אנו דנים כעת בשאלה האם יש להעביר ערך זה לטיוטה. המטרה העיקרית במהלך שבוע הדיון היא שיפור הערך והבאתו למצב ראוי. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע. אם במהלכו לא תובא תמיכה מנומקת בהשארת הערך במרחב הערכים בידי עורכת או עורך בעלי זכות הצבעה, מלבד כותב הערך, הערך יועבר לטיוטה. מציב התבנית נדרש לנמק בדף השיחה מדוע הוא סבור שיש להעביר את הערך לטיוטה (התבנית הוצבה בתאריך 22.09.2024).

לוחית קללהלטינית: tabella defixionis, defixio; ביוונית: κατάδεσμος, תעתיק: קטדסמוס) היא אובייקט קטן שעליו נכתבה קללה, ומקורה בתרבויות יוון ורומא העתיקות.[1] לוחות אלו, לרוב עשויים מעופרת או חומרים אחרים כמו קרמיקה או פפירוס, שימשו ככלי לפנייה לאלים או לכוחות על-טבעיים במטרה להשפיע על אנשים אחרים או על בעלי חיים בניגוד לרצונם. לעיתים קרובות, לוחיות אלו נקברו בקברים, הושלכו לבארות, או ננעצו במקדשים כדי להבטיח את השפעת הכישוף.[1][2] שמה של הלוחית נובע מהמילים היווניות והלטיניות שמשמעותן "לנקב" ו"לכבול".[3]

הקללות עסקו בנושאים שונים, כמו נקמה בתוקפים, מניעת תביעות משפטיות, פגיעה במתחרים במרוצי מרכבות, ולפעמים אפילו גרימת אהבה מאולצת.[4] הלוחיות נכתבו בלטינית, יוונית ולעיתים בשפות מקומיות כמו אוסקית או קלטית, והיו נפוצות ברחבי האימפריה הרומית, עם דוגמאות רבות שהתגלו בבריטניה, גרמניה,[5] ואפריקה.[6] האמונה בכוחן של לוחיות אלו הייתה חלק מתרבות המאגיה שהייתה נפוצה במשך יותר מאלף שנים העת העתיקה.

תיאור

עריכה
 
אחד מ-130 לוחות הקללה של באת' . הכתובת בלטינית בריטית מתורגמת כך: "מי שלקח את וילביה ממני יהפוך לנוזלי כמו המים. מי שהתנהג בה בצורה כה מגונה כל כך שיהיה אילם"

לוחיות הקללה הן בדרך כלל יריעות דקות מאוד של עופרת, שעליהן נחרט הטקסט באותיות זעירות. לאחר החריטה הן היו מגולגלות, מקופלות או מנוקבות במסמרים, ונקברות בדרך כלל באדמה: בקברים, במעיינות, בבורות, במקדשים תת-קרקעיים או ממוסמרות לקירות המקדשים. לוחיות אלו שימשו גם כשמות אהבה, ובמקרים כאלו הן הונחו בתוך ביתו של המושא המבוקש.[7] לעיתים נמצאו הלוחיות יחד עם בובות קטנות או דמויות (שלעיתים מכונות בטעות "בובות וודו"[7]), שגם הן היו מנוקבות במסמרים. הדמויות היו דומות למושא הקללה, ולעיתים קרובות היו גם כפותות בידיהן וברגליהן. לוחיות קללה הכילו גם שיער או פיסות בגדים, שנחשבו כמקור כוח בשל היותן חלק מה"מהות המרכזית" (ביוונית: Ousia) של האדם. הדבר נפוץ במיוחד בשמות אהבה, שדרשו שיער מראשו של המושא. חלק מהשמות אפילו נמצאו מגולגלות סביב שיער, כנראה כדי לכבול את הקסם עצמו.

הטקסטים שעל לוחיות הקללה היו מכוונים לרוב לאלים תחתיים כמו פלוטו, כארון, הקטה ופרספונה, לעיתים דרך תיווכו של אדם מת (כנראה גופת הנפטר שהלוחית הונחה בקברו). עם זאת, חלק מהטקסטים לא הזכירו אלים, אלא רק רשימת שמות המטרה של הקללה, פשעיהם או התנאים שבגינם הקללה תקפה, והנזק המיועד להם. חלק מהלוחיות היו כתובות רק עם שמות המטרות, מה שמוביל להשערה שאולי הושמעה קללה בעל פה במהלך הכנת הלוחית.[8]

לא כל הלוחיות היו קללות; חלקן נועדו לעזור למתים. לוחיות שהונחו בקברים היו לרוב של אנשים שמתו בגיל צעיר או מוות אלים, והלוחית נועדה לעזור להניח את נשמותיהם למרות מותם הטרגי. השפה של הטקסטים שכוללים הקשר לעיתים קרובות עסקה בצדק, כשהיא מפרטת את פשעי המטרה ומעבירה את האחריות לענישתם לאלים, תוך שימוש בשפה בלתי מוגדרת.

היסטוריוגרפיה

עריכה

ההיסטוריוגרפיה של לוחיות הקללה עברה שינויים משמעותיים לאורך השנים. בתחילת המחקר, לוחיות אלו נחשבו כחלק ממחקר רחב על המאגיה בעולם העתיק, והתמקדות במחקר הייתה בעיקר בניתוח ספציפי של לוחיות בודדות או קבוצות קטנות של לוחיות. עם הזמן, התפתח מחקר מתוחכם יותר שהתמקד בטכנולוגיה של הלוחיות ובאופן בו הן שימשו ככלי להשפעה תרבותית וחברתית במקומות ובזמנים שונים.[1]

המונח "לוחית קללה" מתייחס למגוון רחב של שימושים שונים בלוחיות אלו, שהתחילו ביוון והתפשטו אל תוך העולם הרומי, כולל בצפון אפריקה ובריטניה. הטקסטים נכתבו ביוונית, לטינית ולעיתים גם בשפות מקומיות כמו אוסקית וקלטית.[1] עם זאת, המחקר המודרני עוסק גם בשאלות של העתקה תרבותית ובשינוי המטרות של הלוחיות לאורך זמן, כמו השימוש בלוחיות בהקשרים משפטיים או פוליטיים.

חוקרים מאוחרים יותר, כמו גרג וולף,[1] הדגישו את הצורך להבין את הלוחיות כמערכת טכנולוגית רב-שכבתית שיכולה לשמש למטרות שונות, ולא כפרקטיקה מונוליטית. מחקר זה, שזכה להכרה רחבה, חקר את הדרכים שבהן אובייקטים אלו היו זמינים להמון קבוצות חברתיות שונות, תוך כדי הדגשת תהליכי ההתחדשות והשימוש המקומי שנעשה בהם במשך למעלה מאלף שנה.

החברה היוונית-רומית האמינה בשימוש בקסם לשליטה על העולם הטבעי.[9] נוהג זה היה נפוץ בכל שכבות החברה, ללא קשר למעמד חברתי או כלכלי. כ-1,600 לוחיות קללה התגלו, רובן חרותות ביוונית.220 מהטבליות הללו נמצאו באטיקה.[10]

לוחיות הקללה משקפות לא רק את הפן המאגי שלהן, אלא גם את המורכבות התרבותית, החברתית והמשפטית בעולם היווני והרומי הקדום.

קסם ארוטי

עריכה

השימוש בקללות ארוטיות הפך פופולרי במיוחד במהלך התקופה ההלניסטית. חוקרים התלבטו לגבי המניעים לשימוש בקסם ארוטי, כולל אהבה לא ממומשת, שליטה מינית במטרה, רווח כספי וקידום חברתי.[11]

לוחיות קללה הן תיעוד מרתק של האמונות והפרקטיקות הדתיות והחברתיות בעולם העתיק, ומשקפות את השימוש בקסם ככלי להשגת צדק, אהבה ונקמה.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא לוחית קללה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 3 4 5 Greg Woolf, CURSE TABLETS: THE HISTORY OF A TECHNOLOGY, Greece & Rome 69, 2022-04, עמ' 120–134 doi: 10.1017/S0017383521000267
  2. ^ Ancient Folks Didn't Have Twitter, but Boy Did They Have Curse Tablets, HowStuffWorks, ‏2022-01-13 (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Oxford Latin Dictionary. 1968. p. 500.
  4. ^ Greg Woolf, CURSE TABLETS: THE HISTORY OF A TECHNOLOGY, Greece & Rome 69, 2022-04, עמ' 120–134 doi: 10.1017/S0017383521000267
  5. ^ Emily Mae Czachor, Ancient "curse tablet" targeting unlucky pair unearthed by archaeologists in Germany - CBS News, www.cbsnews.com, ‏2023-12-18 (באנגלית אמריקאית)
  6. ^ Assorted Clues on How to Put This All Together, faculty.georgetown.edu
  7. ^ 1 2 Gager 1992, p. 18.
  8. ^ Ogden 1999, p. xxx.
  9. ^ see Green, Peter. p. 46
  10. ^ see Ankarloo, Bengt. p.3
  11. ^ See Dickie, Matthew W. pg. 565