כל האור שאיננו רואים

כל האור שאיננו רואים (באנגלית: All the Light We Cannot See) הוא רומן מלחמה משנת 2014 שנכתב על ידי הסופר האמריקאי אנתוני דואר. הרומן מתרחש בתקופת מלחמת העולם השנייה ובמרכזו הדמויות מארי-לור לבלאן, נערה צרפתייה עיוורת המוצאת מחסה בבית דודה בסן-מאלו לאחר שגרמניה הנאצית פלשה לפריז; ורנר פניג, ילד גרמני מבריק שהתקבל לבית ספר צבאי בגלל כישוריו בטכנולוגיית רדיו לפני שנשלח לצבא. הרומן כתוב בסגנון פואטי וכמעט כל הפרקים מתחלפים בין סיפורה של מארי-לור לסיפורו של ורנר, שניהם מקבילים זה לזה. לנרטיב יש מבנה א-ליניארי, מהבהב בין הקרב בסן-מלו לבין האירועים שהובילו אליו. לסיפור יש נושאים מוסריים כמו סכנות החזקה ואופי ההקרבה והוא מתאר קסם מהמדע והטבע.

כל האור שאיננו רואים
All the Light We Cannot See

מידע כללי
מאת	אנתוני דואר
שפת המקור	אנגלית אמריקאית
סוגה	רומן
מקום התרחשות	צרפת, גרמניה
תקופת התרחשות	מלחמת העולם השנייה
הוצאה
הוצאה	צ'ארלס סקריבנר ובניו
תאריך הוצאה	6 במאי 2014
פרסים
פרס פוליצר לסיפורת (2015)

ההשראה הראשונה לרומן הגיעה מנסיעה ברכבת ב-2004, במהלכה צפה באדם כועס משיחת הטלפון שהתנתקה. דואר הרגיש שהאיש לא מעריך את ה"נס" של היכולת לתקשר למרחקים ארוכים. הוא החליט להציב את הרומן במלחמת העולם השנייה עם התמקדות בקרב סן-מלו לאחר טיול בעיירה בשנת 2005. הוצאת סקריבנר פרסמה את הרומן ב-6 במאי 2014 וזכה להצלחה. הרומן היה ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס במשך יותר מ-200 שבועות ובסופו של דבר נמכרו למעלה מ-15 מיליון עותקים. מספר פרסומים ראו בו בין הספרים הטובים ביותר לשנת 2014 והוא זכה בפרס פוליצר לספרות לשנת 2015 ובמדליית קרנגי לשנת 2015 למצוינות בסיפורת. עיבוד טלוויזיוני שהופק על ידי Netflix ו-21 Laps Entertainment הוכרז ב-2019 ומתוכנן לעלות לשידור ב-2 בנובמבר 2023.

הספר תורגם לעברית על ידי שאול לוין ויצא לאור בהוצאת מודן.

עלילה

מרבית מעלילת הרומן מתרחשת בסן-מלו, צרפת.

מארי-לור לבלאן

מארי-לור לה-בלאן היא ילדה שגרה בפריז עם אביה דניאל, המסגר הראשי במוזיאון להיסטוריה של הטבע. מארי-לור התעוורה בגיל שש ב-1934 ודניאל מסייע למארי-לור להסתגל לעיוורון שלה על ידי יצירת דגם של פריז כדי שתרגיש ומאמן אותה לנווט בה. מארי-לור שומעת סיפורים על יהלום המכונה ים הלהבות שמסתתר בתוך המוזיאון; אומרים שהיהלום מעניק אלמוות במחיר של חוסר מזל אינסופי לסובבים את המחזיק ביהלום. הדרך היחידה לסיים את הקללה היא להחזיר את האבן לאוקיינוס, בעליו החוקיים.

כאשר גרמניה פולשת לצרפת ב-1940, מארי-לור ודניאל בורחים לעיירת החוף סן-מלו כדי למצוא מקלט אצל הדודה-רבא אטיין, ותיק מתבודד ופוסט-טראומטי מהמלחמה הגדולה, שמבלה את זמנו בשידור תקליטים ישנים של אחיו המת ברחבי אירופה. ללא ידיעתה של מארי-לור, המוזיאון הפקיד בידי אביה את יהלום "ים הלהבות" או אחד משלושה עותקים מדויקים שנעשו כדי להגן על אבן החן המקורית. חודשים לאחר מכן, בעת בניית דוגמה של סן-מלו עבור מארי-לור, דניאל נעצר ונחשד בקשירת קשר. לא שומעים ממנו שוב, והוא משאיר את מארי-לור לבד עם אטיין והמשרתת הוותיקה ועוזרת הבית שלו מאדאם מאנק.

מאדאם מאנק משתתפת בתנועת ההתנגדות הצרפתית יחד עם נשים מקומיות אחרות. לפעילויותיהן יש הצלחה מסוימת, אך מאדאם מאנק חולה ומתה. מארי-לור ואטיין ממשיכים במאמציהם במהלך השנים ומשדרים מסרים סודיים לצד הקלטות ומידע חשוב על קוד מורס. בסופו של דבר, בזמן שמארי-לור הולכת הביתה כדי להעביר הודעת התנגדות שגרתית, היא זוכה לביקורו של הקצין ריינהולד פון רומפל, גמולוג נאצי שמחפש את "ים הלהבות" ועקב אחרי מסלול ים הלהבות האמיתי לסן-מלו. פון רומפל שואל את מארי-לור המבוהלת אם אביה השאיר לה משהו ועוזבת כשהיא אומרת "סתם דגם מטומטם". אטיין משתלט על תפקידה של מארי-לור כמעבירת מסרים, ולאחר מכן מארי-לור פותחת את דגם ביתו של אטיין על פי הדגם של סן-מלו ומוצאת בפנים את ים הלהבות. אטיין נעצר בסופו של דבר באשמת שווא של טרור ונשלח למצודת פורט נשיונל.

ורנר פניג

בגרמניה הנאצית, ורנר פניג הוא יתום בעיירת כורי הפחם זולצריין. ורנר מבריק במיוחד ובעל מיומנות טבעית לתיקון מכשירי רדיו. הוא מגלה את המיומנות הזו ב-1934 בגיל שמונה לאחר שמצא רדיו מקולקל עם אחותו יוטה, מתקן אותו ומשתמש בו כדי לשמוע תוכניות מדע ומוזיקה המועברות ברחבי אירופה. ב-1940, מיומנותו של ורנר מקנה לו מקום במכון לחינוך פוליטי-לאומי בשולפורטה, פנימייה ממלכתית המלמדת ערכים נאציים. יוטה שונאת את הערכים הנאציים ומאזינה לשידורי רדיו צרפתיים המתייחסים לסיפורים מחרידים על הפלישה של גרמניה, ומכעיסה את ורנר כאשר הוא מקבל מקום בשולפורטה. לפני היציאה לשולפורטה, ורנר מבטיח ליוטה שהוא יחזור לזולפוריין בעוד שנתיים כדי לטוס איתה במטוס.

בשולפורטה, ורנר מתחיל לעבוד על טכנולוגיית רדיו לצד פרנק פולקהיימר - סטודנט עדין - בהנחייתו של פרופסור ד"ר האופטמן. פולקהיימר עוזב בסופו של דבר כדי להצטרף לצבא. ורנר מתיידד עם פרדריק, תלמיד טוב לב וחסר תשומת לב שחולשתו מעוררת בו את זעמם של תלמידים אחרים. התלמידים האחרים מכים בסופו של דבר את פרדריק, שהופך לחולה אמנזיה, וכתוצאה מכך נשלח חזרה לביתו בברלין. שנתיים לאחר כניסתו למכון, כאשר ורנר מבקש לעזוב את שולפורטה, ד"ר האופטמן משקר לגבי גילו של ורנר ומשכנע גורמים נאצים לשלוח אותו לשרת בצבא.

ורנר מוצב בחוליית הוורמאכט בראשות פולקהיימר המורכבת מהמהנדס ולטר ברנד ושני חיילים בשם נוימן. החוליה מטיילת ברחבי אירופה, עוקבת אחר אותות אויב בלתי חוקיים ומוציאה להורג את מי שמייצר אותם. ורנר הופך יותר ויותר מאוכזב ממצבו, במיוחד לאחר שהחולייה שלו הורגת נערה צעירה וחפה מפשע לאחר שהוא עקב אחר איתות שגוי. כאשר החוליה מגיעה לסן-מלו, הם עולים על האות של אטיין והם נשלחים לעקוב אחר השידור. ורנר עוקב אחרי האות לביתו של אטיין אבל מזהה את המקור כמי ששידר את תוכניות המדע שהאזין להן בבית היתומים. הוא מתלהב ממארי-לור כשהוא רואה אותה נוסעת למאפיה ואינו חושף את מיקומו של ביתו של אטיין.

קרב סן מאלו ואחריו

כאשר כוחות בעלות הברית הטילו מצור על סן מאלו באוגוסט 1944, מארי-לור תופסת את "ים הלהבות" ומתחבאת במרתף. לאחר שינה והתעוררות למחרת, מארי-לור עוזבת את המרתף לשתות מים. כשפון רומפל נכנס לבית בשביל "ים הלהבות", מארי-לור מתחבאת בעליית הגג. באמצעות המשדר של אטיין, היא מנסה להזעיק עזרה על ידי שידור לעצמה קריאה של גרסת ברייל ל-20,000 מיל מתחת למים לצד תחינות לחילוץ. במהלך זה, פון רומפל מחפש ללא הצלחה בכל הבית לאחר שגילה ש"ים הלהבות" כבר לא מוחבא בדגם של סן-מלו.

בינתיים ורנר, פולקהיימר וברנד נלכדים מתחת לערימת הריסות במרתף לאחר שכוחות בעלות הברית הפציצו את המלון שבו שהו. ברנד נפצע בפיצוץ ומת. ורנר מתקן רדיו בניסיון למצוא עזרה ומגלה את השידורים של מארי-לור. מספר ימים לאחר מכן, פולקהיימר מבין שהם עלולים למות בקרוב ומבקש מוורנר לפוצץ את ההריסות עם רימון יד. לאחר שהם נמלטים, ורנר הולך לביתו של אטיין כדי להציל את מארי-לור ומוצא את פון רומפל, שלהוט למצוא את ים הלהבות. לאחר התמודדות קצרה, ורנר הורג בירייה את פון רומפל ופוגש את מארי-לור. כשהם בורחים מסן-מלו, מארי-לור מניחה את ים הלהבות בתוך מערה סגורה מוצפת במי ים מהגאות ומחזירה את היהלום לאוקיינוס. היא נותנת את המפתח לורנר, ששולח אותה למקום מבטחים. ורנר נתפס ונשלח למרכז פירוז נשק אמריקאי, שם הוא חולה במחלה קשה. לילה אחד, בהתקף דליריום, ורנר עוזב את אוהל בית החולים ובטעות דורך על מוקש גרמני, שהורג אותו באופן מיידי. אטיין משתחרר מפורט נשיונל ומתאחד עם מארי-לור.

30 שנה לאחר מכן, פולקהיימר מוצא את יוטה ונותן לה את חפציו של ורנר בזמן מותו, כולל בית הדגם שהכיל את "ים הלהבות" ואומר לה שוורנר אולי היה מאוהב. יוטה נוסעת לצרפת עם בנה מקס, שם היא פוגשת את מארי-לור בפריז; כעת היא עובדת כביולוגית ימית במוזיאון להיסטוריה של הטבע. מארי-לור פותחת את הדגם ומוצאת את המפתח למערה. הסיפור מסתיים ב-2014 כאשר מארי-לור, כבר בת 86, צועדת עם נכדה מישל ברחובות פריז.

רקע וכתיבה

אנתוני דואר (בתמונה ב-2015) הוא המחבר של "כל האור שאיננו רואים".

לדברי אנתוני דואר, ההשראה הראשונה לספר היה במהלך נסיעה ברכבת בשנת 2004, במהלכה ראה אדם כועס כאשר שיחת הטלפון שלו נותקה לאחר שהרכבת נכנסה למנהרה. דואר חשב שהאיש שכח את ה"נס" של היכולת לדבר עם מישהו מכל העולם באמצעות הטלפון. דבר זה הוביל לכך שהוא חושב על סיפור המתרחש בתקופה שבה דבר כזה ייחשב לנס. לאחר מכן, הוא כתב את שם הרומן. בתחילה, הרעיון היחיד שהיה לו לספר היה ילדה שמקריאה לילד ברדיו. במהלך טיול לצרפת ב-2005, ביקר דואר בסן-מלו והוקסם מהמקום. במיוחד, הוא התעניין במראהו העתיק למרות שהושמד לקראת סוף מלחמת העולם השנייה. דואר ראה בכך "צעד מוקדם" בכתיבת הרומן.

כתיבת הרומן ארכה עשר שנים, שחלק ניכר מהן הושקע במחקר. דואר חקר יומנים ומכתבים שנכתבו ונשלחו במהלך מלחמת העולם השנייה וביקר בגרמניה, פריז וסן-מלו לצורך מחקר נוסף, אם כי מחקר זה הפריע לחוסר יכולתו לדבר צרפתית וגרמנית, והצורך להשתמש בגוגל טרנסלייט כדי לקרוא אותם. למרות זאת, מחקרו של דואר איפשר לו להוסיף פרטים הקשורים לכל אחד מהתיאורים כגון תמלול דיבור נאצי ושמות יצרני רדיו גרמניים.

דואר רצה לכתוב רומן שסיפר סיפור על מלחמת העולם השנייה בדרך חדשה. לפני כן, רבים מסיפורי המלחמה שהוא קרא תיארו את ההתנגדות הצרפתית כגיבורים כריזמטיים ואת הנאצים הגרמנים כמענים מרושעים. הוא החליט לספר סיפור בעל ניואנסים יותר באמצעות הצגת נער צעיר סימפתי בשם ורנר שמוצא עצמו מעורב באופן טרגי בנאציזם בוועד שקו העלילה הצרפתי מתמקד בנכה מוכשרת בשם מארי-לור. אולם כדי לאזן את התיאור האוהד של הנאציזם, כתב דואר את דמותו של ריינהולד פון רומפל בתור הארכיטיפוב הנאצי המרושע שהקוראים יכירו יותר. לדבריו כתיבת הרומן הייתה "מהנה ומתסכלת במיוחד בעת ובעונה אחת", מכיוון שכתב למעלה מ-100 פרקים קצרים שהתחלפו בין נקודות מבט, אותן השווה לבניית בית לדוגמה. בגלל הסגנון הלירי ברומן, דואר הקפיד בכוונה שהפרקים יהיו קצרים כדי להנגישם לקוראים.

סגנון ומבנה

סגנון הכתיבה הוא לירי ופיוטי. הסיפור אינו פשטני והכתיבה נגישה בקלות לקוראים. הרומן מסופר ברובו בזמן הווה, וכל פרק קצר וישיר. לאורך כתיבת הרומן, דואר "מאפשר לפרטים פשוטים לומר הרבה". תיאורי נקודות עניין, כגון שדות קרב וחופים, מפורטים במיוחד, הסיפור מנקודת המבט של מארי-לור משתמש בפרטים חדים ותחושתיים של צליל, מגע וריח.

הסיפורים של מארי-לור ושל ורנר מסופרים בפרקים חלופיים. הנרטיב נע בקצב מהיר של רומן מתח; כל פרק הוא באורך של כמה עמודים, ומציע הצצה לכל אחת מהדמויות ונסיבות חייהן. סיפורי שתי הדמויות מקבילים זה לזה; סיפורה של מארי-לור עוסק בחוויותיה ללא ראייה בעוד שסיפורו של ורנר עוסק בהתרשמותו מהצליל. חלק גדול מהסיפור מתרחש בשנים 1934 ו-1945, עם התמקדות בקרב סן-מלו באוגוסט 1944, שם מתכנסים סיפוריהם של מארי-לור ושל ורנר. לאורך הרומן, קו העלילה עובר בין אירועי קרב סן-מלו לבין האירועים שהובילו אליו. החלק האחרון של הרומן מתרחש בימינו.

נושאים

מוסר ודילמות

הדמויות ברומן הן לרוב מעורפלות מבחינה מוסרית ולא פשטניות; הפרטים שבהם משתמש דואר ברומן מונעים מהקורא לראות את ורנר רק כנאצי מרושע ואת מארי-לור כגיבורה אצילית בלבד. רבות מהדמויות, אפילו הגיבורים, פגומות בצורה כלשהי. מארי-לור מאמינה שהיא לא אמיצה כמו שאחרים רואים אותה ושחווית העיוורון שלה נורמלית עבורה. ורנר מוצג בצורה טרגית; הוא נאבק למצוא רצון חופשי וגאולה כשהוא נאלץ להיכנס לבית ספר צבאי נאצי כדי להימלט מגורל מדכא בכרייה, ובסופו של דבר נאלץ להצטרף לצבא. למרות הצגתו האוהדת, מעשיו כנאצי והסובלנות הגוברת שלו לאלימות אינם מוצדקים, אם כי בסופו של דבר הוא מוצא גאולה כשהוא מציל את מארי-לור.

חלק גדול מהרומן עוסק בנושאים אתיים. הניסיון של גרמניה לכבוש את כל אירופה מוביל לנפילתה בעוד פון רומפל מנסה לרכוש את "ים הלהבות" ומדגיש את סכנות ההחזקה ביהלום המיתולוגי. נושא נוסף הוא אופי ההקרבה; דניאל נותן את "ים הלהבות" למארי-לור כדי לשמור עליה בחיים למרות הקללה שהובילה למעצרו, ורנר נאלץ לסכן את חייו בחוסר רצון למען גרמניה. הרומן עוסק גם בדילמות כמו בחירה מול גורל וזוועה מול כבוד. הדמויות נמצאות בחיפוש מתמיד - עם זה אחר שידורי רדיו אסורים, אחר ים הלהבות, זו את זו - מאתרות נקודות זעירות בכאוס של היקום. הן מחפשות משמעות תוך התמודדות עם המרחב העצום. גורלם תלוי ביכולתם לפעול כאשר נראה שהכול נקבע מראש.

התלהבות מהמדע והטבע

דואר רצה לכתוב רומן שבו תקשורת למרחקים ארוכים הייתה נחשבת לנס, לאחר שקיבל השראה מאירוע במהלך נסיעתו ברכבת. רבות מיצירותיו הקודמות של דואר משחקות על הקסם שלו מהמדע ומעולם הטבע ו"כל האור שאיננו רואים" הוא דוגמה לכך. המדע והעולם הטבעי ברומן, לוקחים על עצמם את התפקיד של העל טבעי בסיפור אגדה מסורתי.

יצורים, גאולוגיה והתקדמות טכנולוגית כמו גלי רדיו מתוארים כפלא מרתק ברומן. מארי-לור מוקסמת מיצורים ימיים כמו החילזון העיוור בעוד שלורנר יש תשוקה למדע וטכנולוגיית רדיו. שם הרומן מתייחס לספקטרום האלקטרומגנטי האינסופי הכולל אור; אי הנראות של רוב הספקטרום האלקטרומגנטי הוא מוטיב נפוץ ברומן ומעניק מרקם וקצב כמו גם מתח, שבין הטבע הבלתי משמעותי והמופלא של האנושות לבין כל המרכיבים הבלתי ניתנים למדידה המרכיבים אותה. כאשר הסיפור מגיע לתחילת המאה ה-21, מופיעה דמות המדמיינת את שפע הגלים האלקטרומגנטיים הזורמים מטלפונים סלולריים ומחשבים.

עיבודים

סדרת טלוויזיה

ראו גם – כל האור שאיננו רואים (סדרת טלוויזיה)

במרץ 2019, נטפליקס וחברת 21 Laps Entertainment רכשו את הזכויות לפיתוח עיבוד טלוויזיוני לרומן, עם שון לוי, דן לוין וג'וש בארי כמפיקים בפועל. בספטמבר 2021 הוכרז כי נטפליקס הזמינה של ארבעה פרקים עם סטיבן נייט כתסריטאי ולוי כבמאי. בסדרה מככבים אריה מיה לוברטי בתור מארי-לור, לואי הופמן בתור ורנר, מארק רופאלו בתור דניאל, יו לורי בתור אטיין, לארס אידינגר בתור פון רומפל ונל סאטון בתור מארי-לור הצעירה. נטפליקס הודיעה שהסדרה תעלה ב-2 בנובמבר 2023.

קישורים חיצוניים

• הספר "כל האור שאיננו רואים", באתר "סימניה"
• כל האור שאיננו רואים, באתר OCLC (באנגלית)

ביקורות

• על "כל האור שאיננו רואים", אריק גלסנר, פורסם במקור במדור לספרות במוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות"
• כל האור שלא נראה, עמיה ליבליך, באתר פסיכולוגיה עברית
• עמיחי שלו, 'כל האור שאיננו רואים': כישרון שהופך לכישלון, באתר ynet, 1 בנובמבר 2015
• דוד רוזנטל‏, קיטש זו לא מילה גסה: "כל האור שאיננו רואים" סוחף ומהנה, באתר וואלה‏, 3 בנובמבר 2015
• אריק גלסנר, על "כל האור שאיננו רואים", המדור לספרות ב"7 לילות" של "ידיעות אחרונות", 9 באוקטובר 2015