לודמילה אוליצקיה

סופרת רוסייה

לודמילה אוליצקיהרוסית: Людмила Евгеньевна Улицкая; נולדה ב-21 בפברואר 1943) היא סופרת ומחזאית רוסייה ממוצא יהודי זוכת פרס אוסטריה לספרות אירופית, פרס מדיסיס הצרפתי, פרס פנה האיטלקי, הפרס הקוריאני על שם הסופרת פארק קיונג ני, פרס סימון דה בובואר ופרס בוקר הרוסי. חברת מסדר הדקלים של האקדמאים, בולשאיה קניגה ומסדר האמנויות והספרות, קצינה בלגיון הכבוד הצרפתי.

לודמילה אוליצקיה
Людмила Улицкая
לידה 21 בפברואר 1943 (בת 81)
דאוולקאנובו, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוטונומית הבשקירית ,רוסיה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות, רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפקולטה לביולוגיה של אוניברסיטת מוסקבה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות סוניצ'קה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-העשור של 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפעה מ ולדימיר נבוקוב עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Andrej Krasulin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חייה

עריכה

אוליצקיה גדלה במוסקבה והיא בעלת תואר ראשון בגנטיקה מאוניברסיטת מוסקבה. היא עבדה במכון הגנטי של מוסקבה עד שפוטרה מנימוקים של פעילות אנטי-ממשלתית. היא המירה דתה לנצרות במהלך שנות ה-70, אך מזדהה בתרבותה כיהודייה.[1] לאחר פיטוריה הצטרפה כיועצת אמנותית לתיאטרון הקאמרי היהודי במוסקבה, פרסמה סיפורים קצרים, ספרי ילדים, מחזות ופרוזה. נושאי הכתיבה של אוליצקיה עוסקים במהגרים יהודים, סירובניקים, עולים לישראל והקצנה לאומית (כולל מעורבות גיבור ספרה בטבח מערת המכפלה), היחס בין יהדות ונצרות, ערבים ויהודים, גרמנים ויהודים.

בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, היא פרסמה הצהרה בעיתון האופוזיציוני נובאיה גאזטה, שמגנה את המלחמה ויוצא נגד השלטונות. בעקבות זאת, עזבה את רוסיה והיא חיה בברלין. במרץ 2024, משרד המשפטים של רוסיה הכניס אותה לרשימת הסוכנים הזרים. המשמעות היא שאין למכור את ספריה ברוסיה והיא אינה יכולה לקבל מימון ממשלתי לפעילויותיה.

ספריה

עריכה

לעברית תורגמו ספריה:

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לודמילה אוליצקיה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Translations, ‏tabletmag.com
  2. ^   לאו גורביץ, פסיפס של הנפש הרוסית, שחורג מהגבולות הגיאוגרפיים, באתר הארץ, 20 בספטמבר 2023