כושן רשעתים

מלך ארם נהרים

בתנ"ך, כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם היה מלך ארם נהרים אשר שעבד את עם ישראל במשך שמונה שנים בשל חטאיהם הדתיים - עבודת הבעל. סיפור הפרשה ניתן בתמציתיות בספר שופטים, פרק ג', פסוקים ז'י"א. על-פי המסופר, אלוהים העמיד לעם ישראל מושיע בדמות עתניאל בן קנז, אשר הביס את כושן ושפט את ישראל עד למותו: ”וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה”. חז"ל[1] אומרים שכושן היה לבן הארמי שנקרא גם בעור, שהיה אביו של בלעם.

כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם
תקופה תקופת השופטים
בתנ"ך שופטים, ג', ז'י"א
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בסדר עולם נכתב שבזמנו של כושן רשעתיים התרחשו אירועי פסל מיכה ופילגש בגבעה.[2]

סיפור הפרשה במקרא

עריכה

וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הָרַע בְּעֵינֵי ה', וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת-ה' אֱלֹהֵיהֶם; וַיַּעַבְדוּ אֶת-הַבְּעָלִים, וְאֶת-הָאֲשֵׁרוֹת. וַיִּחַר-אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל, וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם; וַיַּעַבְדוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם, שְׁמֹנֶה שָׁנִים. וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-ה', וַיָּקֶם ה' מוֹשִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּשִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז, אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ. וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ-ה', וַיִּשְׁפֹּט אֶת-יִשְׂרָאֵל, וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה, וַיִּתֵּן ה' בְּיָדוֹ אֶת-כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם; וַתָּעָז יָדוֹ, עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם. וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים שָׁנָה; וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן-קְנַז.

הצעות לזיהוי כושן רשעתיים

עריכה

הכשדים היו עם שהיגר מארם נהריים לדרום בבל, בכך נבין את הכתוב בישעיהו "הן ארץ כשדים, זה העם לא היה" כי ארצם המקורית של הכשדים הייתה ארם נהריים, ובה הייתה 'אור כשדים', ממנה עברו לבבל שהפכה להיות 'ארץ כשדים'. מסתבר שיש לזהות את הכשדים עם ה-'כשים' שהיגרו לבבל בדורות שלאחר המלך חמורבי: "ממלכת חמורבי סבלה זעזועים קשים בימי יורשו... פלישת הכשים, עם שארץ מוצאו אינה ידועה בדיוק... שבטי הכשים הצליחו להאחז בשולי ממלכת בבל" (תדמור, א"מ ה', עמ' 81–82).

זיהוי זה תואם את האפשרות שארץ מוצאם של הכשים היא ארם נהריים.

מדברי הכתוב העוסקים ב"כושן רשעתיים מלך ארם נהריים" עולה כי הוא היה מלך אדיר, שכן ממלכתו, ארם נהריים, שכנה כ-1,000 ק"מ מיהודה ואף על פי כן היו בני ישראל משועבדים לו.

בין מלכי ארם נהריים נמצא המלך 'כדשמן-חרב' שמצודתו פרוסה מבבל ועד מצרים. אויביו היו בני ה'שותו', אשר יש מעט מן הפרשנים שזיהו כשמם של בני ישראל בתעודות העתיקות. "המלך כדשמן-חרב לחם בשבטי השותו הנודדים שהפריעו את מהלך השיירות התקין בין בבל לבין סוריה ומצרים, והקים שם מצודות" (תדמור, א"מ ה', עמ' 84).

ייתכן אם כן ש'כדשמן-חרב' מלך הכשים שלחם בשבטי השותו הנודדים הוא כושן רשעתיים מלך ארם נהריים שלחם בשבטי ישראל בדור ההתנחלות.

בתלמוד הירושלמי נאמר שלבן הוא כושן רשעתיים, והוא נקרא כך משום שעשה שתי רשעיות, אחד שחילל את השבועה ואחד ששיעבד את ישראל שמונה שנים.[3]

כושן רשעתים בביקורת המקרא

עריכה

במחקר הביקורתי של הטקסט המקראי נתפס סיפור כושן רשעתיים כהמצאה ספרותית של העורך הדויטרונומיסט, שפעל בירושלים בשלהי תקופת בית ראשון ובימי גלות בבל. לדעת החוקרים נדב נאמן ועודד ליפשיץ, הסיפור טיפולוגי, מכיל רק פסוקי מסגרת המתארים את מעגל החטא המאפיין את כל סיפורי השופטים, ואינו כולל פרטים נוספים. השם מורכב משילוב של אויבי ישראל – כוש וארם – ואף מוּעצם על ידי שימוש בצורת זוגי ובכינוי "רשע". לשיטתם, הסיפור הוסף לגרסה קדם-דויטרונומיסטית של ספר שופטים, המכונה במחקר "ספר המושיעים", ואשר הכילה במקור מעשי גבורה של דמויות מממלכת ישראל הצפונית. מטרת תוספת זו הייתה להאדיר את שבט יהודה, וליצור קשר בין גיבור תקופת הכיבוש כלב בן יפונה לבין תקופה זו כחלק מהשקפתם ההיסטוריוגרפית. החוקרים מציינים את ההגזמה הרבה שבה ניחן הסיפור כעדות תומכת נוספת התומכת בדבריהם. [4]

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ק"ה, עמוד א'.
  2. ^ סדר עולם רבא פרק יב, באתר he.wikisource.org
  3. ^ ירושלמי נזיר ט א, באתר he.wikisource.org
  4. ^ נאמן, נדב, העבר המכונן את ההווה: עיצובה של ההיסטריוגרפיה המקראית בסוף ימי הבית הראשון ולאחר החורבן, ירושלים: תשס"ב, עמ' 77-43