לוי יצחק גרינוולד

רב אמריקאי

רבי לוי יצחק גרינוולד (כ"ו באב ה'תרנ"ג, 8 באוגוסט 1893כ"ז בניסן ה'תש"מ, 13 באפריל 1980) היה מנהיגה של קהילת צעהלים בארצות הברית, ונשיא כולל שומרי החומות בירושלים.

לוי יצחק גרינוולד
לידה 8 באוגוסט 1893
כ"ו באב ה'תרנ"ג
חוסט, זקרפטיה, אוקראינה
פטירה 13 באפריל 1980 (בגיל 86)
כ"ז בניסן ה'תש"מ
ויליאמסבורג (ברוקלין) עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי

אב"ד צעהלים

מגדלות מרחקים
מדינה ארצות הברית
מקום פעילות צעהלים, ויליאמסבורג (ברוקלין)
תקופת הפעילות ? – 13 באפריל 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק כשרות
רבותיו אביו הערוגת הבשם
בני דורו רבי יואל טייטלבוים, רבי יוסף גרינוולד
חיבוריו מגדלות מרקחים
בת זוג סילקא גרינוואלד, בריינדל פראגער[1]
אב משה גרינוולד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

רבי לוי יצחק היה בנו הצעיר של רבי משה גרינוולד בעל "ערוגת הבושם", וחתן אחיו רבי אברהם יוסף גרינוולד מאונגוואר.[2] לפני מלחמת העולם השנייה כיהן כרבן של הקהילות אורשיווא (כיום באוקראינה), וישק (כיום באוקראינה), פאיע, ולבסוף רבה של צעהלים (כיום באוסטריה) שעל שמה נתפרסם.

עם כניסת הנאצים לאוסטריה הצליח להגר לארצות הברית ועבר לניו יורק[2] ושם הניח את היסוד לקהילה ולמוסדותיה בשם "ערוגת הבושם" אותם הנהיג עד פטירתו.[3] מגדולי הרבנים בארצות הברית לאחר השואה. סגן נשיא התאחדות הרבנים באמריקה. חיבר ספר 'מגדלות מרקחים'. נפטר בכ"ז בניסן תש"מ.[2]

פעולותיו למען הכשרות בארצות הברית עריכה

הרב גרינוולד היה ממייסדי הכשרות המהודרת בארצות הברית, גישה הלכתית לפיה מקפידים שהמוצרים השונים יהיו מותרים לאכילה לכתחילה לפי דעת כל הפוסקים ושאיכות ההשגחה על נושא זה תהיה גבוהה במיוחד. הוא פעל רבות בענייני כשרות בארצות הברית וההכשר שלו נחשב למהודר ביותר.[2] לאחד ששאלו האם מותר לשלוח משגיח על חלב בכפר שאין שם יהודים והוא יהיה מוכרח להתפלל כל יום ללא מנין, השיב בתשובה נחרצת (במכתב מתאריך ערב ראש השנה ה'תשי"ט)[2]:

"... ותמצית תשובתי הוא דחלב שחלבו עכו"ם ואין ישראל רואהו הוא טריפה, וכדי להציל אפי' איש אחד מישראל מאכילת טריפות מותר להתפלל כל ימיו בלא מנין, ואם א"א לו להתפלל כלל אז פטור לגמרי מתפלה כי עוסק במצווה פטור מן המצווה ואין לך מצווה גדולה מזו ..."

ביבליוגרפיה עריכה

  • שמואל שלמה טלר, "צדיק מה פעל"
  • הפרדס, שנה נד חוברת ח עמ' 28
  • 'עלי זיכרון' (ליהדות הונגריה) עלה 50

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה