לואי אגאסיצרפתית: Louis Agassiz‏; 28 במאי 1807, מוֹטייה (Môtier) שווייץ14 בדצמבר 1873, קיימברידג' מסצ'וסטס ארה"ב) היה מדען שווייצרי-אמריקאי רב-תחומי, ביולוג, רופא, גאולוג, ואנתרופולוג. ישעיהו ליבוביץ ראה בו את אחד מגדולי חוקרי הזואולוגיה, הפלאונטולוגיה והגאולוגיה[1] בנוסף לאלה תרם רבות גם לאיכתיולוגיה. נחשב למדען האמריקני הראשון בעל שם בינלאומי. תרומתו המדעית החשובה ביותר היא תורת עידני הקרח.

לואי אגאסי
Louis Agassiz
לידה 28 במאי 1807
מוטייה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בדצמבר 1873 (בגיל 66)
קיימברידג', מסצ'וסטס, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jean Louis Rodolphe Agassiz עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה, פלאונטולוגיה
מקום מגורים שווייץ ארצות הברית
מקום קבורה בית הקברות מאונט אובורן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט קרל פרידריך פיליפ פון מרטיוס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Frederic Ward Putnam עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית קופלי (1861)
  • חבר זר של החברה המלכותית (20 בדצמבר 1838)
  • עמית החברה המלכותית
  • מדליית וולסטון (1836)
  • Honorary Fellow of the Royal Society Te Apārangi
  • אביר בלגיון הכבוד (11 באוגוסט 1859)
  • עמית החברה המלכותית של אדינבורו
  • אות מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות של גרמניה
  • עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אליזבת קבוט אגאסי (18501873)
Cecile Braun (18321848) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אלכסנדר אגסיז, Pauline Agassiz Shaw, איידה היגינסון עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
נחשב למדען האמריקני הראשון בעל שם בין-לאומי. תרומתו המדעית החשובה ביותר היא תורת עידני הקרח.
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השכלה עריכה

לואי אגאסי נולד וגדל בחלק דובר הצרפתית של שווייץ, שם גם למד בבית ספר תיכון. את השכלתו האוניברסיטאית רכש באוניברסיטאות של ציריך, היידלברג, מינכן ואוניברסיטת העיר ארלנגן. הוא למד במקביל רפואה וביולוגיה. בשנת 1829 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת ארלנגן וב-1830 תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת מינכן. ממינכן עבר לאוניברסיטת פריז שם עבד עם אלכסנדר פון הומבולדט וז'ורז' קיווייה. בהשפעתם התמחה בגאולוגיה וזואולוגיה.

עבודתו המדעית עריכה

תחילת דרכו המדעית הייתה באיכתיולוגיה (חקר הדגים). עבודתו הראשונה פורסמה ב-1829 ועסקה בדגי המים המתוקים של ברזיל. ב-1830 החל בפרויקט מדעי רחב של תיאור דגי המים המתוקים של מרכז אירופה, פרסום המחקר הסתיים ב-1842. את ההכרה העולמית בתחום חקר הדגים רכש בחקר מאובני דגים. את מחקר המאובנים החל ב-1829, תוצאות המחקר התפרסמו בחמישה כרכים של ה"מחקר במאובני דגים" (Recherches sur les poissons fossiles) בשנים 1833 עד 1843. בהמשך עבר למחקר מאובנים של חסרי חוליות.

תאוריית עידן הקרח עריכה

אגאסי היה זה שהעלה לראשונה, ב-1837, את ההשערה המדעית של עידן הקרח. במסגרת מחקר הקרחונים הוא הקים תחנת מחקר על אחד מקרחוני הארה שמהם נובע נהר הארה ושהה בו תקופה מסוימת. ב-1840 פרסם את ה"מחקר על הקרחונים" (בצרפתית: Études sur les glaciers), בן שני הכרכים, בו פרסם את תוצאות מחקריו. מסקנת המחקר הייתה שבעבר הלא רחוק הייתה שווייצריה כמו גרינלנד בזמנו, כלומר משטח קרח ענק. פרסום זה נתן דחף למחקר תופעת הקרחונים בכל חלקי תבל.

לאחר שעבר לארצות הברית (להלן) היה מהחוקרים הראשונים של הקרחונים בצפון אמריקה.

התקופה האמריקאית עריכה

ב-1846 היגר אגאסי לארצות הברית ובשנת 1847 מונה לפרופסור לזואולוגיה וגאולוגיה באוניברסיטת הרווארד. בהרווארד יסד, ב-1859 את המוזיאון לזואולוגיה משווה (Comparative Zoology) אותו ניהל עד מותו. במקביל להרווארד היה גם מרצה מן החוץ באוניברסיטת קורנל, ובמשך שנתיים שימש גם כפרופסור לאנטומיה משווה (comparative anatomy) באוניברסיטת צ'ארלסטון.

בשנותיו בארצות הברית פחתה פעילותו המחקרית של אגאסי, והוא הקדיש את עיקר מרצו להוראה. בכך הייתה לו השפעה גדולה על התפתחות מדעי הגאולוגיה והזואולוגיה בארצות הברית. רבים מהחוקרים החשובים בתחומים אלו היו בין תלמידיו. שמעו של אגאסי יצא גם בציבור הרחב כמדען בעל שם בינלאומי.

לאחר שהתאלמן נישא בשנית, ב-1850, לאליזבת קבוט קרי, סופרת בוסטונית, שהייתה שותפה לייסוד קולג' הנשים רדקליף ונשיאתו הראשונה. לאחר מות אגאסי כתבה ביוגרפיה מקיפה עליו.

אגאסי והגזענות המדעית עריכה

בתקופתו האמריקאית הרבה אגאסי לכתוב בתחום שלימים כונה גזענות מדעית. הוא היה מאמין נלהב של הפוליגניזם, התורה שלפיה הגזעים נבראו כל אחד בנפרד, ויש להם יכולות שונות. אגאסי דגל בפוליגניזם אף על פי שהוא מנוגד לנאמר בספר בראשית כי כל יצורי האנוש הם בני אדם וחוה. בהיותו אדם דתי הצדיק את עצמו בטיעון, שהיה חדשני בשעתו, כי יש להפריד בין המחקר המדעי לאמונה הדתית.

דעותיו של אגאסי לא היו חריגות לתקופתו, אולם הוא זה שניסח אותן בצורה מדעית שנתנה להן לגיטימיות. ואכן, הרצאותיו על הפוליגניזם היו פופולריות בין בעלי העבדים בדרום ארצות הברית.

בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21 החלו דעותיו בתחום הגזענות המדעית לפגוע בתהילתו. במקומות שונים עלו יוזמות לשינוי שמם של מוסדות ואתרים גאוגרפיים הקרויים על שמו.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

על שמו נקראים עריכה

בנוסף לכך קרויים על שמו מספר מינים של בעלי חיים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה