פתיחת התפריט הראשי
בית רוטשילד (בית הכט)

כרמלהייםגרמנית: Karmelheim, שמשמעותו "מעון הכרמל") הייתה פרוור של המושבה הגרמנית בחיפה שנבנה על ידי תנועת הטמפלרים על הכרמל בחיפה, במקום בו מצויה כיום שכונת מרכז הכרמל.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

שאיפתם המקורית של הטמפלרים הייתה להתיישב באופן קבוע על הר הכרמל בקרבת העיר חיפה. אולם הטמפלרים לא הצליחו לקנות אדמות באתר שיועד לשכונה בשל התנגדותם של הנזירים הכרמליטים, שראו עצמם כ"שליטי ההר". פרידריך קלר, ממנהיגי הטמפלרים, אשר הגיע לחיפה כקצב והפך לסגן קונסול פרוסיה בצפון ארץ ישראל, שכנע את הכרמליטים להסכים להקמת הפרוור ולמכור את אדמותיהם לטמפלרים, ואף השיג בשנת 1887 מימון להקמת הפרוור, מתוכם 7,000 מארק מכספיה של האצילה הגרמנית פון באנוורת, שבהמשך בנתה לעצמה בית אחוזה במקום. ביתו של קלר היה בית המגורים הראשון שנבנה באזור, ובנייתו הושלמה בשנת 1890[1]. בהמשך נבנו מבנים נוספים בשכונה, וכן אכסניות ובתי מלון. בשנת 1905, בתקופת העלייה השנייה, החלו גם יהודים להתיישב בכרמלהיים.

מבני ואתרי המושבהעריכה

בתי האחוזה של קלר נהרסו ברובם. בתים אלה היו ברשותה של ברתה פון באנוורת (Bertha von Bannwarth) והיא התגוררה בבית הראשי עד 1903. על שמה נקראה הגבעה "גבעת הגברת" (the castle of the lady)[2]. פון באנוורת שכלה את בעלה בעת טיולם באזור נצרת, וקלר נחלץ לעזרתה. מאז שמרה באנוורת חסד לקלר ואף סייעה כספית בידו לרכישת הקרקעות. מהמתחם נשארו כמה בתי משרתים ברחוב הברושים ובית משרתים שמשמש היום כמכון שומאכר לחקר הטמפלרים[3]. מימין לבית זה ניתן להבחין בבניין בעל דלתות מעוגלות. הייתה זו האורווה של אחוזת קלר (שכן המרכבות הגיעו מהדרך לכאן).

מבנים נוספים בשכונה:

  • לופטקורהאוס - מלונו של קלר (היה ממוקם ברחוב קלר 3 של ימינו). המלון נהרס עם השנים.
  • המלון של פרוס - כיום בית הכט. היה זה בית מלון מרשים שהיווה תוספת למלון של פרוס במושבה הגרמנית. הבית נבנה ב-1893 והכניסה אליו הייתה מאותה דרך שהגיעה לבסוף לביתו של קלר. גם כיום ניתן להבחין בכתובת "ברוכים הבאים" בגרמנית על הכניסה (הצדדית היום). בבית מוטיבים של אדריכלות טמפלרית כחלונות עגולים ששימשו לאיוורור, תריסים שרק שחלקם העליון רפרפות, מרזבים ומרתף. על אף בקשתה של באנוורת מקלר שמלונו יקבל את כל מי שבא בשעריו, סיכם קלר עם פרוס חברו, שמלונו (של קלר) ישמש לטמפלרים בלבד, ואילו מלונו של פרוס יהיה פתוח לכל.
לאחר מכן נקנה הבניין על ידי המטיף מרטין שניידר (ראו כאן) בשנת 1904, עם מחלתה של אשתו של פרוס. שניידר, ידידו של קלר מגרמניה, הפך את הבניין לאכסניה (Erholungsheim) לתלמידיו המיסיונרים וארבע שנים מאוחר יותר מכר שניידר את הבניין לגברת פרנסיס ניוטון, אשר הייתה מיסיונרית מנצרת. זו האחרונה הצליחה להסתכסך עם שכניה הגרמנים (עם קלר - על חומה שבנתה ועל אי תשלום מס מועצת המושבות הגרמניות) ועם שכניה היהודים (הרוקח ספקטור). דמות ציורית זו סייעה לביון הבריטי, אך בשל אהדתה הרבה לערבים, גרשוה לבסוף הבריטים מן הארץ. בצוואתה ציוותה שהבית לא יימכר ליהודים. למרות זאת נקנה הבית על ידי פיק"א, ושמו היה ידוע שנים רבות כ"בית רוטשילד". בתקופה זאת הוסף לבניין אולם ודוכן קופות (ובכך נפגם, מעט, המבנה הטמפלרי).
 
כרמלהיים ב-1907

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • נלי מרצ'ינקובסקי - שומאכר, גשם משמיים בהירים, הוצאת החברה להגנת הטבע, אגף חינוך והדרכה, תשנ"ד 1994.
  • Newton, Frances E. Fifty years in Palestine. Wrotham, England : Cold Spring Harbor Press, 1948
  • שרה ומאיר אהרוני, אישים ומעשים בחיפה והסביבה, 1993.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא כרמלהיים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Keller House, מכון גוטליב שומאכר, אוניברסיטת חיפה
  2. ^ פרנסיס ניוטון, חמישים שנה בפלשתינה (באנגלית), עמוד 69
  3. ^ אתר מכון שומאכר
  4. ^ ב"ז קדר, מבט ועוד מבט על א"י, עמ' 214