לא תשים דמים בביתך

לא תשים דמים בביתך הוא האיסור הכולל את כל גורמי הסכנה התלויים במצבים קבועים, ובכלל זה עבירה על תקנות בטיחות בבנין, במקומות עבודה ועבירות תעבורה, ושימוש במבנים ובדרכים שאינם עומדים בתקנות ובתקנים.

לפי חלק מהדעות^[1], שאר חיובי שמירת הגוף והנפש התלויים בהתנהגות האדם, כגון הרגלי אכילה, שימוש בחומרים מסוכנים, ודינים נוספים, כלולים אף הם באיסור "לא תשים דמים בביתך". אולם לרוב השיטות בראשונים, איסורים אלו כלולים באיסור חבלה בגופו ובמצות ונשמרתם מאוד לנפשותיכם.

הימנעות מסכנות עריכה

מודעה של המוסד לבטיחות ולגיהות, בעברית, יידיש וערבית. ה'תשט"ז

בכלל איסור זה של "לא תשים דמים בביתך", הימנעות מכל סכנה קבועה שעשויה לגרום נזק לגוף האדם, ובכלל זה עבירה על תקנות בטיחות בבנין, במקומות העבודה^[2]. ועבירות תעבורה^[3].

בטיחות מבנים עריכה

כל דיני מעקה^[4] נובעים מהטעם של ”לא תשים דמים בביתך”^[5]. בכלל איסור זה גם שימוש במבנים שאינם עומדים בתקני הבטיחות, כמו עלייה לגג שבו לא הותקן מעקה. כך נאסר לעבור תחת קיר נטוי, על גשר רעוע, להיכנס למבנה בסכנת קריסה וכיוצא באלו^[6].

מכח איסור זה ומחשש סכנה, הותרו עבודות אסורות בחול המועד כדי להכשיר מבנים לשימוש מחשש שמא אם תיאסר העבודה, ישתמשו בהם אנשים ויסתכנו^[7].

אפילו במקום מצווה, אין סומכים על הנס, אם הסכנה ברורה, ואין לחרוג מכללי הבטיחות לשום צורך^[8].

לקריאה נוספת עריכה

הרב פרופ' אברהם שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, ערך בריאות, פרק "לא תשים דמים בביתך"

הערות שוליים עריכה

^ ספר החינוך מצווה תקמ"ו-תקמ"ז
^ על כך ראו עוד: שו"ת רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סי' מז.
^ על חיוב הזהירות בנהיגה, ראו עוד: רבי שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' יא; רבי יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' קמח. וראו עוד: י. דומב, בד"ד, 5, תשנ"ז, עמ' 69 ואילך.
^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"א, הלכות א'–ד'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ז, סעיפים א'-ז'. וראו בן איש חי, שנה ב' פר' פינחס אות' א-ז
^ דברים, כ"ב, ח'
^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"ב, הלכה ו'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ה'. וראו מסכת ברכות, דף ג', עמוד א'; מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד א'; מסכת ראש השנה, דף ט"ז, עמוד ב'. וספר חסידים, מהדורת מקיצי נרדמים, סי' קסג-קסה.
^ מסכת מועד קטן, דף ז', עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת יום טוב, פרק ח', הלכה ו'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"מ, סעיף א'.
^ מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד ב'.

[1] ספר החינוך מצווה תקמ"ו-תקמ"ז

[2] על כך ראו עוד: שו"ת רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, פסקי עוזיאל בשאלות הזמן, סי' מז.

[3] על חיוב הזהירות בנהיגה, ראו עוד: רבי שמואל הלוי וואזנר, שו"ת שבט הלוי ח"ז סי' יא; רבי יצחק יעקב וייס, שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' קמח. וראו עוד: י. דומב, בד"ד, 5, תשנ"ז, עמ' 69 ואילך.

[4] משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"א, הלכות א'–ד'; שולחן ערוך, חושן משפט, סימן תכ"ז, סעיפים א'-ז'. וראו בן איש חי, שנה ב' פר' פינחס אות' א-ז

[5] דברים, כ"ב, ח'

[6] משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"ב, הלכה ו'; שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קט"ז, סעיף ה'. וראו מסכת ברכות, דף ג', עמוד א'; מסכת שבת, דף ל"ב, עמוד א'; מסכת ראש השנה, דף ט"ז, עמוד ב'. וספר חסידים, מהדורת מקיצי נרדמים, סי' קסג-קסה.

[7] מסכת מועד קטן, דף ז', עמוד א'; משנה תורה לרמב"ם, הלכות שביתת יום טוב, פרק ח', הלכה ו'; שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תק"מ, סעיף א'.

[8] מסכת קידושין, דף ל"ט, עמוד ב'.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]