משמר איילון
משמר איילון (מִשְׁמַר אַיָּלוֹן) הוא מושב השוכן בשפלת יהודה, הנמצא בתחום המוניציפלי של מועצה אזורית גזר ומשתייך לתנועת המושבים.
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | גזר |
| גובה ממוצע[1] | 136 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1] | |
| - אוכלוסייה | 573 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 1.8% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   משמר איילון  באדום - משמר איילון בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
9 מתוך 10 |
היסטוריה עריכה
המושב נוסד בשנת 1949, בסמוך לקו הגבול הירדני, שעבר באותה עת בלטרון (כ 5 ק"מ בכיוון דרום-מזרח), על ידי גרעין של השומר הצעיר שהתארגן כבר ב-1948 בצ'כוסלובקיה[3]. תחילה יישב הגרעין בבתי הכפר הערבי הנטוש אל קובאב.[4] ב-1952 עברו המתיישבים לבתים שנבנו עבורם בסמוך. כל מתיישב קיבל חלקה של 6 דונם, בה בית, רפת, לול וגן ירק. את התוצרת החקלאית שיווקו באמצעות תנובה[5]. בשנים הראשונות תושבי אל קובאב, שברחו ושכנו במחנה פליטים סמוך ללטרון היו מסתננים לאזור בעיקר במטרה לגנוב תוצרת חקלאית. ב-1952 הוקם בסמוך היישוב משמר איילון א' ששמו שונה אחר כך לכפר בן נון[5]. שם היישוב "משמר איילון" נקבע בדצמבר 1949, מאחר שהוא נמצא על תוואי הדרך ההיסטורית בין יפו לירושלים וצופה על צופה על עמק איילון[6].
בסוף 1952 הוכרז על פרויקט אגם "משמר איילון", על ידי הקמת סכר בשפך נחל נחשון לנחל איילון. האגם, מכיל עד כ-25 מיליון מטרים מעוקבים של מים, שימש, עם השלמת קו ירקון—נגב, כאגם מווסת במפעל העברת מי הירקון להשקיית הנגב. בנוסף שמשו מימי האגם לצורכי השקיה של שטחי החקלאות באזור. מטרה נוספת שלו הייתה מניעת שספונות בוואדי מוצררה בתל אביב, שהציף כל חורף את שכונות התקווה, מונטיפיורי ונחלת יצחק[7]. הסכר הושלם בקיץ 1954[8].
כביש 424 העובר במושב, היווה ציר תנועה מרכזי לירושלים בין 1967 ועד לסוף שנות ה-70, עת סיום סלילתו של כביש 1. כיום מהווה הכביש אזור רכיבה מועדף לרוכבי אופני כביש. ב-1954 חובר המושב בכביש לקיבוץ שעלבים הסמוך, באותה עת המשכו של כביש 424 היה בשטח ההפקר שבמובלעת לטרון והיה חסום[9].
בצדו המזרחי של המושב נמצא יער משמר איילון, שנשתל על חורבת הכפר הערבי הנטוש אל קובאב.
אופי היישוב עריכה
משמר איילון מציע לתושביו חיי קהילה משותפים, אורח חיים באווירה כפרית, טבע עשיר וסמיכות לאתרים היסטוריים - מקראיים (תל גזר). המושב מונה כ-500 תושבים, העוסקים במקצועות חופשיים או באחד מענפי החקלאות הפעילים במושב – גידולי שדה, נבטים, רפת בקר ומטעי זיתים.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של משמר איילון
מסתננים, בעקבות ההתקפה על מושב משמר אילון, יומני כרמל, יוני 1953 (התחלה 1:43)- אהרן דולב, על משמר שטח ההפקר, מעריב, 15 ביוני 1956
- צו פינוי נגד מתיישב במשמר איילון, הארץ, 29 בינואר 1958
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ה"דור" מגן על עוזבים של מושב על גבול המדינה, על המשמר, 8 ביוני 1950
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 263.
- ^ 1 2 א אגמון, במרחק שני קילומטרים מלטרון....אחד המקומות היפים בארץ - אלמלא הגבול הקרוב, הַבֹּקֶר, 8 ביולי 1953
- ^ שמות חדשים ליישובי הפרוזדור, על המשמר, 26 בדצמבר 1949
- ^ אגם השקאה יחפר בעמק איילון, הצופה, 27 בנובמבר 1952
- ^ הוחל השלב האחרון בהשלמת הסכר באגם משמר איילון, זמנים, 25 ביולי 1954
- ^ יסללו כבישי גישה בעמק איילון, הארץ, 6 בספטמבר 1954