כנסיות העץ במרמורש
במחוז מרמורש אשר בצפון רומניה, ביישובים הפזורים על שתי גדות הטיסה, נבנו במהלך השנים כנסיות רבות עשויות מעץ. שמונה כנסיות עץ עתיקות נכללו על ידי אונסק"ו ברשימת אתרי המורשת העולמית.
 | |||
| כנסיית העץ ניקולאה הקדוש מברסנה | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
| מידע כללי | |||
| סוג |
מכלול מבנים  | ||
| מיקום |
מחוז מרמורש | ||
| מדינה |
 רומניה | ||
| מידות | |||
| שטח |
54.976 הקטאר | ||
| קואורדינטות | 47°49′10″N 24°03′21″E / 47.8194°N 24.0558°E | ||
 | |||
  | |||
כנסיית העץ ניקולאה הקדוש מבודשט ז'וסני עריכה
כנסיית "ניקולאה הקדוש" (Sf.Nicolae) (אנ') בכפר בודשט ז'וסני (Budeşti Josani) שבמועצת בודשט (אנ') נבנתה מעץ, בשנת 1643. בשנת 1762 צוירו בה איורים בעלי תוכן חינוכי/מוסרי, לפי השקפות התקופה.
כנסיית העץ פאראסכיווה הקדושה מדסשט עריכה
כנסיית "פאראסקיבה הקדושה" (Sf.Paraschiva) (אנ') במועצת דסשט (Deseşti) (אנ') נבנתה מעץ, בשנת 1770.
כנסיית העץ ניקולאה הקדוש מברסנה עריכה
כנסיית "ניקולאה הקדוש" (Sf.Nicolae) (אנ') ביישוב ברסנה (Bârsana) (אנ') במקום שנקרא ז'בר (Jbâr) נבנתה מעץ, בשנת 1711 על ידי הכומר יואן שטפנקה (Ioan Ştefanca), יחד עם בניו ועוד כפריים. בסביבות שנת 1795 הועברה הכנסייה לתוך הכפר, באמצע בית עלמין בו נקברו קורבנות מגפת דבר קטנה משנת 1742.
ב-1806 צוירו מחדש הקירות הפנימיים על ידי חודור טואדר (Hodor Toader), עם השפעות של בארוק ורוקוקו. הציורים בוצעו על העץ המדורג בעזרת חתיכות אריג מקובעות ומכוסות ברובד של סיד מעובד לפי מנהג התקופה.
כנסיית העץ פאראסקיבה הקדושה מפויינילה איזיי עריכה
כנסיית "פאראסקיבה הקדושה" (Sf.Paraschiva) (אנ') במועצת פויינילה איזיי (Poienile Izei) (אנ') נבנתה מעץ, בשנת 1604.
כנסיית הגבעה ביאוד עריכה
כנסיית הגבעה ביאוד (אנ') נבנתה בכפר יאוד (אנ') על ידי משפחת באלאה (Balea) בתחילת המאה ה-17 והיא עתיקה בכ-100 שנים מהכנסייה השנייה של היישוב, "כנסיית המישור ביאוד", שגם היא מהווה ממצא ארכטקטוני/אומנותי משומר היטב. הכנסייה מייצגת גם את יצירתו של הצבע המקומי הידוע, אלכסנדרו פונחלסקי (Alexandru Ponehalschi).
כנסיית העץ העתיקה על הגבעה ביאוד משכה את תשומת לבם של החוקרים הראשונים, כבר לפני יותר ממאה שנה. בשנת 1900 הוזכרה כאחת הכנסיות היפות ביותר על ידי יואן מיכאי (Ioan Mihalyi) מאפשה (Apşa) בעבודתו "מסמכים ממרמורש מהמאות ה-15 וה-16".
בשנת 1909 אסף יואן ברלאה (Ioan Bîrlea) את הרישומים שבכנסייה לאוספו רב הערך על רישומים בכנסיות העץ של מרמורש. שנתיים מאוחר יותר תיארך טיט בוד (Tit Bud) את ראשית הכנסייה לשנת 1364, בהסתמך על תאריך שמצא על אחת הקורות של עליית הגג וגם על המסורת המקומית והחשיב אותה בכך לכנסייה הישנה ביותר במרמורש. ההיסטוריון ראדו פופה (Radu Popa), בשנת 1970, הציג סימן שאלה על קביעתו של טיט בוד והציע תיארוך אחר, אחרי 1717, מועד הפלישה הטאטארית. ההיסטוריון של האומנות, מריוס פורומב (Marius Porumb), חשב שהכנסייה כנראה מהמאה ה-17 עם שיפוצים מהמאה ה-18. השאלה מפתרה סופית בשנת 1997 כשהחוקר האיסלנדי, אולפור אגרטסון (Ólafur Eggertsson) תיארך מדעית את הכנסייה לעשור השני של המאה ה-17.
כנסיית העץ המלאכים הקדושים משורדשט עריכה
ערך מורחב – כנסיית העץ בשורדשט
כנסיית "המלאכים הקדושים" (Sfinţii Arhangheli), בכפר שורדשט (Şurdeşti) (אנ') היא כנסיית עץ יוונית קתולית עתיקה המתוארכת לשנת 1721. גובה צריח הכנסייה הוא 54 מטרים והגובה הכולל מהקרקע הוא 72 מטרים. הכנסייה נבנתה על ידי הבנאי יון מאקאריה (Ion Macarie). פנים הכנסייה מאויר במחזות תנ"כיים שצוירו על ידי הצבע "שטפאן", שחתם על האיורים.
כנסיית העץ המלאכים הקדושים מפלופיש עריכה
כנסיית "המלאכים הקדושים" (Sfinţii Arhangheli) (אנ') בכפר פלופיש (Plopiş) (אנ') היא כנסיית עץ שנבנתה בשנת 1796.
כנסיית העץ פאראסקיבה הקדושה מרוגוז עריכה
כנסיית "פאראסקיבה הקדושה" (Sf.Paraschiva) (אנ') בכפר רוגוז (Rogoz) (אנ') זו כנסייה שנבנתה מעץ, בשנת 1663.
קישורים חיצוניים עריכה
