצח אשתו ונידון למוות. בתא הנידונים למוות מתחלפת דמותו בזו של מכונאי צעיר (בלת'זר גטי) המתאהב באהובתו היפהפייה של גנגסטר כוחני (רוברט לוג'יה) המתגלה בהמשך כמפיק של סרטי פורנו.

עלילת הסרטעריכה

עלילת הסרט נסבה סביב דמותו של פרד מדיסון (ביל פולמן), נגן סקסופון מצליח החי בבית גדול ומרווח בלוס אנג'לס יחד עם אשתו המסתורית ושחורת השיער רנה (פטרישה ארקט). מערכת היחסים בין השניים מעורערת והשניים בקושי מתקשרים זה עם זו.

בוקר אחד מצלצל האינטרקום בביתו של פרד. הוא עונה וקול גברי אומר לו מבחוץ "דיק לורנט מת". פרד נבהל ורץ אל חלון הבית כדי לראות מי שם אך לא רואה איש.

פרד מתחיל לחשוד שרנה בוגדת בו. הם מקבלים מספר קלטות וידאו מסתוריות לביתם שבהן מצולמים השניים ללא ידיעתם בזמן שהם ישנים. לאחר ביקור במסיבת בית גדולה אצל מכר של רנה, נזכר פרד שראה אותה מסתודדת עם אותו איש. בהתקף פסיכוטי הוא רוצח אותה באכזריות. בית המשפט גוזר עליו עונש מוות והוא נכלא באגף הנידונים למוות. באחד הלילות, לאחר שסובל מכאבי ראש בלתי מוסברים, נעלם פרד מן התא ובמקומו מופיע בחור צעיר בשם פיט (בלת'זר גטי) שאיש בכלא אינו מכיר, ואף לו אין מושג איך הגיע לשם.

לאחר שהוריו של פיט לוקחים אותו לביתו הוא עובר תקופה קצרה של החלמה מאירוע קשה שאותו הוא לא מצליח לזכור. כעבור זמן קצר, מגיע למוסך שבו פיט עובד מיסטר אדי (רוברט לוג'יה), גנגסטר אימתני, יחד עם שומרי ראשו. מיסטר אדי מבקש מפיט שיבדוק עבורו את המנוע מכוניתו ולרגע קצר מבחין פיט ביפהפייה בלונדינית היושבת במכוניתו של מיסטר אדי. השניים מחליפים מבט לוהט. בערב מגיעה היפהפייה ומציגה את עצמה בפני פיט. שמה הוא אליס (פטרישה ארקט בתפקיד כפול). השניים מחליטים לוותר על ארוחת הערב וקופצים ישר למיטה.

לאחר מספר מפגשים לוהטים אליס מספרת לו כי היא מפחדת שמיסטר אדי חושד בהם. ואכן, לילה אחד מתקבל טלפון בביתו של פיט. מן העבר השני נמצא מיסטר אדי והוא שואל בציניות את פיט מספר פעמים לשלומו. אחר כך הוא מעביר את הטלפון לאיש מסתורי בעל פנים חיוורות כשל רוח רפאים והלה מספר לפיט על שיטת הוצאה להורג הנהוגה במזרח הרחוק. פיט מבוהל ומבין כי מיסטר אדי אכן עלה על הרומן שלו עם אליס.

בחדר מלון מספרת אליס לפיט על הדרך שבה פגשה את מיסטר אדי וכי היא עובדת בשבילו כשחקנית בסרטי הפורנו שהוא מפיק. היא אומרת לפיט, המקנא לה, כי היא תבין אם יעזוב אותה. אך הוא מחליט להישאר לצידה והיא מספרת לו על תוכנית שהגתה כדי שיוכלו לברוח יחדיו. היא מורה לו להגיע לבית מסוים בלוס אנג'לס ושם היא תחכה לו. בשעה הייעודה היא תשלח למטה את בעל הבית אנדי (מייקל מאסי) ויחדיו הם ישדדו אותו ויברחו. פיט מסכים.

פיט מגיע לבית הגדול ונכנס פנימה בשקט. על מסך גדול ליד החלון הוא רואה קטע מסרט פורנו שבו מופיעה אליס מקיימת יחסי מין. הוא מתחבא מאחורי הבר וכשאנדי מגיע פיט מכה בראשו עם פסלון אבן קטן. אנדי מתעלף. אליס מופיעה במורד המדרגות חצי עירומה ומגישה לפיט את אקדחו של אנדי. לפתע אנדי מפתיע אותם בצרחה כשהוא קופץ באוויר לכיוונו של פיט. זה מביט אותו ממסלולו ואנדי עף ישירות עם ראשו אל פינת שולחן הזכוכית ונהרג. אליס מתלבשת והם נמלטים יחדיו במכונית של אנדי.

השניים נוסעים אל המדבר שמחוץ ללוס אנג'לס באמצע הלילה. פיט שואל אותה בחרדה לאן הם נוסעים והיא אומרת לו שהם צריכים לעבור אצל החלפן, אדם החי בבקתה במדבר שייתן להם כסף מזומן בתמורה לכל הזהב והתכשיטים ששדדו מהבית של אנדי. השניים מגיעים אל הבקתה אך החלפן איננו שם. הם מחליטים לחכות לו ובינתיים שוכבים כשהם עירומים על החול במדבר. אחרי שהם מסיימים עולה אליס אל הבקתה כשהיא עירומה לגמרי ונעלמת בתוכה. פיט מתרומם ולאור פנסי המכונית אנו רואים שהוא חזר והפך לפרד מדיסון, נגן הסקסופון. הוא מתלבש במהירות ועולה אל הבקתה.

בבקתה מחכה לו החלפן (רוברט בלייק), שהוא בעצם האיש דמוי רוח הרפאים שאיים על פיט בטלפון. החלפן, המחזיק מצלמת וידאו בידו, עומד ומצלם אותו בהיכנסו. פרד שואל אותו איפה אליס והחלפן עונה לו ששמה הוא רנה ושאם היא אמרה לו ששמה הוא אליס סימן ששיקרה לו. החלפן שואל אותו לשמו ופרד לא יודע מה לענות. החלפן מתחיל להתקרב אל פרד באופן מאיים וזה בורח למטה אל המכונית. הוא מתניע את המכונית ונוסע משם במהירות.

פרד שוכר חדר במלון קטן באמצע המדבר שנקרא "מלון הכביש האבוד". שם הוא עוקב אחרי אשתו רנה שבאותו זמן שוכבת שם באחד החדרים עם מיסטר אדי. לאחר שהיא הולכת מיסטר אדי מתלבש ולפתע פרד פורץ לחדרו ותחת איומי אקדח מכניס אותו אל תא המטען של המכונית. הוא בורח איתו שוב אל המדבר הפתוח. שם פורץ החוצה מיסטר אדי מהתא ומתפתחת קטטה ביניהם. משום מקום מוגשת לידו של פרד סכין והוא משסף את גרונו של מיסטר אדי. מי שנתן לו את הסכין הוא החלפן המסתורי. זה לוחש משהו לאוזנו של פרד והלה יורה במיסטר אדי למוות.

פרד מגיע במכוניתו לביתו שלו ועולה אט אט במדרגות הכניסה. הוא לוחץ על האינטרקום וכשנשמע מענה הוא אומר את המשפט "דיק לורנט מת". הוא מפנה את ראשו ורואה שני שוטרים הבאים במהירות לעוצרו. הוא רץ אל המכונית ובורח משם, השוטרים בעקבותיו.

על רקע השמש השוקעת, אנו רואים את מכוניתו של פרד נמלטת במהירות משורה ארוכה של ניידות משטרה. בתוך מכוניתו נדמה שהוא מתחשמל ומתעוות ומפיו יוצאת זעקה גדולה המהדהדת אל המדבר.

ביקורותעריכה

"כביש אבוד" הוקרן בבכורה ב-18 בפברואר 1997 בלוס אנג'לס והופץ בארצות הברית (בהפצה מוגבלת) על ידי חברת ההפצה "אוקטובר פילמס". הסרט נתקבל בביקורות מעורבות שרובן היו שליליות. מבקר הסרטים רוג'ר איברט כתב[3] כי הסרט הוא לא יותר מתרגיל בצורה וסגנון וכי העלילה נראית כאילו צורפה מחלקי רעיונות שלא הצליחו ממש לחבר ביניהם. מבקר הסרטים הישראלי יהודה סתיו כתב כי הסרט יומרני ונפוח. לעומתם, מבקר הסרטים האוסטרלי אדריאן מרטין כתב[4] כי "כביש אבוד" הוא האירוע הקולנועי של שנת 1997 וכי הוא הסרט הנועז ביותר בתוכנו ובסגנונו הנסיוני שנעשה עד אז בקולנוע הפופולרי של שנות ה-90.

בקרב מעריצי לינץ' הסרט נתקבל בחמימות גדולה יותר ולאורך השנים נחשב לאחד מסרטיו הטובים ביותר והפך למעין סרט פולחן. רוב המבקרים והמעריצים מסכימים ביניהם כי כאשר מדובר בסגנונו המיוחד של לינץ', זהו כנראה סרטו האפל, המטריד והקיצוני ביותר.

הסרט נכשל בקופות ולעומת תקציב הפקה שעמד על כ-15 מיליון דולר הוא הכניס קצת פחות מ-4 מיליון דולר.

פרשנותעריכה

נכון להיום מקובל על רוב המבקרים והפרשנים כי הסרט, על שני חלקיו, הוא למעשה תמונה פנימית המביטה אל נפשו המסוכסכת והנוירוטית של גיבורו[5], וכי בסרט יש אכן גיבור אחד המגולם על ידי שני ייצוגים - האחד ייצוגו במציאות והשני ייצוגו בפנטזיה. גם חלקו הראשון של הסרט, בו אנו רואים את עולמו של הגיבור, הוא למעשה תמונה פנימית שאינה משקפת בהכרח את המציאות כפי שהיא בחיים עצמם. באחת מסצנות המפתח בסרט, כאשר נשאל הגיבור פרד על ידי שוטר מדוע הוא אינו אוהב מצלמות וידאו, עונה פרד שהוא אוהב לזכור את הדברים כרצונו ולאו דווקא כפי שהתרחשו במציאות.

על פי היגיון זה, הסרט כלל איננו מתרחש במרחב המציאות האובייקטיבית אלא כבר מתחילתו נמצא למעשה במרחב הנפשי של גיבורו, ממנו הוא למעשה לעולם אינו יוצא. אלמנט זה הופך את הסרט כולו לסרט מסוג זרם תודעה, אשר עלילתו מציגה הפשטות של רגשות והתרשמויות מן החיים עצמם כפי שבאים לידי ביטוי בדמיונו של הגיבור. הסרט מתחיל ונגמר במשפט "דיק לורנט מת", אותו שומע בהתחלה הגיבור מדבר אליו מתוך האינטרקום, ובסוף הסרט אנו רואים את הגיבור אומר את המשפט לתוך האינטרקום בעצמו, כאשר מן העבר השני אנו כבר יודעים שמי ששומע את המשפט זה הוא עצמו. עלילת הסרט לכודה בתוך מעין טבעת מביוס המובילה את הגיבור מנקודת ההתחלה אל נקודת הסוף, כאשר הסוף הוא למעשה מן העבר השני של אותה נקודה ראשונית.

רבות דובר גם על דמותו של איש המסתורין (או החלפן) המגולם על ידי השחקן רוברט בלייק[6]. בלייק עצמו צוטט לא פעם כאומר שהוא כלל לא הבין הבין מה תפקידו בסרט ושהוא פשוט בא, הצטלם והלך הביתה. אך הפרשנות הפסיכולוגית של הסרט מציבה אותו כמעין המנוע הנפשי של הגיבור פרד. הוא מגלם בדמותו הפיזית את הפחד, החרדה, התשוקה והטירוף האוחזים בפרד כשהוא מנסה להבין כיצד יוכל להתקרב אל אשתו מצד אחד וכן ברגע שהוא מחליט לרצוח אותה מצד שני.

פרשנות נוספת היא שפרד פשוט סובל מאין אונות ואיננו מסוגל לספק מינית את אשתו. אין האונות הזו מתניעה בפרד את החרדות המיניות הגבריות הקמאיות שלו ואשתו נראית לו פתאום כיצור זר ומאיים. ההשפלה בעקבות חוסר כוח הגברא שלו מניעה אותו לדמיין שאשתו בוגדת בו וזה מה שמביא אותו לרצוח אותה. בפנטזיה שלו על עצמו כמכונאי צעיר ומושך הוא נראה כמי שחי חיי מין מלאים ואין לו בעיה לספק את הנשים בחייו. הוא גם נוהג על אופנוע, סמל פאלי מובהק.

"כביש אבוד" הוא סרט אפל פוסט מודרני. הוא מתכתב עם ז'אנר הסרט האפל הקלאסי כמעט בכל פרמטר. כמו בז'אנר האפל הקלאסי, גם כביש אבוד מתרחש בעולם לא מוסרי, עולם של סטיות מיניות, פשע, וסודות חבויים מתחת לארשת של מהוגנות. אשתו של הגיבור היא פאם פאטאל קלאסית ובמראה שלה מזכירה את ברברה סטנוויק בתפקידה הראשי בסרטו של בילי ווילדר ביטוח חיים כפול. התספורת, האיפור והלבוש שלה נראים כולם כאילו נלקחו מסרטים הוליוודיים של תור הזהב, אך דווקא צבע שיערה השחור מעיד על כך שהיא האישה הרעה, הפתיינית, זו שהגבר מבקש לכבוש אך לא יכול. כך היא במציאות של הגיבור, בעולמו הגברי האומלל וחסר האונים. ואילו בפנטזיה היא הופכת לבלונדינית, צבע שיער אשר בקוד ההוליוודי מסמל את הנשיות הטובה, האימהית, האוהבת והמתמסרת לגבר. כך הוא היה רוצה שאשתו תהיה, אך במציאות זה לעולם לא יקרה. הדואליות של השחרחורת/בלונדינית המגולמת על ידי אותה שחקנית היא גם הד לסרטו הקלאסי של אלפרד היצ'קוק ורטיגו.

הפילוסוף הסלובני סלבוי ז'יז'ק הוא ממעריצי הסרט ואף כתב ספרון פרשנות שלם אודותיו[7].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה