כפר טבי

כפר טבי הוא שמה של עיירה יהודית חשובה מתקופת המשנה והתלמוד תחומי העיר לוד, כיום באתרו של מושב כפר דניאל. משמעות השם "טבי" בארמית היא -טוֹבִים; צְבָאִים

העיירה נזכרת מספר פעמים במקורות חז"ל בקשר לדור חכמי יבנה, ובפרט רבי אליעזר ורבי עקיבא, ומצוין כי שכנה בסמוך ממזרח לעיר לוד. בכפר טבי החזיק רבי אליעזר בן הורקנוס בכרם. בתוספתא ובתלמוד הבבלי מובא מעשה, לפיו ביקש רבי אליעזר להפקיר כרם זה לעניים על מנת שיוכלו להעלות את בציר נטע רבעי לירושלים, בהתאם להלכה לפיה בתחום שמירושלים עד לוד במערב יש להעלות את הפירות עצמם לירושלים, אולם רבי יוחנן בן זכאי פטר אותו מכך הואיל וכבר נחרב הבית: ”כרם רבעי היה לו לרבי אליעזר במזרח לוד בצד כפר טבי ובקש להפקירו לעניים, אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליך חבריך והתירוהו”.

כפר טבי נזכרת גם בתלמוד הירושלמי לעניין אפשרות כי פוסק הלכה יפסוק על פי דעת הרוב ובניגוד לעמדתו, וזאת אגב מעשה שאירע ביחס לגלוסקמה מלאת עצמות מכפר טבי שהובאה לבית הכנסת בלוד, ורבי עקיבא וחכמים נדרשו לשאלה האם יש בה משום טומאת אוהל: ”מעשה שהביאו קופה מליאה עצמות מכפר טבי והניחוה באוויר בית הכנסת בלוד, ונכנס תודרוס הרופא ונכנסו כל הרופאים עמו, אמר תודרוס הרופא אין כאן שדרה ממת אחד ולא גולגולת ממת אחד. אמרו הואיל ויש כאן מטהרין ויש כאן מטמאין נעמוד על המניין, התחילו מרבי עקיבה וטיהר, אמרו לו הואיל והיית מטמא וטיהרת - טהור”.

במפת מידבא מהתקופה הביזנטית מצוין בסמוך ללוד, בכיוון דרום מזרח, יישוב בשם עין טבה (ENETABA).

באופן מסורתי, זוהה כפר טבי עם ח'רבת כפרטא, הנמצאת בסמוך לכביש מס' 1, בין המושב משמר איילון ובין קיבוץ שעלבים (במפות - "חרבת כפר טוב"). על סמך כתבי הקדש עות'מאנים מהמאה ה-16, המבחינים בין כפרטא לבין כפר טאב, ועדותו של קלרמון גנו בן המאה ה-19, זוהה האתר מחדש עם ח'רבת כפר טאב הסמוכה, שלימים הוקם עליה כפר דניאל.

לקריאה נוספת

• זאב וילנאי, אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עמ' 3747, הערכים "כפר טבי" ו"כפר טוב".
• המעשה בכרם שבכפר טבי בפירוש שטיינזלץ.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל ובנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.