כביש 211
כביש בישראל
כביש 211 הוא כביש רוחב אזורי בדרום הארץ, המוביל ממעבר ניצנה במערב, דרך כתף ניצנה, שדמות שיזף, חולות שונרה ובקעת קורחה ועד לרמת בוקר. הכביש מסתיים לאחר 41 ק"מ, בצומת טללים שבמרכז הנגב, כ-33 ק"מ דרומית לבאר שבע.
הגשר מעל נחל ניצנה שקרס בשיטפון שאירע בינואר 2010 | |
מידע כללי | |
---|---|
סיווג | כביש אזורי |
ציר | כביש רוחב |
אורך | 41 ק"מ |
מיקום | |
נקודת התחלה | צומת מבצע חורב, מעבר ניצנה |
נקודת סיום | צומת טללים, טללים |
קואורדינטות | 30°53′12″N 34°25′03″E / 30.886694444444°N 34.417388888889°E |
הכביש נסלל על ידי שלטונות המנדט הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה במסגרת ההיערכות לקראת אפשרות פלישה גרמנית[1]. השתתפותו של שמואל מיקוניס בסלילת הכביש, הביאה לכינוי הכביש: "כביש מיקוניס". בשנת 1977, ביוזמת יקותיאל אדם, אז סגן הרמטכ"ל, הוחל בסלילה מחדש של הכביש שהיה לפני כן מאוד מפותל[2].
ב-18 בינואר 2010, במהלך שיטפונות שאירעו בנחל ניצנה, קרס הגשר המוליך את הכביש מעליו, ויישובי פתחת ניצנה נותקו[3].
מהלך הכביש
עריכהק"מ | שם | מיקום | דרכים מצטלבות | |
---|---|---|---|---|
כביש 211 ממערב למזרח | ||||
0 | צומת מבצע חורב | מעבר ניצנה | כביש 10, אין מעבר | |
2.5 | צומת ניצנה | ניצנה | כביש 2022, כניסה לכפר הנוער ניצנה ולעתיקות ניצנה | |
5 | צומת ללא שם | כמהין | כניסה לכמהין ובאר מילכה כביש 2114 | |
7 | צומת קציעות | קציעות | כניסה לבית סוהר קציעות | |
7 | גשר מעל נחל רות | קציעות | ||
15 | גשר מעל נחל לבן | שדמות שיזף | ||
15 | צומת ללא שם | שדמות שיזף | כביש גישה להר קרן | |
22 | צומת שבטה | שבטה | כניסה לשבטה, מחנה שבטה ולמשלט שבטה | |
35 | צומת ללא שם | אשלים | כניסה לאשלים | |
38 | צומת ללא שם | רמת בוקר | כניסה אל ראם תשלובת חקלאית | |
41 | צומת טללים | טללים | כביש 40 |
אתרי עניין
עריכה- בכתף ניצנה שוכנים מספר אתרי עניין. כפר הנוער ניצנה הוא קהילה חינוכית-התיישבותית, שנוסדה בשנת 1987 על ידי אריה אליאב, ופעילותה מתרכזת במספר תחומים שהמשותף להם הוא העשייה החינוכית. דרומית-מזרחית לכפר שוכנות עתיקות ניצנה, ישוב נבטי קדום על דרך הבשמים, שהתפתח החל במאה השלישית לפני הספירה, ושגשג בתקופת שלטונה של האימפריה הביזנטית. סמוך לעתיקות ניצנה ניצבת אנדרטה לזכר חללי חטיבה 8 שנפלו במקום ב-28 בדצמבר 1948, בעת מבצע חורב במלחמת העצמאות. עוד שוכנים במקום שרידים של בית חולים ותחנת רכבת מהתקופה העות'מאנית, אך אלה נהרסו ב-1956 שכן שימשו מקום מחסה למסתננים. ממערב לכפר הנוער שוכן "יער השלום" הנחצה על ידי פסל "נתיב השלום" מאת הפסל דני קרוון. הפסל מעוצב כשדרה של מאה עמודי אבן מלאכותיים, המוצבים במרחקים קבועים של 40 מטר זה מזה. על כל עמוד מופיעה המילה "שלום" באחת ממאה השפות של העמים שחצו את הנגב. הפסל מוביל מכפר הנוער ואזור משלטי קרבות מלחמת העצמאות אל סמוך למעבר ניצנה שעל הגבול המצרי, ובכך מבטא את רעיון המעבר "ממלחמה לשלום".
- שבטה – הייתה יישוב נבטי שהיה נושב בין המאה ה-1 למאה ה-8. העתיקות ממוקמות על דרך הבשמים ומוכרות מאז 2005 כאתר מורשת עולמית.
- לאורכו של הכביש שתי היאחזויות נח"ל נטושות – שדמות שיז"ף ואשלים הישנה, וכן היישוב הנטוש מבוא שבטה (נח"ל שבטה). שלושת היישובים הוקמו ב-1956 וננטשו זמן קצר לאחר מבצע קדש. היאחזות הנח"ל "גבעת רחל" שכנה בקציעות מ-1953 עד לאחר מבצע קדש, ומאוחר יותר הוקם במקום בסיס גדנ"ע.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ מחלקת העבודות הציבוריות, הצופה, 9 במרץ 1941
- ^ הכבישים של האלוף יקותיאל אדם, מעריב, 29 בינואר 1980
- ^ בגלל השיטפונות: תושבים נותקו ממים וחשמל, באתר וואלה, 18 בינואר 2010