כנסיית קיש

כנסייה היסטורית באזרבייג'ן

כנסיית קישאזרית: Kiş kilsəsi, בגאורגית: გიშის ეკლესია), ידועה ממקורות שונים ככנסיית אלישע הקדוש (באזרית: Müqəddəs Yelisey, בארמנית: Սուրբ Եղիշէ եկեղեցի) או כנסיית אם האלוהים הקדושה (בארמנית: Սուրբ Աստուածածին եկեղեցի),[2] היא כנסייה גאורגית אורתודוקסית, המתוארכת ככל הנראה לתחילת המאה ה-12, ואינה פעילה בגלל היעלמות הקהילה מאז המאה ה-19, אם כי, כמו בשנת 2000, המיסה עדיין נערכת באופן קבוע על ידי כומר גאורגי.[1] היא שוכנת בכפר קיש (Kiş) כ-5 קילומטרים צפונית לשקי באזרבייג'ן.[2] מחקר ארכאולוגי שנערך בשנת 2000 הגיע למסקנה כי היא נבנתה לראשונה ככנסייה גאורגית דיופיזיטית, ולימים הפכה לכנסייה כלקדונית (ארמנית או הכנסייה של אלבניה הקווקזית (אנ')).[1] מחקרים קודמים שיערו שהיא תפקדה בתקופות שונות ככנסייה אפוסטולית אלבנית קווקזית, כנסייה כלקדונית בתוך הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית, ומאוחר יותר ככנסייה אפוסטולית ארמנית.[2]

כנסיית קיש
Müq. Yelisey Kilsəsi
Tanrının Müqəddəs anası Kilsəsi
გიშის ღვთისმშობლის ეკლესია
Սուրբ Աստուածածին եկեղեցի
מבט צדדי על הכנסייה בכפר קיש באזרבייג'ן
מבט צדדי על הכנסייה בכפר קיש באזרבייג'ן
מידע כללי
סוג כנסייה עריכת הנתון בוויקינתונים
שימוש לא פעילה (אין קהילה), אך מיסה נערכת על ידי כומר גאורגי[1]
מיקום קיש (שקי)
מדינה אזרבייג'ןאזרבייג'ן  אזרבייג'ן
זרם הכנסייה הגאורגית האורתודוקסית
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה קרוב לוודאי תחילת המאה ה-12[1] – הווה
קואורדינטות 41°14′56″N 0°53′10″W / 41.248933°N 0.886111°W / 41.248933; -0.886111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

על פי ההיסטוריון הארמני מובסס קגאנקאטוואצי (אנ') מהמאה ה-7 הגיע במאה ה-1 לספירה אלישע הקדוש (אנ'), תלמידו של תדיאוס מאדסה (אנ'), למקום שנקרא גיס (Գիս), ובנה שם כנסייה ודקלם ליטורגיה. הכנסייה הפכה ל"מרכז הרוחני ולמקום ההארה של אנשי המזרח". בדרכו מגיס נרצח אלישע הקדוש ליד המזבח האלילי בעמק זרגוני הקטן על ידי אלמונים.[3] ההיסטוריון הארמני בנושא אדריכלות סמוול קרפטיאן (אנ'),[4] נראה כי המיקום הגאוגרפי של קיש אינו תואם את זה שתיאר קגאנקאטוואצי. קרפטיאן מאמין כי הוא זיהה את גיס ככפר בומן/בום (Bomen/Bum), 60 קילומטרים דרומית-מזרחית לקיש,[2] במחוז גבלה.

לטענת היסטוריוגרף גאורגי, במאה העשירית, הצטרפה אוכלוסיית קיש לכנסייה האורתודוקסית הגאורגית (כלקדוניזם). כנסיית קיש הפכה למגורים של בישוף גאורגי, שפעל עד המאה ה-17.[2] עד שרוסיה השתלטה על האזור, היו בכפר קיש אוכלוסייה של בני אודי.[5] על פי ההיסטוריון האמריקאי ממוצא ארמני רוברט ה. היוסן (אנ'), נראה כי שפת האודי (אנ') הייתה נפוצה בצפון הנהר קורה עד המאה התשע עשרה, ונראה כי האוכלוסייה הארמנית הגיעה יחסית מאוחר. בעוד ארמנים רבים ללא ספק התיישבו שם בבריחה מהפלישות הטורקו-מונגוליות, רבים נוספים הגיעו לאזור עם בואם של הרוסים בתחילת המאה התשע עשרה.

הנסיך וקושטי בגראטיוני (אנ'), היסטוריון וגאוגרף גאורגי מהמאה ה-18, מביא הערות מעניינות על הכפר קיש ועל הכנסייה שנמצאת בו: "גישי שוכנת למרגלות ההרים, היא הייתה שייכת לנסיכות של צוקתי והייתה לה כנסייה עם כיפה גדולה, שהייתה כפופה לבישוף של אליסני, צוקתי ושכיחי".

מחקר ותיארוךעריכה

בשנים 2000–2003 מימן משרד החוץ הנורבגי (אנ') פרויקט משותף בין אוניברסיטת אזרבייג'ן לארכיטקטורה ובנייה (אנ') לבין המיזם ההומניטרי הנורווגי (Norwegian Humanitarian Enterprise) לצורך מחקר ושחזור של כנסיית קיש. ד"ר וילייט קרימוב מהמכון לארכאולוגיה ואתנוגרפיה של באקו שימש כמנהל החפירות, והיועץ הארכאולוגי של הפרויקט היה ביורנר סטורפיל (Bjørnar Storfjell).[6] תיארוך פחמן-14 של חפצים שונים שנמצאו באתר הראה כי אתר פולחן שנמצא מתחת למזבח הכנסייה מתוארך לכ-3000 לפני הספירה, ואילו בנייתו של בניין הכנסייה הקיים מתוארכת למאה ה-12 לערך (בין 990–1160).[1]

לא ניתן לתארך את מבנה הכנסייה הקיים לימי אלישע הקדוש, אך העדויות הארכאולוגיות מוכיחות כי הכנסייה נמצאת באתר פולחן עתיק. מאוד לא סביר שאלישע הקדוש בנה בקיש כנסייה במשמעות המודרנית של מילה זו. גם אם הוא היה קיים, נראה שהוא בנה רק את המזבח או השתמש במבנה פולחן אלילי קיים.

ביורנר סטורפיל הצהיר כי ישנן עדויות ברורות לכך שכנסייה זו נבנתה ככנסייה דיופיזיטית.[1] בחפירות התברר כי הכנסייה מייצגת שתי תקופות שימוש שונות, עם שני מפלסי רצפה תואמים שונים באזור המקום המקודש.[1] המקום המקודש (אזור המזבח, בו מכהן הכומר) מוגבה מעט בהשוואה לספינה משקף מבט דיופיזיטי על טבעו של ישו (ישו נתפס כאלוהי ואנושי באותה זמן), ואילו מקום מקודש גבוה יותר אופייני לכנסייה מונופיזיטית (ישו נתפס כאלוהי בלבד).[1] הכומר המכהן נתפס כנציגו של ישו, והגישה הכריסטולוגית משקפת את מידת הקרבה של הכומר למתפללים.[1] בקיש, מפלס הרצפה של המקום המקודש הועלה במהלך תקופת שימוש שנייה מ-30–40 סנטימטרים בלבד לכמטר אחד מעל לספינה. על פי סטורפיל, האדריכלות של האפסיס של הכנסייה המקורית בקיש מעידה על כריסטולוגיה דיופיזיטית, ומכיוון שהכנסייה הגאורגית הייתה הכנסייה הדיופיזיטית היחידה שהייתה קיימת בקווקז בסוף ימי הביניים, נראה סביר להצביע על כך שכנסיית קיש נבנתה בתחילה ככנסייה גאורגית ובהמשך השתלטו עליה המונופיזטים.[1] באותה תקופה ייצגו את הדוקטרינה המונופיזיטית באזור שתי כנסיות: הכנסייה הארמנית והכנסייה האלבנית של הקווקז, האחרונה אימצה את המונופיזיטיזם במהלך המאה השמינית.[1] סטורפיל טוען כי עליית רצפת המקום המקודש במטר אחד מעל מפלס רצפת הספינה התרחשה במאה ה-17, בשליטת הכנסייה האלבנית של הקווקז.

גלריהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כנסיית קיש בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Storfjell, Bjørnar. "The Church in Kish: Carbon Dating Reveals its True Age". Azerbaijan International (Spring 2003 (11.1)). Los Angeles and Baku. עמ' 33–39. 
  2. ^ 1 2 3 4 5 Karapetian, Samvel. "Kish". Research on Armenian Architecture. 
  3. ^ Movses Kaghankatvatsi. History of Albania. Book 1, Chapter VI
  4. ^ Georgians, Armenians Row Over Vanishing Monuments
  5. ^ Игорь Кузнецов, "Удины".
  6. ^ Bjornar Storfjell