כפר איזון

כפר טיפולי לצעירים בישראל

כפר איזון הוא כפר טיפולי לצעירים הממוקם בסמוך לקיבוץ שדות ים. הכפר מיועד לצעירים שעברו משבר נפשי חד-פעמי וקצר מועד. בדרך כלל, על רקע "הטיול שאחרי הצבא", במזרח הרחוק או בדרום אמריקה, ומתוך רצון לחוות חוויות רוחניות. לעיתים רבות מדובר בתחלואה כפולה כלומר במשבר נפשי שמלווה בשימוש בסמים.

כפר איזון
כפר איזון - מבט כללי מכיוון הכניסה הדרומית, 2021
כפר איזון - מבט כללי מכיוון הכניסה הדרומית, 2021
כפר איזון - מבט כללי מכיוון הכניסה הדרומית, 2021
מידע כללי
סוג בית חולים פסיכיאטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום שדות ים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים חיליק מגנוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה ?–2001
תאריך פתיחה רשמי 2001 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°29′02″N 34°53′25″E / 32.483950478969°N 34.89034042792°E / 32.483950478969; 34.89034042792
www.izun.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרציונל להקמת הכפר עריכה

הכפר נוסד ב-2001 על ידי מטפלים, מתנדבים ואנשי-צבא במילואים שזיהו את התופעה החדשה של עלייה בהיקף המשברים הנפשיים אצל צעירים שיוצאים לטיולים ארוכים אחרי שירותם הצבאי. בין היוזמים את הקמת הכפר היו עמרי פריש (מנהל הכפר במשך תקופה ארוכה) וחיליק מגנוס.[1] עד להקמת הכפר פעלו שני סוגי מוסדות בלבד בחברה הישראלית: מצד אחד, בתי חולים לבריאות נפש ומרפאות לבריאות נפש, ומצד אחר, מוסדות לגמילה מסמים. כבר בשנות ה-80 של המאה ה-20, התחילה להתפתח תופעת התרמילאות בקרב צעירים אחרי צבא. הסתבר, כי רבים מהתרמילאים משתמשים בסמים מסוגים שונים וכמה מאות מהם, מדי שנה, נזקקים לטיפול ואף לאשפוז. כמו כן, קיימת אוכלוסייה נוספת של משתתפים במסיבות טבע ובמועדונים, שגם בקרבה משתמשים בסמי הזיה, שחלקם נפגעים ונזקקים לטיפול. לכן, עלה הרעיון להקים מסגרת טיפולית מיוחדת שאינה מתמקדת בנפגעי נפש שזקוקים לטיפול ארוך טווח ואינה מטפלת במכורים לסמים שזקוקים לגמילה, והיא - כפר איזון.

הטיפול בכפר איזון מתבסס על שהייה קצרת-מועד של צעירים בכפר, שאחריה משתלבים הצעירים שוב ב"זרם המרכזי" של החברה. מדובר על תקופה של כ-4–5 חודשים. הכפר הוא מסגרת טיפולית פתוחה, שמבוססת על רצונם של המטופלים לשהות בו. המדריכים הכפר הם צעירים שמכירים מניסיונם הם את החוויות שעברו המטופלים לפני פרוץ המשבר הנפשי. תפיסת הטיפול היא תפיסה הוליסטית המשלבת גישות טיפול מערביות וגישות טיפול מזרחיות, ומנסה לפעול בו-זמנית על הגוף ועל הנפש.

העקרונות של הטיפול בכפר עריכה

לטיפול בכפר איזון יש ייחודיות לעומת הטיפול במסגרות אחרות:

  • המאפיינים החברתיים של השוהים בכפר - צעירים בלבד (בגילאי 20–40), בעלי רקע נורמטיבי (סיימו בית ספר תיכון, בעלי תעודת בגרות, לאחר שירות צבאי מלא, התנסו בעבודה, מתכננים ללמוד לימודים אקדמאיים וכו').
  • הסביבה הפיזית של הטיפול - הכפר ממוקם בין דיונות על שפת הים. האווירה מרגיעה ומזכירה את חופי סיני.
  • "פתיחות" - הצעירים השוהים בכפר עושים זאת מבחירה שלהם. אין גדרות, חומות ושומרים כפי שנהוג במוסדות אחרים לאוכלוסיות מיוחדות.
  • מסגרת קבוצתית - הצעירים משויכים לקבוצה קטנה יחסית בת כ-20 איש. ההשתייכות לקבוצה מאפשרת קבלת תמיכה ועזרה מחברי הקבוצה, שכולם מתמודדים עם אותו סוג של בעיות.
  • תקופת טיפול קצרה - משך השהות של המטופלים אינו עולה על 5 חודשים. כך נמנעת ההתרגלות של המטופלים לנורמות מוסדיות שיקשו עליהם להשתלב מחדש בחברה החיצונית לאחר יציאתם.
  • היעדר רישום פורמלי ומניעת סטיגמה - לאחר יציאתם מהכפר למטופלים אין סטיגמה כפי שיש פעמים רבות לבוגרי מוסדות לבריאות הנפש, ואין גם רישום פורמלי על שהייתם במוסד לבריאות נפש.

מידת ההצלחה של הטיפול בכפר עריכה

באתר של כפר איזון מדווחות תוצאות חיוביות של דו"ח בדיקה שערך מכון מחקר חיצוני (מכון מרטנס-הופמן) לגבי תוצאות השהייה בכפר על המטופלים:

  • ניתוח תיקי הבוגרים (דוח הבדיקה, עמ' 85, מצוטט באתר) העלה כי:
    • 24% החלימו ועזבו את הכפר ללא סימפטומים נראים לעין של פתולוגיה נפשית.
    • 31% הוגדרו כסובלים ממחלת נפש, אך יש אצלם הפוגה בתסמינים.
    • 39% חוו שיפור חלקי במצבם.
    • 6% לא חל שום שיפור.
  • בהיבט התפקודי-התנהגותי נמצא כי: "רוב הבוגרים שבו למסלול חיים עצמאי, הכולל השתלבות בתעסוקה או במסלולי השכלה גבוהה, פיתוח תוכניות לעתיד והצבת מטרות נורמטיביות לבני גילם" (עמ' 87).
  • בהיבט הרגשי-קוגניטיבי, שמסקנותיו התבססו על ראיונות עם הבוגרים של הכפר, עלה כי זו היא אחת ההצלחות של התהליך הטיפולי בכפר. בקרב הבוגרים נמצא שיעור גבוה של סגנון התמודדות משלב, לעומת קבוצת הביקורת (עמ' 91).
  • הורי הבוגרים שרואיינו, הביעו הערכה לפעילות הכפר. רובם מתארים את הכפר כגלגל הצלה עבורם וכנקודת אור בחשכת המשבר (עמ' 94).
  • הבוגרים שרואיינו למחקר ציינו, כי מצאו בכפר מענה לבעיותיהם בתקופת המשבר. חלק מן הבוגרים נוהג לבקר בכפר מדי פעם, חלקם להמשך טיפול ומעקב וחלקם סתם כך" (עמ' 95).

הצד הכלכלי של פעילות הכפר עריכה

הכפר פועל במימון חלקי של משרדי הרווחה, הבריאות והביטחון, וכן נתמך על ידי הרשות הלאומית למלחמה בסמים. בנוסף, קיימת אגודת ידידים של הכפר המונה כמה עשרות אנשי-עסקים, אישי ציבור ואנשים ממקצועות בריאות הנפש, שתפקידה הוא סיוע בגיוס תרומות לפעילות בכפר. השהות בכפר ממומנת בדרך-כלל על ידי משפחותיהם של המטופלים, אך בכפר פועלת ועדת הנחות המעניקה הנחות במחיר האשפוז למשפחות מעוטות אמצעים.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כפר איזון בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "אודות" באתר של כפר איזון, באתר כפר איזון