קובריג

מאפה פריך, דומה לבייגלה בצורתו, אך עובר הכנה שונה במקצת (הבצק של הבייגל מורתח קצרות לפני האפייה - הקובריג לא)

קובריגרומנית: Covrig) או סימיטטורקית: Simit) הוא לחם פריך, דומה לבייגלה בצורתו, אך עובר הכנה שונה במקצת (הבצק של הבייגלה מורתח קצרות לפני האפייה - הבצק של הקובריג לא).

קובריג
מאכלים
סוג לחם, מזון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים קמח עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סימיט טורקי עם שומשום ליד סימיט עם זרעי פרג

ברומניה קיימת תרבות שלמה סביב הקובריג לסוגיו השונים (קוֹבְריג ביחיד, קובריג'י ברבים). בכל רחוב מסחרי יש חנויות לממכר קובריגים הקרויות בשם "סימיג'ריה" (simigerie), שם הנגזר מה"סימיט" הטורקי או "קובריגריה" (covrigărie), שם הנגזר מה"קובריג" הבולגרי, הן בצורת שלובית (בייגלה) והן בצורת טבעת עבה, הן פשוטים, בתוספת זרעוני שומשום או פרג והן במילויים שונים, כגון זיתים, שוקולד ועוד. ליד כל חנות כזאת, המצוידת בחלון ממכר קטן ובשלט המציין את סוגי הקובריגים השונים ומחיריהם, מתעכבים קונים רבים וממשיכים בדרכם תוך אכילת הקובריג הטרי מתוך שקית הנייר, ולעיתים אף נושאים עמם מחרוזת של קובריגים בצורות ובגדלים שונים. עם זאת, מסורת הבייגל טוסט המקובל בישראל איננה מוכרת שם כלל.

הרומנים חוגגים ב-26 באפריל את יום הקובריג[1]. ב-2014, ברומניה היו רשומות כארבעת אלפים סימיג'ריות, 480 מתוכן בבוקרשט[2]. במטבח הטורקי מקובל להגיש סימיט בצירוף כוס תה, ריבת פירות או גבינה.

היסטוריה

עריכה

אין ודאות לגבי מקור הקובריגים, אך מרבית ההיסטוריונים מסכימים, שהם הומצאו על ידי נזירים גרמנים. על פי "היסטוריית המדע והטכנולוגיה" מאת Bryan Bunch ו-Alexander Hellemans הקובריג הומצא בשנת 610 על ידי נזיר איטלקי, כדי לתגמל בו ילדים שלמדו את התפילות וכונה Pretiola. ייתכן שאיור מהמאה ה-12, מאלזס, בשם Hortus deliciarum מציג לראשונה קובריג[3].

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא קובריג בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה