כנסיית יוסף הקדוש

כנסיית יוסף הקדוש היא כנסייה קתולית פרנציסקנית השוכנת במתחם בזיליקת הבשורה בלב העיר נצרת. לפי מסורת מימי הביניים, היא הוקמה במקום בו שכן בית המלאכה של יוסף הקדוש, בעלה של מרים, ולפי גרסה מאוחרת יותר ניצב גם ביתו באתר. מסיבה זו היא מכונה גם כנסיית המשפחה הקדושה או כנסיית ההזנה, שכן היא מסמלת את המקום בו ישו גדל וניזון עד בגרותו.

פנים הכנסייה. באפסיס המרכזי מעל המזבח נראה פרסקו המתאר את המשפחה הקדושה
הכנסייה מבחוץ. בחלקה השמאלי ניתן לראות את פסלם של יוסף הקדוש, ישו ומרים.

היסטוריה

עריכה

מתחת לכנסייה התגלו שרידיהם של שלושה בורות מים, פסיפסים, מערות ואסמים המתוארכים למאות הראשונות לספירה. אלה נראים בקריפטה של הכנסייה, והמסורת מייחסת את אחת המערות למקום בו שכן בית המלאכה של יוסף. אף שהנוסע ארקולף אשר פקד את העיר במחצית השנייה של המאה ה-7, היינו לאחר הכיבוש הערבי של ארץ ישראל, העיד על כנסייה שניצבה לצד כנסיית הבשורה הביזנטית[1], הממצא הארכאולגי אינו תומך בכך ששרידים אלה היו חלק מקומפלקס דתי, ובאתר לא תועדו סמלים דתיים[2]. במאה ה-12 קמה באתר כנסייה צלבנית שלא הוקדשה ליוסף הקדוש, והיא נהרסה על ידי הממלוכים. נראה כי המסורת לפיה במקום זה שכן בית המלאכה של יוסף התפתחה בסוף ימי הביניים, והפרנציסקנים רכשו את השטח ב-1754 והקימו בו קפלה אשר הוקדשה לו. הכנסייה הנוכחית הוקמה ב-1914 מעל השרידים הקדומים ושופצה ביוזמת ארכיבישוף הגליל ג'ורג' חכים בשנת 1956.

הקריפטה

עריכה

אל הקריפטה מובילים שני גרמי מדרגות נפרדים - האחד בספינה הימנית של הכנסייה והאחר בספינה השמאלית שלה. בקריפטה השתמרו שרידיה של הכנסייה הצלבנית שנבנתה בצורת צלב וכללה שלוש ספינות ושלושה אפסיסים. האפסיס המרכזי מוגבה מעט ממפלס הקריפטה, ובו מזבח שיש הניצב על עמוד אבן. מעליו תלוי קרוסיפיקס ומסביבו סינתרונון שבו תשעה מושבים פשוטים עשויים עץ ואבן. תקרתו עשויה בצורת חצי כיפה וקבוע בו ויטראז' המתאר את נישואי יוסף למרים. בקריפטה שני ויטראז'ים נוספים המתארים, בדומה לפרסקאות בכנסייה העליונה, את התגלות המלאך ליוסף בחלומו, עת פקד עליו שלא לגרש את מרים לאחר שגילה כי היא הרה, ואת יוסף כשהוא בא בימים. מהספינה המרכזית של הקריפטה מוליכות שבע מדרגות למפלס נמוך עוד יותר, שבו התגלה אגן מרוצף בפסיפס באורך של כשני מטרים ברוחב של מטר בודד.

הכנסייה הנוכחית

עריכה

הכנסייה הוקמה על גבי תוואי הכנסייה הצלבנית בסגנון נאו-רומנסקי, וגם בה שלוש ספינות המסתיימות בשלושה אפסיסים. הספינה המרכזית גבוהה משתי הצדדיות. גגה המחודד עשוי עץ ונתמך בשתי שורות בנות שש קשתות כל אחת. מעל הקשתות קבועים חלונות ובהם ויטראז'ים צבעוניים. גם גגותיהן של הספינות הצדדיות עשויים מעץ והם משופעים. האפסיסים עוטרו בפרסקאות ב-1950, ובכל אחד מהם ניצב מזבח. האפסיס האמצעי גדול משני הצדדים, ובחלקו העליון, מעל קרוסיפיקס גדול, מצויר פרסקו המתאר את המשפחה הקדושה בתקופת ילדותו של ישו. מעל הדמויות נראית רוח הקודש בדמות יונה, ומשני צדדיהן שישה מלאכים הצופים בהן. באפסיס השמאלי נראית המשפחה הקדושה כאשר יוסף היישוב בא בימים, מרים תומכת בו וישו ניצב לידו. באפסיס הימני מתוארת התגלות המלאך ליוסף. במעבר בשמאלי נראה פסל יוסף הקדוש וישו הילד, האוחז בידו בספר ובו רשום "Ite ad Joseph" (לכו אל יוסף), משפט המתקשר אל דברי פרעה עם סיום שבע השנים הטובות. בקיר המערבי של הכנסייה קבועים שני חלונות ובהם ויטראז'ים המתארים את פרנציסקוס מאסיזי ואת מרים.

הכנסייה צמודה למנזר הפרנציסקני שמדרום לה, ובין שני המבנים ניצב מגדל פעמונים רבוע הנושא גג אדום. שתי הקומות העליונות של המגדל מתנשאות מעל גגות הכנסייה והמנזר. בקומה העליונה קבועים חלונות טריפורים ושעון בכל אחד מצדדיו, והקומה שמתחת לה מעוטרת בחלונות ביפורים.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא כנסיית יוסף הקדוש בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ De locis sanctis
  2. ^ "הכנסיות היפות בישראל", דוד רפ, הוצאת מפה, 2011 ISBN 9789655211221