פתיחת התפריט הראשי

כריס רוק

שחקן אמריקאי
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: לשון.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

כריסטופר יוליוס "כריס" רוק השלישיאנגלית: Christopher Julius "Chris" Rock III; נולד ב-7 בפברואר 1965) הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה, קומיקאי, מדבב, תסריטאי, במאי ומפיק קולנוע אמריקאי.

כריס רוק
Chris Rock WE 2012 Shankbone.JPG
לידה 7 בפברואר 1965 (בן 54)
אנדרווס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תסריטאי, במאי קולנוע, קומיקאי, שחקן קולנוע, שחקן טלוויזיה, מדבב, מפיק קולנוע, מנחה טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
http://www.chrisrock.com/
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רוק הוא אחד הסטנדאפיסטים הפוריים ביותר בארצות הברית, כמו כן, החל את דרכו בסדרת המערכונים "סטרדיי נייט לייב", לאחר מכן המשיך להופיע בסרטים ובסיטקומים רבים. כמו כן, הוא כותב את רוב תסריטי סרטיו.

ביוגרפיהעריכה

כריסטופר יוליוס רוק השלישי נולד בעיר אנדרווס, קרוליינה הדרומית, ארצות הברית. זמן קצר לאחר לידתו עברו הוריו לשכונת קראון הייטס, בברוקלין ניו יורק. כעבור כמה שנים הם עברו להתיישב באזור המעמד הפועלים בבדפורד-סטיבסנט בברוקלין. אמו, רוזלי (לבית טינגמן), הייתה מורה ועובדת סוציאלית לנכים נפשית; אביו, יוליוס רוק, היה נהג משאית ושליח עיתונים. רוק למד בבתי ספר של לבנים בעיקר בברוקלין, שם סבל מהצקות ומכות מצד תלמידים לבנים. ככל שהתבגר, הבריונות החמירה והוריו של רוק הוציאו אותו מבית הספר התיכון ג'יימס מדיסון. הוא נשר לחלוטין מהתיכון, ורק לאחר מכן קיבל ת תעודת הבגרות שלו. רוק עבד אז בעבודות מזדמנות במסעדות מזון מהיר שונות. אביו של רוק, יוליוס נפטר בשנת 1988 לאחר ניתוח כיב פפטי שהסתבך. אחיו הצעירים של רוק, טוני, קני וג'ורדן נמצאים גם הם בתחום הבידור. אחיו למחצה הגדול, צ'ארלס, נפטר בשנת 2006 לאחר מאבק ממושך באלכוהוליזם. רוק אמר שהוא הושפע מסגנון ההופעה של סבו, אלן רוק, מיסיון במקצועו. סבא רבא של רוק, יוליוס קיסר טינגמן, היה עבד במשך 21 שנה לפני ששירת במלחמת האזרחים האמריקנית כחלק מהכוחות הצבעוניים של ארצות הברית. במהלך שנות ה-40 עבר סבו של אביו של רוק מקרוליינה הדרומית לניו יורק כדי להיות נהג מונית ומטיף דת.

בתוכנית העוסקת באפרו-אמריקאים בשם "African American Lives 2" ב-2008 של ערוץ PBS, נערך מחקר מקיף על מוצא משפחתו של רוק ואף נערכה לו בדיקה גנטית שמצאה כי מוצאו הוא מקבוצת האודֶמה מצפון קמרון.[1]

קריירהעריכה

קריירה מוקדמתעריכה

רוק החל לעשות סטנד-אפ בשנת 1984 במועדון הסטנדאפ "Catch a Rising Star" בניו יורק. לאט לאט הוא הרחיב את מעגל הקומדיה שלו כאשר זכה לתפקיד בסרט "אני אתפוס אותך פראייר" ב-1988 ולתפקיד בסדרת הטלוויזיה "מיאמי מחלק מוסר" ב-1987. אדי מרפי צפה בו בעת שעשה סטנד-אפ, והשניים הפכו לחברים ומרפי חנך את הקומיקאי הצעיר בעקבות כך העניק לרוק את תפקידו הקולנועי הראשון בסרט "השוטר מבוורלי הילס 2" משנת 1987.

סאטרדיי נייט לייב ולאחר מכןעריכה

בשנת 1990 הצטרף רוק לחבר צוות הקאסט בתוכנית המערכונים הפופולרית "סאטרדיי נייט לייב". הוא וצוות השחקנים החדש כריס פארלי, אדם סנדלר, רוב שניידר ודייוויד ספייד התפרסמו בתור "הילדים הרעים של ה-SNL". בשנת 1991 הוא הוציא את אלבום הקומדיה הראשון שלו, Born Suspect, וגם זכה לשבחים על תפקידו כמכור לקראק בסרט "עיר החטאים". השתתפותו ב-SNL העניקה לרוק חשיפה לאומית.

עם תכנונים לעזוב את סאטרדיי נייט לייב אחרי עונת 1992-93, רוק "פוטר" למעשה מהתכנית. בסתיו של 1993 הוא הופיע בשישה פרקים של תוכנית המערכונים האפרו-אמריקאית "לחיות בצבעים" ברשת FOX ככוכב אורח. התכנית בוטלה חודש לאחר מכן. באותה שנה כיכב רוק בקומדיה דלת התקציב "סי.בי. 4" שגם כתב לה את התסריט, שהרוויחה באולמות הקלנוע 18 מיליון דולר לעומת התקציב שלה בסך 6 מיליון דולר.

בשנת 2012 שיחק בתפקיד ראשי בדרמה הרומנטית "למה לצפות כשאתם מצפים" לצד ג'ניפר לופז וקמרון דיאז.

בשנת 2015 התארח בעונה השנייה של סדרת הדרמה "אימפריה" בתפקיד העבריין פרנק גאתרס, בכיכובם של טרנס הווארד וטראג'י פ. הנסון.

רוק הנחה את טקס פרסי אוסקר ה-77 בשנת 2005 ואת הטקס ה-88 שנערך ב-28 בפברואר 2016. והנחה את טקס פרסי ה-BET ה-14 שנערך ב-2014. רוק גם הנחה את טקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV. בשנים 1997, 1999 ו-2003.

עבודת בימויעריכה

בשנת 2003 ביים את סרטו הראשון "ראש המדינה", סרט קומדיה אותו גם כתב והפיק וכיכב בתפקיד הראשי לצד ברני מק. הסרט עשה רווח של 38.6 מיליון דולר לעומת תקציב של 35 מיליון דולר.

בשנת 2007 ביים את סרטו השני "אני חושב שאני אוהב את אשתי", קומדיה רומנטית ששוב פעם חזר לכיסא התסריטאי (לצד לואי סי. קיי.) והמפיק וככוכב הראשי של הסרט, לצידם של קרי וושינגטון, ג'ינה טורס וסטיב בושמי. הסרט הינו רימייק לסרט צרפתי של הבמאי אריק רוהמר משנת 1972.

בשנת 2014 ביים וכתב את סרטו השלישי, "חמשת הראשונים" (Top Five), בהשתתפותם של רוזריו דוסון, קווין הארט, לזלי ג'ונס ודאג סטנהופ.

סטנד-אפעריכה

במופעיו רוק מתקיף את נושאים בוערים בחברה האמריקנית: פיקוח על נשק, מתח בין גזעי, נישואים חד מיניים, מדיניות ה"אפס סובלנות" בנושא הסמים ועוד. רוק עורר את זעמם של מספר קבוצות אפרו-אמריקניות בארצות הברית עקב השימוש הנרחב שלו במילה "ניגר" והתקפותיו על כל מה שרקוב ובעייתי בתוך החברה האפרו-אמריקנית.

חדשנותו של רוק היא בכך שהוא מבקר בעיקר את החברה האפרו האמריקאית על מצבה הקשה ולא מייחס את רוב האשמה לחברה האמריקאית הלבנה כפי שעושים קומיקאים שחורים אחרים דוגמת דייב שאפל. הקטע המוכר ביותר של כריס רוק הוא מתוך הופעת Bring the pain שבו הוא מבדיל לכאורה בין אפרו אמריקאים "שחורים" ל"כושים" ובו הוא מבקר את שולי החברה האפרו האמריקאית על הזנחת ילדיהם, ביצוע פשעים ובורות.

רוק הופיע בספיישלי הסטנד-אפ משלו לרשת HBO. הוא מיודד עם הקומיקאי ג'רי סיינפלד.

רוק הופיע בישראל במופע סטנדאפ שנערך ב-9 בינואר 2018 בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב[2].

השקפות פוליטיותעריכה

כריס רוק מאוד מעורה בפוליטיקה האמריקאית. בהופעות הסטנד-אפ שלו הוא קורא לציבור לא להיסחף אחר מפלגה אחת, אלא לפעול על פי שיקול דעתם האישי. כמו כן, הוא מתנגד למלחמה בעיראק בטענה ש"אם עיראק הייתה כל כך מסוכנת, היא לא הייתה נכבשת בשבועיים".
רוק תמך במועמד הדמוקרטי ברק אובמה ואף הציג אותו בנאומיו בכמה מקומות. הזכור שבהם הוא כאשר רוק הציג את אובמה בתיאטרון האפולו שבהרלם בפני תומכיו ונאם נאום קשה והומוריסטי שבו האשים את ממשל ג'ורג' ווקר בוש בגזענות ואפליה.
החשיבות של נשיא אמריקאי שהוא אפרו אמריקאי, הובהרה על ידי כריס רוק בסרטו "ראש המדינה".

פילמוגרפיהעריכה

קולנועעריכה

טלוויזיהעריכה

רשימת הספיישלים ופרויקטים חלקיתעריכה

  • Born suspect - 1992
  • 1996 - Bring the pain
  • 1999 - Bigger and blacker
  • 2004 - Never scared
  • 2008 - Kill The Messenger
  • 2015 - Amy Schumer: Live at the Apollo - במאי
  • 2018 - Tamborine

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה