לאה דויטש

לאה דויטש (18 במרץ 1927 – מאי 1943) הייתה ילדה יהודיה קרואטית ושחקנית תיאטרון, שנספתה במהלך השואה.

לאה דויטש
אין תמונה חופשית
לידה 18 במרץ 1927
זאגרב, ממלכת יוגוסלביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מאי 1943 (בגיל 16)
אושוויץ, גרמניה הנאצית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lea Dragica Deutsch עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קרואטיה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת קרואטית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

חיים מוקדמיםעריכה

לאה דרגיקה דויטש (Lea Dragica Dutsch) נולדה בזאגרב להורים קרואטים יהודיים,[1] איווקה (לבית זינגר) וסטפן דויטש. אביה היה עורך דין, ואמה הייתה עקרת בית משכילה, שהייתה מעורבת באופן פעיל בשחמט. היה לה אח, בשם סאשה (Saša). משפחת דויטש התגוררה בזאגרב ברחוב  Gundulićeva 39 בבית בן שלוש קומות. דויטש החלה לשחק בתיאטרון הלאומי של קרואטיה בזאגרב (Croatian National Theatre  Zagreb ) בגיל חמש, בתפקידים קטנים בהפקות מקצועיות של מולייר ושייקספיר. המדריכה ומורה לריקוד שלה הייתה רוד ריפלר ( Rod Riffler) מורה למחול מודרני וכוריאוגרפית מזאגרב. אנשים היו מוקסמים ממנה, והיא נחשבה לבעלת כישרון יוצא דופן, "שירלי טמפל הקרואטית" .[2] אפילו מהחברה הפריזאית המפורסמת  Pathé שמעו עליה, הגיעו לזאגרב לעשות סרט תיעודי קצר עליה.[3] היא נהפכה במהירות לילדה פלא ושחקנית פופולרית.

בשנת 1941 פלשו מדינות הציר בהובלת גרמניה הנאצית ליוגוסלביה, והקימו את המדינה העצמאית של קרואטיה (NDH). הם החלו שם ביישום חוקי הגזע, אשר מנעו מדויטש לשחק. בהמשך נאסר עליה להיכנס לתיאטרון בו נהגה לשחק. יותר מאוחר נאסר עליה אף להיכנס לבית הספר שבו היא למדה. חבר הילדות שלה Relja Bašić נזכר, "היא נהגה לשבת ללא תנועה על ספסל ממול התיאטרון לבושה במעיל עם הטלאי הצהוב על השרוול שלה, בוהה שעות בבניין, שבו פעם היא הייתה כוכבת, ועכשיו היא אפילו לא יכלה להיכנס אליו"[4][5]

מעצר גירוש ומוותעריכה

בניסיון להציל את משפחתו, ביוני 1941 המיר אביה של דויטש את דת בני משפחתו לנצרות קתולית.[6] ב-5 במאי 1943 ביקר היינריך הימלר בזאגרב. במהלך ביקורו הוא לחץ על מנהיג NDH, אנטה פאבליץ', להוציא לפועל את "הפתרון הסופי" בטריטוריה שלו. פקידים קרואטים וגרמנים החלו לעצור את ראשי הקהילה היהודית בזאגרב, ואת כל היהודים שהורשה להם להישאר בעיר עד אז.

חברי התיאטרון הלאומי התערבו בניסיון לסייע לדויטש ולמשפחתה. השחקנים טיטו סטרוצי (Tito Strozzi), ויקה פודגורסקה (Vika Podgorska), והינקו נושיץ '(Hinko Nučić), ואיש התיאטרון דושאן ז'אנקו (Dušan Žanko) (בעצמו חבר באוסטשה-Ustaše) ניסו להציל את של דויטש. אנשים "רגילים" ניסו להציל את משפחת דויטש. מסע בריחה לקרלובץ (אנ') אורגן עבור המשפחה, שם הם היו אמורים להתחבר עם הפרטיזנים, אבל נאלצו לחזור לזאגרב, כי לא הצליחו להיפגש עם אנשי הקשר שלהם. ניסיונות להעלות את משפחת דויטש לארץ ישראל גם נכשלו.

בקומה התחתונה בביתם של משפחת דויטש היה פעם דייר, צעיר מהרצגובינה (Herzegovina), שלבש מדי פעם את מדי האוסטאשה. לדברי חברו של דויטש ניקה גרייץ' (Nika Grgić), הציע הצעיר להתחתן עם לאה בנישואים פיקטיביים, בניסיון להציל אותה מגירוש, אבל זה לא נעשה מסיבות לא היו ידועות. מאוחר יותר התגלה כי אמה של דויטש לא הסכימה לחתונה, כי באותו זמן לאה הייתה עדיין קטינה.[7]

במאי 1943 נשלחו לאה, אמה ואחיה למחנה ההשמדה אושוויץ על ידי הנאצים. הם היו חלק מקבוצה של 75 איש שנשלחו במסע בן שישה ימים בקרון בקר, ללא מזון ומים. 25 מהם לא שרדו את המסע. לאה הייתה ביניהם. לבה, שנחלש בגלל מחלת דיפתריה שלקתה בילדותה, לא עמד בתנאים הקשים. אמה ואחיה נרצחו באושוויץ. אביה, סטפן, הצליח להציל את עצמו, מסתתר כחולה שסובל מטרכומה עינית מדבקת במחלקה של רופא עיניים, ד"ר וילקו פאנק (Dr Vilko Panac), בבית החולים האחיות של בית החולים צדקה, זאגרב (Sisters of Charity Hospital, Zagreb). סטפן דויטש שרד את השואה וחי עד 1959. הוא נקבר בחלק היהודי של בית הקברות מירוגוג (Mirogoj Cemetery), עם תצלום של לאה על מצבתו.

המורשתעריכה

בשנת 2003 נקרא על שמה בית ספר יסודי יהודי בזאגרב. בשנת 2010 יצר במאי קרואטי בראנקו איוונדה (Branko Ivanda) סרט על לאה דויטש בשם  "לאה ודריחה"(אנ') ( Lea and Darija)[8][9]

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תבנית:Harvtxt
  2. ^ "Nova scena u Zagrebu". www.teatar.hr (בקרואטית) (Teatar). אורכב מ-המקור ב-2008-10-13. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2018. 
  3. ^ Nina Ožegović (11 בספטמבר 2006). "Film o tragičnom usudu dječje zvijezde" [A film about tragic fate of a child star]. Nacional (בקרואטית) (565). ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 July 2012. בדיקה אחרונה ב-6 בדצמבר 2017. 
  4. ^ "Lea Deutsch : zagrebačka Anne Frank". www.mvinfo.hr (בקרואטית) (Pavao Cindrić). 
  5. ^ Nina Ožegović (3 ביולי 2006). "Relja Bašić - svjetski glumac sa zagrebačkim štihom" [Relja Bašić - a world class actor of Zagreb's style] (בקרואטית). Nacional. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 July 2012. בדיקה אחרונה ב-7 ביולי 2012. 
  6. ^ תבנית:Harvtxt
  7. ^ Nina Ožegović (14 בפברואר 2012). "Simbol tragedije Židova u Hrvatskoj" [Symbol of tragedy of Jews in Croatia] (בקרואטית). Nacional. אורכב מ-המקור ב-1 July 2012. בדיקה אחרונה ב-1 ביולי 2012. 
  8. ^ "Završeno snimanje potresnog filma o Lei Deutsch". www.online-zagreb.hr (בקרואטית) (Online Zagreb). 
  9. ^ "Lea i Darija - Dječje carstvo". hrt.hr (בקרואטית) (Croatian Radiotelevision). אורכב מ-המקור ב-2020-06-06. בדיקה אחרונה ב-6 באפריל 2018.