כחלון השיזף

מין של פרפר ממשפחת הכחליליים

כַּחְלוֹן הַשֵּׁיזָף (שם מדעי: Tarucus rosacecus, שם עברי קודם כחליל השיזף) הוא פרפר יום ממוצא אפריקאי המשתייך למשפחת הכחליליים. כחלון השיזף מעופף בקרבת עצי השיזף (Ziziphus). המין הוגדר על ידי פרטים שנמצאו בשנת 1885 באלכסנדריה.[1][2][3]. המין ידוע כמין נודד והוא דוגמה לחדירה סודנית של מיני כחלילים אפרוטרופים אשר השתקעו באזורים ערבתיים שחונים לאורך השבר הסורי אפריקאי באזורי הערבה והנגב.[4][5]

קריאת טבלת מיוןכחלון השיזף
Tarucus rosacecus כחליל השיזף.jpg
כחלון השיזף.
בנחל מזין, 3 מאי 2014
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פרפראים
תת־סדרה: Glossata
משפחה: כחליליים
סוג: כחלון
מין: כחלון השיזף
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tarucus rosacecus
Austaut, 1885
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שם הסוג Tarucus ניתן על שמה של משפחת Taruca מסביליה. שם המין rosaceus, מלטינית "ורדרד", מתייחס לגוון הברק הנוטה לוורדרד של כנפי הפרפר.[6]

כחלון השיזף, כנפיו בחלקן התחתונות מעוטרות בכתמים שחורים, בכתמי עיניים ובמחושים מדומים

כחלון השיזף הוא פרפר קטן. הוא מתאפיין בדו-פרצופיות או דו-צורתיות זוויגית. הזכרים כחולים-סגולים והנקבות חומות אפורות. אין הבדל בין זכרים לנקבות בחלקן התחתון שהוא בהיר בגוון קרמי ומעוטר בכתמים שחורים. בקצה הכנף התחתונה ישנם מחושים מדומים וכתמים המדמים עיניים כדי להשלות טורפים פוטנציאלים אשר ינסו לתפוס חלק זה של הפרפר - זה האחרון ינוס במהרה ויינצל, לא פעם תוך אובדן חלק מכנפו.

אזור מחיהעריכה

הפרפרים הבוגרים מעופפים סביב ענפי השיזף ממרץ ועד אוקטובר.[7]

תפוצת כחלון השיזף: מחלקיה היובשניים של אפריקה ועד הודו, ובכלל זה: צפון אפריקה, מזרח אפריקה, מצרים, ירדן, ישראל, ערב הסעודית, איראן ועד צפון מערב הודו[8][9][10]

בישראל הוא מצוי בעיקר באזור הערבה והנגב: בבקעת הירדן, מדבר יהודה, עין גדי, דרום מערב השפלה והאזורים שונים של הנגב.[11][12][13][14]

 
כחלון השיזף. צולם ליד עץ השיזף הגדול שבקרבת נחל מזין, מאי 2014

שלבי התפתחותעריכה

כחלון השיזף מעמיד כמה דורות בשנה.

הביצהעריכה

הביצה בתחילה בעלת גוון כחול, המשתנה לירוק ולבסוף ללבן. קוטרה כחצי מ"מ.[15][16][17][18]

הזחלעריכה

הזחל הבוקע מהביצה צבעו ירוק והוא מעט שעיר. הזחלים פותחים חלונות בעלי השיזף וצבעם התואם לצבעי העלים מקנה להם הסוואה. בדומה למיני כחלילים רבים גם כחליל השיזף מקיים קשר סימביוטי עם נמלים. הזחלים מפרישים נוזל מתוק עשיר בסוכרים אשר מושכים נמלים, אלה מלקקות את טל הדבש, בתמורה הן מעניקות לזחלים הגנה צמודה מפני טורפים ומזיקים.[19][20][21][22]

הגולםעריכה

בדומה לגלמי מיני כחליליים רבים גם גולם כחלון השיזף הוא מטיפוס גולם החגורה. גלמי הסתיו נכנסים לדיאפאוזה של חודש-חודשיים עד לימי האביב[23]

מין כחליל המעופף בקרבת עצי השיזף הוא כחלון הבלקן שלעיתים מזוהה בטעות ככחלון השיזף.

 
כחלון הבלקן (Tarucus balkanicus), מעופף בקרבת עצי השיזף ולעיתים מזוהה בטעות ככחלון השיזף

לקריאה נוספתעריכה

  • דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010, עמ' 179-178.
  • דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009, עמ' 207.
  • יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003, עמ' 223.
  • יצחק איזנשטיין, על פרפרים וצמחים בישראל, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 126 -128.
  • יעקב עופר, נלך אל הנמלה, הוצאת יובל עופר 2000, עמ' 58- 59.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כחלון השיזף בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 178
  2. ^ Mediterranean Tiger Blue
  3. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 207
  4. ^ כחלי השיזף באתר של שדה בוקר
  5. ^ כחליל השיזף באתר פרפרי ארץ ישראל של עוז בן יהודה
  6. ^ מאמר של אופיר תומר בביטאון של אגודת חובבי הפרפרים בישראל, מס' 26, מאי 2009
  7. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 178
  8. ^ כחליל השיזף באתר של שדה בוקר
  9. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 178
  10. ^ "פרפרי ארץ ישראל" מאת יצחק איזנשטיין, 2003 עמ' 223
  11. ^ "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 223
  12. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 207
  13. ^ כחלי השיזף באתר של שדה בוקר
  14. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 178
  15. ^ כחליל השיזף באתר של שדה בוקר
  16. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 178
  17. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 207
  18. ^ "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 223
  19. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 207
  20. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 178
  21. ^ כחליל השיזף באתר פרפרי ארץ ישראל של עוז בן יהודה
  22. ^ "נלך אל הנמלה" מאת יעקב עופר, הוצאת יובל עופר 2000, עמ' 58 - 59
  23. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 178