כוחות ההגנה של דנמרק

צבא דנמרק

כוחות ההגנה של דנמרקדנית: Forsvaret), הם הכוחות הצבאיים של דנמרק והאחראים על הגנתה של דנמרק ושטחיה מעבר לים, גרינלנד ואיי פארו. המפקדת העליונה של כוחות ההגנה היא מרגרט השנייה, מלכת דנמרק. עם זאת, הפיקוד בפועל על כוחות ההגנה הוא בידי ממשלת דנמרק באמצעות שר ההגנה וראש מטה כוחות ההגנה. על פי החוק, הממשלה לא יכולה להציב את כוחות ההגנה לכל מטרה שאינה לצורכי הגנה, ללא הסכמת הפרלמנט.

כוחות ההגנה של דנמרק
Forsvaret
מדינה דנמרקדנמרק דנמרק
איי פארואיי פארו איי פארו
גרינלנדגרינלנד גרינלנד
תקופת הפעילות 1 בינואר 1660 – הווה (364 שנים)
זרועות בצבא
מטה קופנהגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגות
המפקד העליון מרגרטה השנייה, מלכת דנמרק
ראש הצבא ראש מטה כוחות ההגנה של דנמרק
ראש מטה כוחות ההגנה של דנמרק פלמינג לנטפר
שר ההגנה שר ההגנה של דנמרק
שר ההגנה של דנמרק יעקב אלמן-ינסן
כוח אדם
סוג שירות שירות חובה והתנדבותי
גיל הגיוס גיל 18
תקופת שירות של 4-12 חודשים.[1]
זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה בגילאי 16-49 (2010).
גברים: 1,236,337. נשים: 1,224,182.[1]
מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה בגילאי 16-49 (2010).
גברים: 1,014,560. נשים: 1,003,921.[1]
כוחות פעילים 24,200
כוחות מילואים 12,000
מתנדבי משמר המולדת - 51,000.
תקציב
תקציב שנתי 4.33 מיליארד דולר אמריקני (2009).[2]
אחוזי תמ"ג 1.41%[1]
תעשייה
ספקים זרים
מלחמות שהשתתף בהן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כוחות ההגנה של דנמרק
זרועות
הצבא המלכותי הדני
הצי המלכותי הדני
חיל האוויר המלכותי הדני
משמר המולדת הדני
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי כוחות ההגנה של דנמרק
דרגות כוחות ההגנה של דנמרק
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של דנמרק
היסטוריה של דנמרק
אדום: משימות לאומיות, כחול בהיר: משימות שמירת שלום של האו"ם, כחול כהה: נאט"ו, ירוק: קואליציות

משימות ומטרות עריכה

המטרות והמשימות של כוחות ההגנה של דנמרק מוגדרות בחוק משנת 2001. המטרות העיקריות הן: מניעת עימותים ומלחמות, שמירה על ריבונותה של דנמרק, הבטחת השלמות וההמשכיות של דנמרק כממלכה עצמאית וקידום השלום בעולם מתוך כבוד לזכויות האדם.

משימותיהן של כוחות ההגנה של דנמרק הן:

  • השתתפות בפעולות נאט"ו.
  • גילוי וסיכול כל הפרה של הריבונות של דנמרק על שטחה (כולל שטחיהן של גרינלנד ושל איי פארו).
  • שיתוף פעולה עם מדינות שאינן חברות נאט"ו, במיוחד מדינות ממרכז וממזרח אירופה.
  • השתתפות במשימות למניעת עימותים, טיפול באירועי אסונות הומניטארים, השכנת שלום, שמירת שלום.
  • שיתוף פעולה עם גורמים אזרחיים.
  • שמירה על כוח מתאים לביצוע משימות אלה בכל הזמנים.

תקציב הביטחון עריכה

מאז שנת 1988 תקציב הביטחון הדני ומדיניות ההגנה מבוססים על הסכם רב-שנתי עליו חתומים הממשלה ומפלגות האופוזיציה. יחד עם זאת, התנגדות ציבורית להגדלת ההוצאה הביטחונית, בזמנים בהם נדרשת הקטנתה ההוצאה הציבורית לצורך שימת דגש על צרכים חברתיים, גרמה לחילוקי דעות בין המפלגות השונות בנוגע להוצאה הביטחונית.

הסכם ההגנה האחרון נחתם בשנת 2004 ולפיו התבצע ארגון מחדש של כוחות ההגנה. השינוי המהותי הוא שמחלוקה של 60% לטובת תקציב הכוחות תומכי הלחימה ו-40% לטובת תקציב הכוחות הלוחמים, שונתה החלוקה ל-40% לטובת תקציב הכוחות תומכי הלחימה ו-60% לטובת תקציב הכוחות הלוחמים. במילים אחרות, כוח האדם של הכוחות הלוחמים יגדל על חשבון תומכי הלחימה. מהירות התגובה של כוחות ההגנה עלתה, כשתמיד נמצאת בריגדה אחת בכוננות מידית. כוחות ההגנה שומרים על יכולות העסקת 2,000 חיילים במשימות בינלאומיות או 5,000 חיילים בטווח זמן קצר. חוק גיוס החובה שונה, בעיקר מדובר על צמצום מספר מגויסי החובה, על קיצור זמן השירות ועל אפשרות בחירה אם להתגייס אם לאו. בשנת 2006 היה תקציב הביטחון הדני החמישי בגודלו מבין תקציבי המשרדים הממשלתיים. התקציבים שהיו גדולים מתקציב ההגנה היו: תקציב משרד הרווחה, תקציב משרד העבודה, תקציב משרד הפנים והבריאות ותקציב משרד החינוך. תקציב משרד המדע והטכנולוגיה קטן רק במעט מתקציב הביטחון.

זרועות עריכה

זרועות כוחות ההגנה הדנים הן:

מבנה ארגוני עריכה

 
חייל הצבא המלכותי הדני במחוז הלמנד, אפגניסטן
 
ספינת הצי המלכותי הדני שטה בים האדום, 2019
 
מטוס F16 של חיל האוויר המלכותי הדני
 
חיילי משמר המולדת הדני בתרגיל
  • המבנה הארגוני של כוחות ההגנה הוא:
  • משרד ההגנה
  • מטה כוחות ההגנה
  • המטה המבצעי של הצבא
  • פיקוד הצי
  • הפיקוד הטקטי האווירי
  • הפיקוד הארקטי
  • ארגון הרכש והלוגיסטיקה
  • שירות כוח האדם
  • הסוכנות לטכנולוגיות מידע
  • ארגון הבינוי והנכסים
  • שירותי הרפואה
  • הקולג' הצבאי המלכותי
  • פיקוד משמר המולדת
  • שירות המודיעין הצבאי
  • הפרקליטות הצבאית
  • המבקר הפנימי
  • הסוכנות למנהל חירום
  • היחידה לטיפול בסרבני מצפון
  • פיקוד המבצעים המיוחדים
  • היחידה ללוחמה קרקעית במסתננים
  • היחידה ללוחמה אמפיבית במסתננים
  • יחידת כלבי המזחלת (מבצעת משימות סיור על הגבול המזרחי של גרינלנד)

גיוס חובה עריכה

באופן מעשי כל הגברים בגיל 18 חייבים בגיוס (38,025 ב-2012), מתוכם 49% נמצאו כשירים לשירות.[3] בשל צורכי הביטחון מגויסים רק כ-5,000 בכל שנה, כשכ-90% מהם מתנדבים. בנוסף מגויסות מאות בודדות של נשים בכל שנה.[4] תקופת השירות נעה בין ארבעה חודשים לשנה.

פריסה עולמית ומשימות עריכה

חיילים דנים פרוסים במשימות בינלאומיות בחלק מהמוקדים בעולם, שם הם לוקחים חלק משימות של כוחות שלום, שמירת שלום וייצוב. בנוסף, חיילים דנים פרוסים במדינות הבלטיות כחלק מהנוכחות הקדמית של נאט"ו.[5]

נאט"ו מהווה אבן יסוד במדיניות הביטחון וההגנה של דנמרק מאז 1949. החל מ-1948 , דנמרק השתתפה באופן פעיל בפעולות שמירת השלום של האו"ם.

יותר מ-60,000 חיילים דנים משרתים בנקודות בכל רחבי העולם במשימות של האו"ם ונאט"ו או באמצעות השתתפות דנית בקואליציות בינלאומיות.[5]

מאז 1990 חיילים דנים משתתפים בפעולות בניית שלום ותומכות שלום ובמאבק הבינלאומי נגד פיראטיות וטרור; לעתים קרובות בתנאים קשים הרחק מגבולות דנמרק.

מאז 2018 דנמרק פרסה חיילים, טייסים ומטוסי קרב למדינות הבלטיות על בסיס קבוע כחלק מאמצעי ההבטחה של נאט"ו ונוכחות קדמית מוגברת.

אירופה עריכה

האומות המאוחדות עריכה

משימות לאומיות עריכה

קואליציות בינלאומיות עריכה

  • עיראק - 149 חיילים מוצבים בבסיס חיל האוויר אל אסד כדי להכשיר ולאמן את הצבא העיראקי.
  • סנגל- מספר לא ידוע של כוחות מיוחדים דנים מאמנים את הכוחות המיוחדים המקומיים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

אתר הבית של כוחות ההגנה של דנמרק (באנגלית)

הערות שוליים עריכה