לאו יונג
הרב ד"ר אליהו לאו יונג (באנגלית: Leo Jung; 20 ביוני 1892– 19 בדצמבר 1987) היה הוגה דעות, נחשב אחד מאדריכלי היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.
 | |
| הרב ד"ר לאו יונג בצעירותו | |
| לידה |
20 ביוני 1892 אוהרסקי ברוד, צ'כיה  |
|---|---|
| פטירה |
19 בדצמבר 1987 (בגיל 95) ניו יורק, ארצות הברית |
| השקפה דתית |
יהדות |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת לונדון, בית המדרש לרבנים בברלין, אוניברסיטת קיימברידג' |
| תחומי עניין |
יהדות אורתודוקסית |
| עיסוק |
רב |
  | |
ביוגרפיה
עריכהנולד באוהרסקי ברוד, צ'כיה, לרב מאיר יונג. בצעירותו עקרה המשפחה לאנגליה שם שימש אביו כרבו הראשי של איגוד בתי הכנסת ומנהיגן של רבים מיהודי מזרח אירופה באנגליה.
את השכלתו הכללית רכש יונג באוניברסיטת קיימברידג' ואת הדוקטורט עשה באוניברסיטת לונדון. את לימודיו התורניים עשה ב-1910 בישיבת גלאנטה אצל הרב יוסף צבי דושינסקי ואחר כך בבית המדרש לרבנים בברלין. נסמך לרבנות בידי הרבנים: מרדכי צבי שוורץ, אברהם יצחק הכהן קוק ודוד צבי הופמן.
החל מ-1916 היה עורכו הראשי של כתב העת "סיני" שנוסד בידי אביו. האב ובעקבותיו הבן דגלו בשיטת תורה עם דרך ארץ ברוח הגותו של רש"ר הירש.
כהונת הרבנות הראשונה שלו בארצות הברית הייתה בקליבלנד אליה הגיע בינואר 1920, עם רעייתו אירמה לבית רוטשילד. הוא היה "תופעה חדשה" בעיר, בהיותו הרב האורתודוקסי הראשון בעל הופעה מודרנית, דובר אנגלית ומעוטר בתואר דוקטור, ניגוד חריף ליוצאי רוסיה מאגודת הרבנים שדיברו אך יידיש. לאחר שנתיים כרב קהילת "כנסת ישראל" בקליבלנד, הוזמן ב-1922 לכהן כרבו של המרכז היהודי (אנ') היוקרתי במנהטן. בתפקידו זה יזם הקמת מוסדות חינוך וכתיבת סדרות ספרים יהודיות ברוח האורתודוקסיה שהיו חסרות עד אז על המדף. הוא קידם משנת 1926 סדר יום בקרב הארגונים היהודים בניו יורק ששם את קידום שמירת שבת ברשימת היעדים הבסיסיים לפעילות. ועדת השבת שהוקמה אז ושהרב יונג היה חבר בה דאגה לחינוך והסברה בתחום זה, כמו גם לסיוע להשיג הזדמנויות תעסוקה נאותות עבור שומרי שבת.
הרב יונג היה סגן נשיא ה-OU בין 1926–1934, הוא ארגן את מועצת הרבנות של הארגון וכיהן כנשיאה, מועצה זו מילאה את התפקידים הרבניים של הארגון כמו פיקוח על הכשרות ובאמצעות כוחו של הארגון ניסה הרב יונג לכונן מערכת אמינה וגדולה של כשרות שתביס את בליל נותני-הכשרות-ללא-פיקוח ששטף את מדפי המרכולים. כן דאג לבניית מקוואות בסטנדרטי היגיינה ואסתטיקה מודרניים, וטען כי מצב המקוואות מחפיר ושילוב שלו עם מצב הידע של צעירי וצעירות יהדות ארצות הברית הם מתכון ברור לאובדן שמירת חוקי הטהרה.
הרב יונג כיהן גם כיו"ר ועד בית יעקב בארצות הברית, שנועד לתמוך כלכלית ברשת בתי הספר לבנות של היהדות האורתודוקסית באירופה, רשת שנוסדה בידי שרה שנירר בתמיכת יהודים ממערב אירופה ושהייתה תחת חסותה של אגודת ישראל. כיו"ר התנועה בארצות הברית, דאג להביא לתודעת הציבור בזמן אמת את סיפורן הטראגי של "התשעים ושלוש" ואף הנהיג אמירת קדיש במרכז היהודי לעילוי נשמתן. מאוחר יותר עלו פקפוקים על נכונותו של סיפור הגבורה.
לאחר הקמת מדינת ישראל התפטר מחברותו באגודת ישראל בשל אי-שביעות רצונו מן העובדה שהתנועה סירבה להשתתף בממשלה וליטול חלק בהנהגת המדינה הצעירה. הוא המשיך לתמוך במוסדות בית יעקב ובישיבות, כמו גם במוסדות תרבות אחרים, בתפקידו כיושב ראש ועדת התרבות של הג'וינט. בתפקידו זה, נסע הרב יונג בפברואר 1955 לארצות צפון אפריקה ובחן את מוסדות החינוך והדת היהודיים בטנג'יר, מרוקו, אלג'יריה ותוניסיה.
לקריאה נוספת
עריכה- מנחם מנדל כשר, נחום רוזנפלד ונחום לאם (עורכים), ספר היובל לכבוד הרב דר' אליהו יונג: למלאת לו שבעים שנה, ניו יורק: דפוס האחים שולזינגר, תשכ"ב, 1962
- האוטוביוגרפיה שלו
- The Path of a pioneer: the autobiography of Leo Jung, London: Soncino Press, ~1980
קישורים חיצוניים
עריכה- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב דר. אלי' יונג שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 63, באתר היברובוקס
- הרב ד"ר אליהו יונג, מאמר המערכת בספר היובל לכבוד הרב דר. אליהו יונג, באתר HebrewBooks
- נימה אדלרבלום, לאו יונג, בספר היובל לכבוד הרב דר. אליהו יונג (באנגלית), באתר HebrewBoooks
- מידע על Leo Jung 1892-1987 בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על יונג, אליהו, 1892-1987 בקטלוג הספרייה הלאומית
- על הרב ד"ר אליהו יונג וקשריו עם אדמו"רי חב"ד באתר בית משיח
אליהו יונג (1892-1987), דף שער בספרייה הלאומית
