כושן

”תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת: ... תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן:” (ספר חב

כּוּשָׁן היה שמם בתנ"ך של שבטים נוודים. ספרות המחקר מציינת כי שמם אצל עמי המזרח התיכון היה גם כוּשָׁוּ. על פי השערת החוקרים, חלק משבטי כושן נטמעו בשבטי מדין.[1]

מפת שטחי ההשפעה של מצרים העתיקה וממלכת כוש בשנת 1450 לפנה"ס

בני השבט מוזכרים בתפילתו-נבואתו של הנביא חבקוק:

”תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת: ... תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן:” (ספר חבקוק, פרק ג', פסוקים א'ז')
ובספר דברי הימים בהקשרו של המלך יהורם:

”וַיָּעַר ה' עַל יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל יַד כּוּשִים׃” (ספר דברי הימים ב', פרק כ"א, פסוק ט"ז)

על פי ממצאים ארכאולוגים שנמצאו בנגב החוקרים העלו השערה, כי השבטים פעלו בסביבתו בעיקר בתקופת הברונזה התיכונה.[1] מבני כושן היו כנראה האישה הכושית רעיית משה רבנו (שעל פי חלק מהפרשנים הייתה צפורה), וזרח הכושי.

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ראו: הערך: כושן, לכסיקון מקראי, עמ' 391.
  ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.