כעך
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: כתוב כמו אוסף ידיעות על בייגל.
| |
כַּעַךְ (הקרוי בקרב דוברי העברית גם בשמו בשפות אחרות: בֵּיְגְל או בֵּיְגָּלֶה) הוא לחם בצורת טבעת העשוי מקמח חיטה.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
yeast bread, Baranki, מזון  |
| מוצא |
פולין |
| גבינות | |
| צורה |
טורוס |
  | |
הכעך עשוי מבצק שמרים, ונוצר בצורה של טבעת בגודל של יד, אשר מבושל בסירופ קל לקבלת ציפוי כהה באפייה שנעשית לאחר מכן. הקרום שמתקבל כהה וקשה, אך תוך הכעך אמור להיות רך. למאפה ניתן להוסיף בצל, שום, ביצים, קמח שיפון או חיטה מלאה, מחמצת שאור ועוד. את המאפה נוהגים לצפות בזרעים שונים, כמו פרג ושומשום.
במקור היה הכעך מאכל נפוץ בקרב יהודי מזרח אירופה. רבים טוענים, שהוא הומצא בפולין, כשמהגרים יהודים שנמלטו מהפרעות ומהדיכוי לקחו איתם בייגלים למקומות החדשים. במשך שנים הבייגל נעשה, נמכר ונאכל רק בקרב הקהילות היהודיות.[1]
בסוף המאה ה-19 הגיעו יהודים רבים ממזרח אירופה לאמריקה והביאו איתם את הבייגל. בשנת 1910 הוקם ארגון "אופי הבייגל המקומי" באמריקה, שבו הוחלט שהחברות בו והלימוד של אפיית הבייגל תעבור בירושה בלבד. בני האופים למדו מהוריהם את מלאכת האפייה של הבייגל במשך חודשים. עבודת הכנת הבייגל הייתה איטית וקשה והרווחים היו נמוכים.
אחרי מלחמת העולם השנייה, הבייגל הפך לפופולרי במיוחד בארצות הברית, קנדה ובבריטניה.
בשנת 1960 המציא דן תומפסון את המכונה הראשונה להכנת בייגל.
בארוחת בוקר אנגלית אוכלים בייגל עם לקס (סלמון כבוש במלח) וגם או רק עם גבינת שמנת.
בימינו אפשר להשיג בייגל קפוא או טרי, בחנויות, ואפשר גם לקנותו טרי, בדוכנים או מידי מוכרי רחוב. בארצות הברית קרוי הכעך Jewish Bagel (בייגל יהודי), ואילו בישראל נמכר "בייגל אמריקאי", הנבדל מהכעך הנפוץ בישראל במידותיו ובאווריריותו.
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- עמליה רוזנבלום, ניו יורק, כשבלחם היה חור, באתר nrg, 28 ביוני 2001
- דורעם גונט, לחם חוק, באתר הארץ
- איתמר קרמר, איך הפך הבייגל לאייקון יהודי בארצות הברית, בלוג באתר בית התפוצות, אוקטובר 2019
- כעך, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)