שמורת כורכר גברעם

שמורת טבע השוכנת כקילומטר וחצי מדרום לקיבוץ גברעם
מבט על שטח חקלאי ליד גברעם

שמורת כורכר גברעם היא שמורת טבע המשתרעת על גבי רכסי כורכר וממוקמת כ-1.5 קילומטר מדרום לגברעם, בין גברעם לזיקים, והיא שמורת הכורכר הגדולה ביותר בישראל.[1] השמורה נמצאת על חורבות הכפר הערבי סומסום שתושביו ברחו ממנו בשנת 1948 במהלך מבצע ברק במלחמת העצמאות.[2] השמורה הוכרזה כשמורת טבע בשנת 1975 על פני שטחח של 1220 דונם.[1][3] בצפון השמורה קיימת מערה ששמשה בעבר כמחצבת כורכר.[4]

היסטוריהעריכה

הכפר הערבי סומסוםעריכה

 
סימסים, 1931
 
סימסים, 1945

הכפר הערבי סומסום או סימסיםערבית:سمسم; נקרא גם סמסם (Semsem) על ידי צלבנים.[5]) היה כפר ערבי ששכן בעבר באזור השמורה, הכפר נהרס ותושביו נמלטו ממנו או גורשו כחלק ממבצע ברק במלחמת העצמאות.[6] בסימסים היו שני אתרים ארכאולוגיים: "א-ראס" ו"אל-מוגהור", אתר אל-מוגהור היה ידוע בשל בית הקברות הרומי העתיק ששכן בו.[6] בכפר נמצאה קרמיקה מהתקופה הביזנטית.[7]

בשנת 1517 הכפר סימסים נכבש על ידי האימפריה העות'מאנית יחד עם כל שאר פלשתינה. בכפר היו 20 משפחות מוסלמיות וכ-110 תושבים שעסקו בעיקר בחקלאות: גידול חיטה, עזים וכוורות דבורים.[8] במפקד האוכלוסין שנערך על ידי הבריטים ב-1922 בכפר היו 760 תושבים, כולם מוסלמים.[9] ב-1931 האוכלוסייה גדלה ל-885 איש ב-195 בתי אב.[10]

בשנת 1942 הוקם קיבוץ גברעם, על אדמות שהיו במקור שייכות לכפר סימסים. ב-1945 היו בכפר כ-1,290 מוסלמים ובגברעם כ-70 יהודים.[11][12]

כיבוש השמורה על ידי צה"לעריכה

ב-1945, סימסים, יחד עם כל כפרי האזור, נכבש על ידי חיילי חטיבת הנגב במהלך מבצע ברק בין 12 ו-13 במאי. החיילים מצאו רק מספר אנשים מבוגרים בסימסים שככל הנראה לא יכלו לברוח לפני כן וכן בקשו מהם להעביר להם את הנשק שברשותם. [13]

ב-1992 הכפר תואר כעיי חורבות שקשה לזהותן וניתן לדעת את מיקום הכפר הקדום אך ורק על ידי עצי הברוש והשקמה שנשארו באזור.[5] השארית היחידה היא ערימת אבנים המייצגת את חורבות הכפר.[5]

כיום, האזור מגודר ומשמש למרעה, חלק מהאדמות ליד משמשות לחקלאות.[5]

כיוםעריכה

כיום השמורה היא אתר תיירותי ויש בה מגוון עצים, צמחים ובעלי חיים. חלק מהעצים ננטעו על ידי קק"ל.[3] כחלק מהחלטה שהתקבלה ב-2007 על ידי רשות הטבע והגנים הוחלט להרחיב את שמורת הטבע ולקדם אותה תיירותית.[14]

מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע ממליצה להותיר את השטח בתכנית ביעוד כפול של שמורת נוף ויער נטע אדם קיים. מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע ממליצה לאשר את הרחבות שמורת הטבע כפי שמוצעות בתכנית. מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע ממליצה לקדם לקראת הכרזה את שמורת הטבע המוצעת בתכנית.

ההחלטה שהתקבלה במועצה לשימור שמורות טבע[14]

רכסי השמורה אינם שטח נופי בתולי לחלוטין, חלקם נטועים על ידי עצים שננטעו על ידי קק"ל וחלקם משמשים כשטחים חקלאיים.[3] התוכנית עתידה להוסיף לשמורה כ-1,459 דונם.[1][3] חלק ניכר מהכורכר בשמורה נעלם בעקבות כרייה למטרות בנייה.[4] בשמורה קיים מסלול אופניים בשם "סינגל גברעם" שנבנה על ידי קק"ל ומאפשר נסיעה באופניים לאורך גבעות הכורכר.[15]

במהלך הפרחות העפיפונים בהפגנות יום השישי על עוטף עזה ב-2018, כ-30% מהעצים שבשטח השמורה עלו באש.[16]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 שמורת גברעם - iNature
  2. ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 178-177.
  3. ^ 1 2 3 4 החלטה בנוגע לשמורת כורכר גברעם, עמוד 5
  4. ^ 1 2 טיול לפריחת האביב - הארץ
  5. ^ 1 2 3 4 Khalidi, 1992, p. 136
  6. ^ 1 2 "Welcome to Simsim". Palestine Remembered. בדיקה אחרונה ב-3 בדצמבר 2007. 
  7. ^ Dauphin, 1998, p. 874
  8. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 147. Quoted in Khalidi, 1992, p. 136
  9. ^ Barron, 1923, Table V, Sub-district of Gaza, p. 8
  10. ^ Mills, 1932, p. 6
  11. ^ Department of Statistics, 1945, p. 32
  12. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 46
  13. ^ ´Ephraim´to Sarig, ´Summary for 14.5.48´, IDFA 922\75\\1220; and HGS\Operations Logbook, entry for 14 May 1948, IDFA 922\75\\1176. Cited in Morris, 2004, p. 258
  14. ^ 1 2 החלטה בנוגע לשמורת כורכר גברעם, עמוד 6
  15. ^ eyarok מידע על שביל האופניים
  16. ^ ישראל היום - ממדי ההרס נחשפים: 32 אלף דונם נשרפו כתוצאה מטרור ההצתות מעזה