לאו שבכללות

לאו שבכללות הוא איסור ("לאו"), שכולל בפרטיו כמה איסורים שונים, או שנכללים בו לאווים נוספים. על פי הכלל המקובל בידי חז"ל אין לוקים על לאו שבכללות.

מקור עריכה

  ערך מורחב – לא תאכלו על הדם

איסור 'אכילה על הדם' כולל בתוכו חמשה לאוין, וכך דורשים בתלמוד את דברי הכתוב:

לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם, לֹא תְנַחֲשׁוּ וְלֹא תְעוֹנֵנוּ.

מפסוק זה ניתן ללמוד כמה איסורים. הגמרא במסכת סנהדרין מונה את האיסורים השונים הנלמדים מכתוב זה:

ואין לוקין על לאו שבכללות. דתניא מנין לאוכל מן הבהמה קודם שתצא נפשה שהוא בלא תעשה? תלמוד לומר לא תאכלו על הדם; דבר אחר לא תאכלו על הדם לא תאכלו בשר ועדיין דם במזרק; רבי דוסא אומר מניין שאין מברין על הרוגי ב"ד ת"ל לא תאכלו על הדם; ר' עקיבא אומר מנין לסנהדרין שהרגו את הנפש שאין טועמין כלום כל אותו היום ת"ל לא תאכלו על הדם; ר' יוחנן אומר אזהרה לבן סורר ומורה מנין ת"ל לא תאכלו על הדם. וא"ר אבין בר חייא ואיתימא ר' אבין בר כהנא על כולם אינו לוקה משום דהוה ליה לאו שבכללות.

יוצא שמפסוק זה ניתן ללמוד על מספר איסורים:

  1. איסור אבר מן החי, כלומר אכילת הבהמה קודם שתצא נפשה, ואפילו אם נשחטה כדין, אין לאוכלה בעודה מפרכסת.
  2. איסור אכילת בשר קורבן טרם זריקת הדם.
  3. שאין לקרובי משפחתו של הרוג בית דין לאכול סעודת הבראה.
  4. אם סנהדרין הרגו נפש, אסור להם לאכול כל אותו היום.
  5. בן סורר ומורה שמחויב במלקות ובמיתה.

סוגים של לאו שבכללות עריכה

לדעת הרמב"ם ישנם שני סוגים של לאו שבכללות:

הסוג הראשון הוא לאו שאין לוקים עליו כלל, משום שכמה אזהרות נלמדו מאותו פסוק, כמו הלאו של "לא תאכלו על הדם", שבכל צורותיו אין לוקים.

הסוג השני הוא כמה איסורים שנאמרו תחת מילת איסור אחת, כגון הלאו של אכילת קרבן הפסח נא ומבושל[1]. על לאו כזה לוקים פעם אחת בלבד. הרמב"ן השיג על שיטה זו של הרמב"ם ביחס לסוג השני[2]. הרמב"ם מציין שאם אחד מהכלולים התפרש בנפרד כאיסור במקום אחר, לוקים על כולם בנפרד. דוגמה לזה היא קבוצת איסורי הכישוף שנאמרה תחת לשון אחת: ”לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים” (דברים, י"ח, י'י"א) ונתפרשו גם מעונן ומנחש בנפרד.

הערות שוליים עריכה