קאבול

בירת אפגניסטן

קאבולפשטו ודארי: کابل, תעתיק מדויק: כַּאבֻּל) היא בירת אפגניסטן והעיר הגדולה ביותר בה.

קאבול
کابل
דגל קאבול
דגל קאבול
דגל קאבול
פוטומונטז' של קאבול
פוטומונטז' של קאבול
מדינה אפגניסטןאפגניסטן אפגניסטן
מחוז קאבול
ראש העיר חמדאללה נעמאני
רבעים בעיר 17
תאריך ייסוד 1200 לפנה"ס
על שם קאבול עריכת הנתון בוויקינתונים
שטח 383.1 קמ"ר
גובה 1,791 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 4,434,550[1] (21 בספטמבר 2020)
 ‑ צפיפות 11,575 נפש לקמ"ר (21 בספטמבר 2020)
קואורדינטות 34°31′58″N 69°09′57″E / 34.532777777778°N 69.165833333333°E / 34.532777777778; 69.165833333333 
אזור זמן UTC +4:30
אתר העיר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גאוגרפיה עריכה

 
מראה כללי של העיר

העיר ממוקמת לאורך עמק צר לאורך נהר קאבול (אנ'), בקרבת מעבר ח'ייבר, במחוז הקרוי על שמה שבמזרח המדינה, בגובה 1,791 מטרים מעל פני הים. קאבול מקושרת עם הגבול של טג'יקיסטן באמצעות מנהרה העוברת מתחת להרי הינדו-כוש.

היסטוריה עריכה

 
מסגד בפארק באג-י באבור, קאבול

במקום קיים יישוב החל משנת 1200 לפני הספירה. בשנת 300 לפני הספירה נבנה במקום יישוב פרסי בשם קאבורה.

במהלך המאה הראשונה נכבשה העיר על ידי הקושאנים ואחריהם תחת שלטון הינדי. בשנת 664 נכבשה העיר על ידי הערבים.

במאה ה-13 נכבשה העיר על ידי המונגולים. במהלך המאה ה-13 הייתה העיר חלק מממלכת טימור. בשנת 1504 נכבשה העיר בשנית על ידי השליט המוגולי באבור.

השאה הפרסי נאדר שאה כבש את קאבול בשנת 1738. במהלך המאה ה-18 שחרר אמיד שאח דורני את העיר והשיבה לשלטון אפגני. בנו, טימור שאה הפך את העיר לבירת אפגניסטן בשנת 1772.

בשנת 1839 כבשו הבריטים את העיר מידיו של דוסת מוחמד ששלט בעיר באותה עת, והמליכו שליט בובה - את שאה שוג'אע דוראני. בשנת 1841 מרדו התושבים בשלטון הבריטי והביאו לנסיגתם של הבריטים מהעיר. הצבא הבריטי כבש את העיר מחדש בשנת 1842 ובזז אותה, אולם באותה שנה נסוג חזרה להודו, ודוסת מוחמד חזר לשלוט בעיר.

הבריטים שבו אל העיר בשנת 1878 וכבשו אותה מידיו של שיר עלי ח'אן אולם התושבים המקומיים רצחו את הבריטים שהגיעו אל העיר. הג'נרל רובטס שב בראשות כוח בריטי אל העיר בשנת 1879 במטרה להעניש את התושבים, והשאיר שליט בובה לשלוט במדינה.

בראשית המאה ה-20, שלט בעיר המלך אמאן אללה אשר ביצע רפורמות רבות בעיר, ביניהן חיבור העיר למערכת החשמל והקמת בתי ספר לבנות. בשנת 1919 הכריז אמאן אללה על עצמאות אפגניסטן מידי הבריטים.

בשנת 1928 הודח המלך על ידי המורד הטג'יקי חביב אללה כַּלַכּאני, ושלט בעיר תשעה חודשים, עד שאחיו החורג של אמאן אללה, נאדר שאה גרש אותו וחזר לשלוט במדינה.

בשנת 1932 נפתחה בעיר אוניברסיטת קאבול והחל מ-1950 רוצפו רחובות העיר בסיועה של ברית המועצות.

בשנות ה-60 של המאה ה-20 התפתחה העיר. נפתחו בה חנויות מערביות ובשנת 1967 נפתח בעיר גן החיות של קאבול.

ב-23 בדצמבר 1979 פלשה ברית המועצות לאפגניסטן וכבשה את העיר. במשך עשר שנים נלחמו מורדי המוג'הידין בתמיכת ארצות הברית נגד הכיבוש הסובייטי.

בשנת 1992 נכבשה העיר על ידי המורדים, אך הם החלו לריב בינם לבין עצמם, דבר שהביא להפסקת כל פעילות המסחר בעיר ולהרס רב. הלחימה בעיר נמשכה עד ספטמבר 1996, אז כבשו הטליבאן את כל העיר, הרגו עשרות אלפי תושבים ובהם הנשיא נג'יבאללה והעבירו את הבירה לקנדהאר.

ב-12 בנובמבר 2001 כבשו כוחות ארצות הברית את העיר, ולאחר כיבוש יתר המדינה, הפכו את העיר לבירת המדינה.

העיר הייתה מוקד לפיגועים רבים לאורך השנים. באוגוסט 2021 עם נטישת הכוחות האמריקאים את אפגניסטן, כוחות הטליבאן כבשו את העיר מחדש.

כלכלה עריכה

בעיר מייצרים בעיקר מוצרי ביגוד, רהיטים וסלק סוכר.

דמוגרפיה עריכה

לפי תחזית רשמית לתאריך 21 בספטמבר 2020, אוכלוסיית קאבול נאמדה בכ-4.43 מיליון בני אדם. אוכלוסיית העיר משתנה זמן רב עקב המלחמות וסכסוכים. היעדר מפקד אוכלוסין מעודכן גורם לכך שישנן הערכות שונות של האוכלוסייה.

תחבורה עריכה

במרחק 25 קילומטרים מהעיר ממוקם נמל התעופה הבינלאומי קאבול, שהוא גם נמל התעופה הראשי של המדינה. הנמל משמש בסיס לחברת התעופה הלאומית של אפגניסטן אריאנה נתיבי אוויר אפגנים ועוד מספר חברות פרטיות. טרמינל בינלאומי חדש נבנה על ידי ממשלת יפן והחל לפעול מאז 2008. הטרמינל הוא הראשון מבין שלושה שמתוכננים להיפתח. השניים האחרים יפתחו כשהתנועה האווירית תגדל. בנוסף יש גם טרמינל צבאי ובאגף של הנמל נעשה שימוש על ידי הכוחות המזוינים של ארצות הברית וחיל האוויר האפגני. גם נאט"ו משתמשת בנמל התעופה של קאבול, אבל רוב התנועה הצבאית נמצאת בבסיס בגרם מצפון לקאבול.

בקאבול אין עדיין שירותי רכבות, אף שהממשלה תכננה לבנות מסילות לצפון ולמזרח ולהוסיף מסילת רכבת תחתית בעיר.

אתרים בעלי חשיבות עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה