לגמאן

מחוז באפגינסטן

לגמאןפרסית/דארי/פשטו: لغمان) הוא אחד מבין 34 מחוזות אפגניסטן. המחוז ממוקם במזרח אפגניסטן על גבי רכס הרי הינדו-כוש בחבל פשטוניסתאן. העיר מהתרלאם משמשת העיר הגדולה ביותר במחוז וגם בירת המחוז. שטחו של המחוז 3,842.6 קילומטרים רבועים ואוכלוסייתו מונה 493,488 איש. שמו של המחוז מקורו בלֶמֶךְ בן מתושלח, אביו של נח ודור תשיעי מאדם הראשון לפי ספר בראשית.

לגמאן (מחוז)
لغمان
יישוב הממוקם בעמק בתוך רכס הינדו-כוש
יישוב הממוקם בעמק בתוך רכס הינדו-כוש
יישוב הממוקם בעמק בתוך רכס הינדו-כוש
מדינה / טריטוריה אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן
מושל רחמטוללה ירמל
בירת המחוז מהתרלאם
שפה רשמית פשטו, דארי
שטח 3,842.6 קמ"ר
גובה 1,592 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 493,488 (2009)
קואורדינטות 34°40′N 70°12′E / 34.66°N 70.2°E / 34.66; 70.2 
אזור זמן UTC+4:30
http://laghman.com

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקמניסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןסיןדה-פקטו פקיסטןדה-פקטו הודוהודופקיסטןנימרוזהלמנדקנדהארזאבולפכתיכאח'וסתפכתיאלוגרפראהאורוזגאןדאיכונדיננגרהארכונרלגמאןקאבולכאפיסאנורסתאןפנג'שירפרוואןמיידאן ורדכבאמיאןע'זניבגלאןגורבאדגיספאריאבג'וזג'אןהראתבלח'סר-י פולסמנגאןקונדוזתח'ארבדח'שאן
מפה

נתונים כלליים עריכה

ללגמאן יש גאוגרפיה התומכת בהתיישבויות. הוא ממוקם על גבי הגבעות של הרי הינדו-כוש, והנהרות אלינגר והאלישינג תורמים לפוריות האדמה המותאמת לחקלאות. למחוז יש אוכלוסייה המחולקת מבחינה אתנית עם 58% פשטונים, 21% טג'יקים ו-21% שבטי פשאי. שבטים אחרים שמקורם בעם השפטוני כמו סאפי, סחאק, חוטקהיל, חארוטי, אלקוזי, טארה חייל, רוסטאמכיל, מכאן חייל, אקה חייל, ניאזי, וורדאק שוכנים גם הם במחוז לגמאן. למחוז ישנה חשיבות היסטורית עצומה כיוון שהיה פעם מרכז התרבות הבודהיסטית בהינדו-כוש עם שרידים רבים מתקופת שלטונו של קיסר האימפריה המאורית, אשוקה הגדול. המספר הכולל של כפרים במחוז לגמאן מגיע ל-640.

הרוב הכולל של תושבי לגמאן קשורים ותלויים בעבודתם למקצוע החקלאות. החקלאים במקום מטפחים יבולים בשדות עצומים מכיוון שהמים מההרים יורדים על היישובים בעמקים המישוריים ומביאים למצב שיש מספיק מי השקיה, כמו כן נהרות אלינגר ואלישאנג זורמים בתוך המחוז ומשמשים מקור נוסף למים. כמות גדולה של ירקות מעובדים בלגמאן שלא רק ממלאת את צורכיהם של המקומיים אלא מיוצאת גם למחוזות סמוכים, בהם מחוז הבירה קאבול. בנוסף, הגידולים החקלאיים המרכזיים במחוז הם פירות כמו תפוז, אשכולית, לימון, סוכר, תפוחים ומשמש. יתר על כן, ביער לגמאן ניתן למצוא אגוזי עץ מייפל ועצי פירות יבשים.

תעשייה עריכה

מחוז לגמאן, שממוקם באזור המתאים ביותר לפיתוח תעשייתי באפגניסטן הודות לאקלים החם האזורי, לא הצליח לפתח תעשייה מודרנית עם השנים, בעיקר עקב מלחמות אפגניסטן שהחלו עוד במהלך שנות ה-70 של המאה ה-20 ופעילות מלחמתית ממשיכת גם בימינו. מפעלים קטנים לייצור סנדלים, נגרות וייצור רסק עגבניות פועלים במידה מסוימת. משקיעים רבים מרחבי העולם אינם מוכנים להשקיע במגזר התעשייתי בגלל חוסר הוודאות ומעדיפים להשקיע במחוז ננגרהאר המשמש כצומת דרכים חשובה בין אפגניסטן לפקיסטן ומעבר סחורות מרכזי, זאת למרות החשש הרב מפעילות של הטליבאן בננגרהאר.

ביטחון עריכה

דווח כי מחוז לגמאן ראה עלייה בפעילותם של אנשי הטליבאן וארגוני בדלנות בכמה נפות נידחות במחוז. מזכ"ל האו"ם תיאר את לגמאן כאחד מ"מעוזי" הפעילות של המדינה האסלאמית באפגניסטן. שלוש נפות במחוז מחולקות בין פלגים לוחמים ושתיים נמצאות תחת שליטה ממשלתית מלאה. 144 תקריות הקשורות למורדים דווחו בתקופת ינואר 2018 – פברואר 2019 (ממוצע של 2.4 תקריות בשבוע). דוגמאות לתקריות כוללות פעולות צבאיות וכן תקיפות אוויריות, שבוצעו על ידי כוחות הביטחון האפגניים להפלת מעוזי מורדים. במהלך שנת 2018 דווח על עימותים בין מורדי הטליבאן ללוחמי בדלנים.

תועדו 271 נפגעים אזרחיים (93 הרוגים ו-178 פצועים) בשנת 2018, המייצגים 57 קורבנות אזרחיים לכל 100,000 תושבים. מדובר בירידה של 23% בהשוואה לשנת 2017. הסיבות העיקריות לנפגעים אזרחיים היו התנגשויות צבאיות במרכזי אוכלוסין, ואחריהם הריגות ממוקדות והטלת מוקשים. בתקופה שבין 1 בינואר 2018 – 28 בפברואר 2019, 752 אנשים נעקרו ממחוז לגמאן, כמעט כולם הועברו למקומות אחרים בתוך המחוז. השפעה נוספת על האוכלוסייה האזרחית כוללת, למשל, סגירת בתי ספר והפסקת שירותי בריאות מחשש לפיגועים שיבוצעו בעת התקהלות.

חלוקה מנהלית עריכה

 
מפת נפות לגמאן

מחוזות אפגניסטן מחולקות ליחידות שלטוניות בשם "נפות", להלן הנפות של מחוז לגמאן ואוכלוסייתן.

  • עלינגאר – 109,343
  • עלישינג – 80,645
  • דולת שאה – 37,599
  • מהתרלאם – 146,727
  • קרגהאי – 110,804
  • באדפאש – 8,370

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא לגמאן בוויקישיתוף