ויקיפדיה

לב בטוח

עמותת לב בטוח - תמיכה בנפגעי פעולות הטרור במסיבות עוטף עזה (SafeHeart בלעז) היא עמותה ישראלית, שמתמחה בסיוע ומתן עזרה לנפגעי טרור המסיבות בעוטף עזה, מענה נפשי ומחקר. העמותה נוסדה ב-2023[1].

לב בטוח
פעילות תמיכה בנפגעי פעולות הטרור במסיבות עוטף עזה
התאגדות עמותה
מדינה ישראל
יושב ראש שירן מאור
מנכ"ל עו"ד אפרת אטון
תקופת הפעילות אוקטובר 2023 – הווה (כ־29 שבועות ו־6 ימים)
https://www.safeheartil.com/

מייסדי העמותה הם פרופסור רועי סלומון, רעות פלונסקר, טל זגורסקי, קארינה דסאו, שירן מאור, יאיר גרינבאום, יגאל טרטקובסקי, גיא סימון וניר תדמור, כולם מגיעים מקהילת המרחבים הבטוחים בישראל.

מאז הקמתה פעלה העמותה בפריסה ארצית, העמותה מספקת תמיכה פסיכולוגית מותאמת לכ-3,000 שורדים ומאגדת כ-400 מטפלים.

כיום, העמותה מלווה כ-850 מטופלים בטיפולים ארוכי טווח, כולל 36 טיפולים לכל מטופל בשלב הראשון. המטפלים, שכוללים פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים ועובדים סוציאליים קליניים, מספקים טיפול בהבנה מלאה וללא שיפוטיות[2].

העמותה פועלת בשיתוף פעולה עם הקואליציה הישראלית לטראומה ומוכרת כמרכז חוסן ארצי, ועובדת עם משרד הבריאות, ביטוח לאומי, ומשרד הרווחה.

היסטוריה והתפתחות הארגון עריכה

עמותת לב בטוח החלה את פעילותה בעקבות מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023[3], בשעה שהתחילו להגיע דיווחים מהדרום על הטבח בפסטיבל נובה, פסיידאק ומידברן, בהן היו מעל 4,400 משתתפים שבאו לחגוג, ומתוכם נרצחו כ-364[4] ממשתתפי המסיבות ונחטפו עוד 44 צעירים.

האירוע התרחש בסביבה שבה מרבית האנשים היו במצבי תודעה לא רגילים, בין אם בעקבות בילוי לילי במסיבת טראנס, ובין אם בעקבות צריכת אלכוהול ומשני תודעה. כדרכן של מסיבות טבע ופסטיבלים, המבלים הצעירים התכווננו לשעת השיא של הפסטיבל, שעת הזריחה, בה טובי התקליטנים מנגנים אל מול רגעי הקסם של עליית השמש. אל שעה זו כיוונו המבלים את הלב ואת צריכת משני התודעה, אך במקום אור האירוע, בשעה 06:29, החלה מתקפת הטרור הרצחנית[5].

אירוע כזה דורש טיפול מיוחד ומומחיות בטיפול בטראומה לצד מומחיות בטיפול מיודע פסיכדליה ומזעור נזקים, דבר אשר לא היה זמין בתחום בריאות הנפש הציבורי.

כדי לסייע לאלפי השורדים, התאגדו במהירות אנשי טיפול מקהילת הטראנס, בעלי ניסיון בהקמה וניהול מרחבים בטוחים במסיבות ופסטיבלים, וביחד הם הקימו מערך המספק תמיכה פסיכולוגית מותאמת לשורדים, הכוללת טיפול קליני מקצועי על ידי אנשי טיפול מיודעי פסיכדליה ובגישה שאינה שיפוטית.

במהלך חודש אוקטובר, לב בטוח, או בשמה הקודם "נובה הלפ" איגדו כ-500 מטפלים, אנשי מקצוע מומחים בתחומם, המכירים היטב את קהילת מסיבות הטראנס, ובעלי ניסיון וידע מעמיק בתגובות אקוטיות לאירועים טראומטיים ובמזעור נזקים פסיכדליים. בשבועיים הראשונים המטפלים העניקו בהתנדבות טיפול בהתערבות אקוטית לכ-2,500[6] שורדי המסיבות במטרה למזער נזקים ולנסות למנוע את ההשפעות ארוכות הטווח של PTSD[7].

על פי עדויות המגיעות מעמותת לב בטוח, ישנם לפחות עשרה עדי ראייה שהיו עדים למעשי אונס, אונס קבוצתי והתעללויות מיניות במוקדים שונים באזור המסיבה, שמצבם הנפשי אינו מאפשר להם להיחשף. צוות העמותה שיתף פעולה עם שליחת האו"ם לענייני אלימות מינית, פרמילה פאטן וצוותה, שבחנו את העדויות לאלימות מינית ב-7/10 במסגרת דו"ח חקירה שפורסם ב-4 במרץ 2024[8].

מודל מקצועי עריכה

העמותה חברה בקואליציה הישראלית לטראומה, ומוכרת כמרכז חוסן ארצי, ועובדת עם עמותת עמך, משרד הבריאות וביטוח לאומי כספק שירותי בריאות הנפש לשורדי הטבח במסיבות במסגרת נוהל חרדה[9].

תחומי טיפול, מענה וסיוע עריכה

טיפול פרטני עריכה

העמותה מציעה טיפולי עומק-נפשיים, אחד על אחד, הכוללים לפחות 36 מפגשים טיפוליים פרטניים לכל פונה ששרד את אירועי ה-7 באוקטובר, עם מטפלים מוסמכים ומותאמים, מיודעי פסיכדליה, ובפריסה ארצית המאפשרת טיפול בקרבת הבית[10].

העמותה מעניקה סיוע נפשי מותאם גם לחיילים ששרדו את המסיבות[11].

הטיפולים ניתנים על ידי רשת מטפלים, הכוללת פסיכולוגים קליניים, פסיכותרפיסטים, פסיכיאטרים, מטפלים בהבעה ויצירה ועובדים סוציאליים קליניים. כולם בעלי ניסיון מקצועי רחב עם חוויות טראומטיות קשות ובתחום מזעור הנזקים הפסיכדלי[12].

מערך טיפולי זה מלווה בצוות ייעודי העוסק במקרי קצה ומקרי חירום, לצד צוות פסיכיאטר ייעודי, אשר גם הוא מגיע מתוך עולם הטראנס.

ריטריטים ותהליכים קבוצתיים עריכה

לצד מערך טיפולי העמוק, וכצעד משלים שנועד לספק מעטפת מקצועית תומכת ומלאה לשורדים ולשורדות, העמותה הקימה מערך ריטריטים, המהווים חלק משמעותי ממערך הטיפול הכולל שהעמותה מעניקה לשורדי האסון. תהליכים קבוצתיים אלו מהווים אבן יסוד בתהליכי השיקום של השורדי והשורדות, והם נשענים על מחקרים קליניים המדגישים את החשיבות של עיבוד הטראומה באופן קבוצתי, ואת ההשפעתה העצומה של הקהילה בתהליכי הריפוי וההתמודדות עם הטראומה.

הריטריטים והתהליכים הקבוצתיים מתקיימים במתכונת ממוקדת עם מספר משתתפים מצומצם, במטרה לאפשר עיבוד וקבוצה קבוצתית עם שורדים נוספים, לצד מעטפת קהילתית תומכת. זוהי הזדמנות עבורם לשתף בצורה אינטימית, להרגיש חלק מקהילה משמעותית וללמוד כלים חדשים להתמודדויות. התהליכים האלו מחזקים את הרגשת השייכות, הערבות ההדדית, ומנגישים כלי התמודדות רגשיים בדרך בטוחה ותומכת.

הריטריטים מתקיימים במספר מוקדים, בשיתוף עם כפר המכבייה[13], בשיתוף עם מתחם הסלונסס בקיבוץ מורן ובמדבר.

מעטפת ליווי למשפחות עריכה

מתוך הבנה שמשפחות השורדים חוות קושי משמעותי בעצמן, ומתוך ההכרה בהשפעה העמוקה על המשפחות ובחשיבותה של סביבה תומכת כחלק ממסע הריפוי והשיקום של השורדים, העמותה הקימה מערך ליווי וסיוע לבני המשפחה הקרובה של השורדים.

מסגרת זו כוללת 3 מעגלי סיוע וליווי למשפחות: מרחבים קהילתיים ייעודיים לבני המשפחה, מתן ידע וכלים לטיפול ביקיריהם[6], וקבוצות טיפוליות למניעת טראומטיזציה משנית.

מחקרים עריכה

מחקר כמותני בשיתוף אוניברסיטת חיפה עריכה

במטרה ללמוד על ההשלכות של אירוע כזה, העמותה מובילה מחקר פורץ דרך ומעמיק בהובלת פרופסור רועי סלומון, ממקימי העמותה ומנהל מעבדה באוניברסיטת חיפה[14]. זהו המחקר הראשון מסוגו בעולם שבוחן כיצד טראומה קיצונית נחווית ומעובדת כאשר היא מתרחשת תחת השפעת חומרים משני תודעה[15]. המחקר כולל מחקר כמותני ואיכותני, במטרה ללמוד על המנגנונים הקוגניטיביים, הפיזיולוגיים והעצביים הייחודיים הקשורים לתופעה חסרת התקדים הזו[15][16].

המחקר, שעודנו נמשך, משלב שיטות שונות לרבות שאלונים, ראיונות, שעוני דופק ומדי שינה, דגימות רוק, וסריקות מוח MRI, כאשר כל אלו חוזרים על עצמן כל מספר חודשים במהלך 3 שנים.

במרץ 2024 פורסם הקדם פרסום[17] הראשון של המחקר, המציג תוצרים ראשוניים. 657 שורדים השתתפו בשלב הראשון של המחקר, כאשר כל המשתתפים דיווחו על סכנת מוות ישירה. 83% מהם דיווחו שראו הרוגים או פצועים, 79% דיווחו על רצח של יקירים, ו-68% דיווחו על פציעה של יקירים. משמעות הדבר היא שכל משתתפי המחקר נחשפו לטראומה קיצונית במיוחד שעלולה להוביל להשפעה פסיכולוגית משמעותית[18].

המחקר מעלה כי 68% מהשורדים דיווחו על נטילת חומרים משני תודעה, כאשר 26.7% צרכו ספציפית MDMA. החוקרים הצליחו להראות כי חווית הטראומה תחת חומרים שונים הובילה להשפעות פסיכולוגיות שונות ולביטוי תסמינים שונים בתקופת עיבוד הטראומה הראשונית[19].

הממצאים הראשונים מצביעים על כך ששימוש ב-MDMA טרם הטראומה השפיע באופן חיובי על איכות השינה, תמיכה חברתית ואינטראקציות חברתיות משופרות, ותוצאות קליניות חיוביות יותר בהשוואה לאלו שחוו את הטראומה תחת חומרים אחרים ואפילו לעומת אלה שלא השתמשו בחומר כלשהו במהלך האירוע[20][21].

המחקר נועד בראש ובראשונה לשפר את איכות הטיפול הנפשי שנותנים לשורדים, כאשר ישנו היזון חוזר בין המחקר לטיפול וככל שמתגלים ממצאים קליניים חדשים המטפלים מתאימים את טיב הטיפול בהתאם על מנת לספק את המענה הטוב ביותר לשורדים שחוו את האסון הזה. בנוסף, המחקר נועד במטרה ללמוד מהטרגדיה הזו ולחפש דרכים לסייע להחלמתם של השורדים, לשפר את רווחתם לטווח הארוך ולהגדיל את הידע המקצועי בטיפול בטראומה.

מחקר איכותני בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן עריכה

מחקר נוסף שנעשה במסגרת העמותה, נעשה בשיתוף אוניברסיטת בר-אילן ובהובלת גיא סימון, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. המחקר עוסק בחווית הטראומה בהשפעת חומרים פסיכדליים אצל שורדי המסיבות: תחושת הסוכנות ותפיסת המציאות והשלכותיהן על ההתמודדות עם האירוע.

המחקר מתמקד באופני ההתמודדות של שורדי ושורדות המסיבות עם חוויות פסיכדליות קשות, חשיפה לא מבוקרת לתוכן טראומתי והתפתחות פוסט-טראומה בהינתן שימוש בחומרים פסיכואקטיביים. מטרת המחקר להבין מה המאפיינים הייחודיים של החוויה הטראומטית הקולקטיבית של טרור על רקע זהותי-שייכותי, תחת השפעת חומרים פסיכדליים. שאלת המחקר היא מה הם המרכיבים הייחודיים המבנים את החוויה הפסיכדלית הסובייקטיבית בעת חשיפה לאירוע טרור? בנוסף, אירוע חריג שכזה אינו ניתן להמשגה אך ורק על ידי כלים כמותיים ומצריך תיעוד וניתוח פנומנולוגי, זאת על מנת לתת מענה ייעודי לאוכלוסיית השורדים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אלעד שמחיוף, ‏"אחד ביום": הטיפול הנפשי בנפגעי הנובה, באתר ‏מאקו‏, 13 במרץ 2024
  2. ^ בנפשם, באתר מגזין ליברל, ‏2024-01-07
  3. ^ אילי פארי, ‏״אין תיעוד בעולם לכל כך הרבה אנשים שעוברים חוויה כזאת מזוויעה לצד שימוש בחומרים", באתר ‏מאקו‏, 18 באוקטובר 2023
  4. ^ ברהנו טגניה, ‏תחקיר המשטרה חושף: 364 נטבחו במסיבת הטבע ברעים, באתר ‏מאקו‏, 17 בנובמבר 2023
  5. ^ Fox, Marisa (2023-10-22). "The Therapists Helping Survivors of the Music Festival Massacre in Israel". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2024-04-11.
  6. ^ 1 2 ג'וש ארונסון, ‏לראשונה: משפחות שורדי הנובה יקבלו כלים מקצועיים להתמודדות עם הטראומה, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2024
  7. ^   עידו הרטוגזון, אלפי אנשים חוו מתקפת טרור בזמן טריפ פסיכדלי. הטיפול המיוחד בהם מתחיל עכשיו, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2023
  8. ^ רוזובסקי, ליזה (2024-04-18). "15 עדים, שלוש הודאות, דפוס של גופות עירומות. מהן הראיות למעשי האונס של חמאס? תחקיר". הארץ. נבדק ב-2024-04-25.
  9. ^ מדריך לנפגעים במסיבת נובה ופסיידאק ובני משפחותיהם, באתר כל זכות
  10. ^ ליאור שלו, ‏"מה נשימות? עברתי טראומה איומה. אני לא צריכה ללמוד לנשום אלא לקבל טיפול", באתר ‏מאקו‏, 23 בנובמבר 2023
  11. ^ כהן, עדי (2024-03-19). ""רק אחרי השחרור התחילו הסיוטים מהמסיבה. אני לא מצליחה לעבוד — והמינוס דופק"". הארץ. נבדק ב-2024-04-11.
  12. ^ עזרה בדרך: יוזמות התנדבותיות בתחום בריאות הנפש ועזרה ראשונה נפשית, באתר חדשות 13, 16 באוקטובר 2023
  13. ^ גואטה בדרך | פרק 9 - 06.01.24, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 6 בינואר 2024
  14. ^ Natan Odenheimer, Aaron Boxerman and Gal Koplewitz - Nytimes, What a Terror Attack in Israel Might Reveal About Psychedelics and Trauma
  15. ^ 1 2 דרור פויר, בין טריפ לטֶבַח, באתר ynet, 6 במרץ 2024
  16. ^ Feuer, Dana (2024-03-30). "Trauma and psychedelics: how drugs affected Nova music festival massacre survivors". Ynetnews (באנגלית). נבדק ב-2024-04-11.
  17. ^ Trauma Under Psychedelics: MDMA Shows Protective Effects During the Peritraumatic Period
  18. ^ Natan Odenheimer, Aaron Boxerman and Gal Koplewitz, What a Terror Attack in Israel Might Reveal About Psychedelics and Trauma, New Yourk Times, ‏11/04/2024
  19. ^ Nova massacre survivors who took MDMA show fewer PTSD symptoms, study finds, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2024-04-09 (באנגלית)
  20. ^ איתי גל, ‏מחקר ישראלי קובע: הסם שהציל את שורדי מסיבת הנובה, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2024
  21. ^ אור הדר, ‏MDMA סייע לניצולי הנובה לעבד טוב יותר את הטראומה, באתר ‏מאקו‏, 11 באפריל 2024
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=לב_בטוח&oldid=38530267"